לשון הקודש

  1. ה

    דּוֹד֣וֹ וּמְסָרְפ֗וֹ

    מביא הראב"ע ב' פירושים למילה "מסרפו" (עמוס ו י). א. "ור' יהודה בן קרי"ש אמר כי דודו אחי אביו, ומסרפו אחי אמו. ב. והאומר כי פירושו המציל אותו מהשריפה. וכן מביא הרד"ק "דודו אחי אביו ומסרפו אחי אמו כן פירשוהו קצת המפרשים. וי"מ ענין שרפה והסמ"ך במקום שי"ן". והמלבי"ם נראה שפרשו כאילו כתוב...
  2. ל

    לשבר את האוזן?, מה המשמעות?

    הנה נפוץ מטבע לשון והוא 'לשבר את האוזן', ובדר"כ משמועתו היא שלא נאמר דבר מסוים אלא לקרב הדברים אל השכל, ואין הוא כפשוטו, ואכמ"ל. ושאלתי לרבים וטובים היאך הוגים הם מטבע זה, וכולם (!) ללא יוצא מן הכלל, הגו אותו בש' שמאלית. ולענ"ד הוא עיוות לשוני, משום שאין בלשה"ק משמעות לשורש 'ש.ב.ר.' בש' שמאלית...
  3. י

    נדרים האם יש מילים בלשון הקודש שאינן מופיעות בתנ"ך

    מצינו במשנה כינויי נדרים "קונם קונח קונס", והר"ן בריש נדרים כתב בשם ה"ר חסדאי, שמילים אלו הם מלשון הקודש אלא שנשתבש (כלומר שהיה במקור בלה"ק "קונם"). והעיר שם הרש"ש: "לא ידעתי איזו היא תיבה המשמשת לשון קרבן או הקדש דומה לתיבות אלו, ואולי כיון דבימי חכמי המשנה היה הלשון חי והיו מדברים בו היו להם...
  4. צ

    תזריע כהה הנגע / אדמדם או ירקרק עברית מול לשון הקודש

    "וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא פשה הנגע בעור וטהרו הכהן מספחת הוא וכבס בגדיו וטהר" (ויקרא יג ו) וברש"י משמע (וכן למד הרמב"ן) שפרושו שנחלש הצבע ועמד על אחד ממראות נגעים האחרים, אמנם באבן עזרא הביא כי יש שפירשו שהשחיר הצבע כמו 'כהו עיניו'. וכן מצינו להלן דכתיב "והיה הנגע ירקרק...
  5. שורשי לשון הקודש - חלק ב' (השורש ז,ב)

    שורשי לשון הקודש - חלק ב' (השורש ז,ב)

    שורש האות ז' וכח התזוזה, והשורש ז,ב. שני הערות נחוצות על סדרה זו: א. הדברים שיכתבו, כאן ובמאמרים הבאים, הם כבדים, דבר הנובע מעצם מהותם. ולכן פעמים רבות שיהיה קשה לתפוס את הרעיון בפעם הראשונה, ולזאת השתדלתי לסכם כל קטע, ולחזור שוב ושוב על היסודות, ואני מקווה כי הצלחתי להבהיר אותם כפי היכולת...
  6. ה

    ככר

    כעת זכורים לי 3 משמעויות ככר הירדן ככר לחם ככר זהב האם למישהו ידוע ביאור למילה זו?
  7. ה

    "אשד" הנחלים

    וְאֶ֙שֶׁד֙ הַנְּחָלִ֔ים אֲשֶׁ֥ר נָטָ֖ה לְשֶׁ֣בֶת עָ֑ר וברש"י "ואשד הנחלים - תרגום של שפך אשד" ואני תמה, מה המילה ומהי תרגומה? אשד בלשון הקודש ושפך בארמית, או שמא ההיפך? ולדוג' שֹׁפֵךְ֙ דַּ֣ם הָֽאָדָ֔ם בָּֽאָדָ֖ם דָּמ֣וֹ יִשָּׁפֵ֑ךְ - דְּיֵישׁוּד דְּמָא דֶּאֱינָשָׁא בְּסַהֲדִין מִמֵימַר...
  8. ה

