כי תבוא איך אומרים וידוי מעשר בכל לשון (1 צופה)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
השקיפה ממעון קדשך מן השמים (כו טו)

בפנים יפות הקשה, איך אומרים וידוי מעשר בכל לשון כדאיתא בסוטה רפ"ז, הרי אמרינן בסוטה לג. שלא יתפלל אדם בלשון ארמית מפני שאין מלאכי השרת מכירים בו, והרי בוידוי מעשר מתפלל ואומר השקיפה ממעון קדשך מן השמים וגו'.

ונראה ליישב עפ"י דברי הגבורת ארי ביומא נג: ד"ה שחונה, שכתב שבבית המקדש שהוא מקום שכינה אפשר להתפלל בכל לשון, וכל שכן ממה שאמרו בשבת יב: שליד חולה אפשר להתפלל בכל לשון כיון ששכינה למעלה מראשותיו של חולה, וביאר בזה הגבורת ארי שם מה שכהן גדול ביום הכיפורים בתפילה שבהיכל היה אומר בארמית "ולא יעדי שולטן מדבית יהודה", ע"ש. ולפי זה מיושב גם בוידוי מעשר, שמצוותו בבית המקדש, כמ"ש הרמב"ם בפי"א מהלכות מעשר שני ה"ו, ודעת הראב"ד שם בה"ד דהוי לעיכובא שאין וידוי אלא במקדש עי"ש, ובמקדש יכולין להתפלל בכל לשון.

עוד יש לומר דאף אם אין מלאכי השרת מכניסין תפילתו, מ"מ יצא ידי חובת וידוי מעשר, שצריך לומר מה שכתוב בתורה והרי אמר, ומה שאין התפילה מתקבלת אין זה מעכב במצות הוידוי, [ונהי דבמצות תפילה יש לומר דזה מעכב, מ"מ הכא אין זה מצות תפילה אלא מצות וידוי].​