ז"ל הרמב"ן פרשת כי תשא:
'וכן הטעם אצלי במה שרבותינו קוראים לשון התורה, לשון הקודש, שהוא מפני (א) שדברי התורה והנבואות וכל דברי קדושה, כולם בלשון ההוא נאמרו, (ב) והנה הוא הלשון שהקב"ה יתעלה שמו מדבר בו עם נביאיו ועם עדתו, אנכי ולא יהיה לך ושאר דברות התורה והנבואה, (ג) ובו נקרא בשמותיו הקדושים.... והשם הגדול המיוחד, (ד) ובו ברא עולמו, (ה) וקרא שמות שמים וארץ וכל אשר בם, (ו) ומלאכיו וכל צבאיו לכולם בשם יקרא מיכאל וגבריאל בלשון ההוא, (ז) ובו קרא שמות לקדושים אשר בארץ, אברהם, יצחק ועקב ושלמה וזולתם.