    צעצוע

    מה מקור המילה? דברי הימים ב ג, י וַיַּ֜עַשׂ בְּבֵֽית־קֹ֤דֶשׁ הַקֳּדָשִׁים֙ כְּרוּבִ֣ים שְׁנַ֔יִם מַעֲשֵׂ֖ה צַעֲצֻעִ֑ים וַיְצַפּ֥וּ אֹתָ֖ם זָהָֽב: רש"י דברי הימים ב פרק ג פסוק י מעשה צעצועים - דוגמתו (ישעיה כ"ב) הצאצאים והצפיעות ותרגומו ובניא תבנית ילדים וילדות עשה לכרובים כרביא רד"ק דברי...
  9. ה

    בקתה - מילה חדשה? או...

    מה מקור המילה?
  10. א

    חידה חופשית מילה בת 15 משמעויות

    מילה בלשון הקודש - בת 15 משמעויות
  11. א

    חידה חופשית מילה בעלת 12 משמעויות

    איזה מילה בלשה''ק יש בה 12 משמעויות?
  12. א

    אידיש

    מטו משמיה דהמהרי''ל דיסקין דאידיש הוא לשה''ק של הגלות. אשמח למקורות.
  13. ה

    שלף שליפה

    מה פירוש המילה הזאת?
  14. ד

    האות ק' קרובה לגרוניות

    האות ק' נוטה לקבל חטף קמץ יותר משאר האותיות כמו במילים הקֳדשים קֳדם קֳבל יקֳבנו ואלקֳטה, כקָרָבכם קָטָנּי קָבָלּו קָטָבך. קָרבה במשקל אפעַל הראוי לחיריק. ונראה הטעם שהיא קרובה לגרוניות ובא בה חטף. כמו כן פעמים רבות ק' שוואית מאבדת את הדגש, כמו הגרוניות. מִקְצֵה, בִּקְשׁוּ, מַּקְלוֹת, ועוד רבים...
  15. ד

    ניקוד המקור בעברית

    בבניין קל (פָעַל) יש שלשה משקלים לעתיד, משקל אפעֹל כמו יִשְמֹר, משקל אפעַל כמו יִלְבַּש ומשקל אפעֵל כמו יִתֵּן. והצווי בא תמיד כמשקל העתיד, ולכן תמיד מסדרים יחד את משקלי העתיד והצווי. אבל המקור שונה הוא בזה, שבין משקל אפעֹל ובין משקל אפעַל באים בחולם לִשְמֹר לִלְבֹּש (מלבד לִשְכַּב ופעם אחת...
  16. ס

    יידיש - אימרות וביטויים בשפת היידיש יסודם בהררי קודש

    לטענת המחבר. להורדת וקריאת הספר https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=52065#p=1&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr=
  17. ל

    לשוה"ק במשנת הגר"מ שפירא זצ"ל,

    ידועה דרכו של הגר"מ בביאור המילים ושורשם בלשוה"ק, אשכול זה נועד לבי' מילים ע"פ דרכו,
  18. ה

    מזוה - גלגולה של מילה

    המקור: תהלים קמד יג מְזָוֵ֣ינוּ מְלֵאִים֘ מְפִיקִ֥ים מִזַּ֗ן אֶ֫ל־זַ֥ן צֹאונֵ֣נוּ מַ֭אֲלִיפוֹת מְרֻבָּב֗וֹת בְּחוּצוֹתֵֽינוּ ופירושה: רש"י "זויות אוצרותינו מלאים טוב". רד"ק "פאות הבית. כלומר, בכל פאה מהבית מין תבואה". מצודת ציון "מל' זויות". מלבי"ם "מזוינו, זויות הבתים". ובמצוד"ד כ' "הדרך...
חזור
חלק עליון
✖ ❓