- הודעות
- 9,578
- תודות
- 17,442
- נקודות
- 1,280
אמר רבנו: במגילה טז, ב איתא "ויקח המן את הלבוש ואת הסוס אזל אשכחיה דיתבי רבנן קמיה ומחוי להו הלכות קמיצה לרבנן …..אמר להו אתא מלי קומצי קמחא דידכו ודחי עשרה אלפי ככרי כספא דידי".
הרי לנו איך שהמן הרשע הגיע להכרה האמיתית, שהלימוד בהלכות קמיצה הוא זה שהצילם מהגזירה ודחה לאלפי כיכרי כספא שנתן למלך. והדבר מפליא שהמן הרשע הזה, הכיר באמונה והגיע מיד להכרה הנכונה מה מציל את ישראל. אך הענין בזה שאפילו אדם כהמן אם משפילים אותו, הוא יכול מיד לראות ולהכיר באמונה. ואותו המן אם היה בא יום קודם ורואה שלומדים הלכות קמיצה לא היה רואה בזה כלום, והיה מלגלג על זה, מה זה הלכות קמיצה? מה זה יכול להועיל… ורק אחרי שהשפילוהו ונתנוהו לעבד מבוזה לפני מרדכי, ירדה ממנו הגאווה, והיה יכול להתחיל לראות מעט באור האמת, עד כדי כך שהבין שהלימוד בפרשה של הלכות קמיצה "מלא קומצי קמחא" דידכו, דחה עשרת אלפי ככר דידי.
והוסיף רבנו שהמן תלה את סיבת הנס מחמת הקומצי דקמחא, היינו לימוד התורה שהיו עוסקים בה כשבא לפניהם. ובאמת הרי אסתר המלכה אמרה וצומו עלי שלושת ימים לילה ויום, וישבו כל אנשי שושן בתענית אף בליל ראשון של פסח, ויתכן מאד שהמן ידע את זה כיון שהיה בפרסום כ"כ, ומ"מ הוא לא התפעל מזה, ולא אמר שהתעניות והתפילות שלכם הצילו את הגזירה, רק תלה בלימוד התורה את ביטול הגזירה. (נדפס בקובץ לחושבי שמו קובץ נ"ג מתוך שיחה שנאמרה ה' אדר תשנ"ו)
הרי לנו איך שהמן הרשע הגיע להכרה האמיתית, שהלימוד בהלכות קמיצה הוא זה שהצילם מהגזירה ודחה לאלפי כיכרי כספא שנתן למלך. והדבר מפליא שהמן הרשע הזה, הכיר באמונה והגיע מיד להכרה הנכונה מה מציל את ישראל. אך הענין בזה שאפילו אדם כהמן אם משפילים אותו, הוא יכול מיד לראות ולהכיר באמונה. ואותו המן אם היה בא יום קודם ורואה שלומדים הלכות קמיצה לא היה רואה בזה כלום, והיה מלגלג על זה, מה זה הלכות קמיצה? מה זה יכול להועיל… ורק אחרי שהשפילוהו ונתנוהו לעבד מבוזה לפני מרדכי, ירדה ממנו הגאווה, והיה יכול להתחיל לראות מעט באור האמת, עד כדי כך שהבין שהלימוד בפרשה של הלכות קמיצה "מלא קומצי קמחא" דידכו, דחה עשרת אלפי ככר דידי.
והוסיף רבנו שהמן תלה את סיבת הנס מחמת הקומצי דקמחא, היינו לימוד התורה שהיו עוסקים בה כשבא לפניהם. ובאמת הרי אסתר המלכה אמרה וצומו עלי שלושת ימים לילה ויום, וישבו כל אנשי שושן בתענית אף בליל ראשון של פסח, ויתכן מאד שהמן ידע את זה כיון שהיה בפרסום כ"כ, ומ"מ הוא לא התפעל מזה, ולא אמר שהתעניות והתפילות שלכם הצילו את הגזירה, רק תלה בלימוד התורה את ביטול הגזירה. (נדפס בקובץ לחושבי שמו קובץ נ"ג מתוך שיחה שנאמרה ה' אדר תשנ"ו)