חיי שרה איך היה מותר להרכיב את שלמה על הפרדה של דוד (2 צופים)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
כי שלמה בנך ימלוך אחרי והוא ישב על כסאי תחתי כן אעשה היום הזה (הפטרה)

בהמשך הכתובים מפורש, שאמר דוד המלך להרכיב את שלמה על הפרדה אשר לו, ולהוריד אותו אל הגיחון, ושם למשוח אותו למלך. והעיר בספר קהלת יעקב (לרבי יעקב פארדו זצ"ל) על מלכים שם, הרי אין רוכבין על סוסו של מלך, ואע"פ שלמלך מותר להשתמש בשרביטו של מלך אחר ולרכב על סוסו, מכל מקום איך רכב שלמה על הפרדה של דוד קודם שנמשח, ועדיין לא היה אז מלך.

וכתב ליישב לפי מה שאמרו בכריתות ה: מפני מה נמשח שלמה מפני מחלוקתו של אדוניה, וכתב הרמב"ם כלי המקדש פ"א הי"א שבכה"ג המשיחה היא רק כדי לסלק המחלוקת ולהודיע לכל שזהו מלך לבדו, אבל הוא מלך גם בלי המשיחה, א"כ כבר היה מלך, ושפיר היה מותר לו לרכב על סוסו של דוד. אמנם בספר משבצות זהב מלכים שם העיר, דכל זה ניחא לשיטת הרמב"ם, אבל לדעת רש"י בכריתות ה: כאשר יש מחלוקת ירושת המלוכה מתבטלת, וצריך משיחה מעיקר הדין, א"כ קודם שנמשח עדיין לא היה מלך.
​

◆ ◆ ◆​

ונראה לומר דהנה בשמואל א' י"ז ל"ח "וילבש שאול את דוד מדיו", והיינו שכאשר בא דוד להלחם עם גלית הלבישו שאול את בגדיו. והקשה בשו"ת אבן השהם סי' ל"א, הרי אין לובשין לבושו של המלך, ואע"פ ששאול עצמו הלבישו, הרי מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול.

וכתב שם ליישב דהא דאין משתמשין בכלי תשמישו של המלך, אין זה בכלל המצות עשה של "שום תשים עליך מלך" מן התורה, אלא כבוד נוסף שנוהגים במלך מדרבנן. ולכן יכול המלך למחול על זה, דרק על מה שהוא מן התורה מדכתיב שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך אין המלך יכול למחול, אבל על כבוד זה יכול למחול. ולפי זה ניחא גם לגבי שלמה, דכיון שדוד המלך מחל על כבודו וצוה שירכיבוהו על הפרדה שלו, שרי.

והנה בירושלמי פאה פ"א ה"א, רבי זעירא בעי קומי רבי יוסא, מפני מה נהרג אדוניה בן חגית, מפני שתבע את אבישג השונמית [בתמיה, וכי חייב על זה מיתה], אמר ליה עילא היו מבקשין להתיר דמן של בעלי המחלוקת, ע"כ. ופירש ביפה מראה שם, דאע"פ שאבישג היתה אסורה לאדוניהו משום דאין משתמשין בשרביטו של מלך (סנהדרין כב.), מ"מ אין על זה חיוב מיתה, ואפילו אם יש על זה חיוב מיתה משום מורד במלכות, הרי עדיין לא נשאה אלא רק תבעה ומשום תביעה לחוד לא מיחייב, ע"כ. ומבואר שהוא מסופק האם איכא חיוב מיתה של מורד במלכות על מי שמשתמש בשרביטו של מלך, ולכאורה נראה דזה תלוי בהנ"ל, דאם הוי מדאורייתא בכלל שום תשים עליך מלך, א"כ העובר על זה הוא מורד במלכות, אבל לפי"ד האבן השהם הנ"ל שאינו אלא מדרבנן, אין בזה חיוב מיתה של מורד במלכות.

[שוב ראיתי בחידושי מהרי"ט על הרי"ף בפ"ק דקידושין, שכתב שמי שמשתמש בשרביטו של מלך בחייו חייב מיתה משום מורד במלכות, ומשמע מדבריו דאע"פ שגם לאחר מיתה אין משתמשים בשרביטו של מלך, כמו שאמרו שאבישג היתה אסורה לאדוניהו משום זה, מ"מ אין חייבים על זה מיתה אלא בחיי המלך. ולפי"ז י"ל דזהו ביאור דברי היפה מראה הנ"ל דאין חיוב מיתה על אדוניהו במה שבקש את אבישג משום מורד במלכות מדין משתמש בשרביטו של מלך, דהיינו משום דהיה זה לאחר מיתתו של דוד].​

 

[גרינפלד]

וכתב ליישב לפי מה שאמרו בכריתות ה: מפני מה נמשח שלמה מפני מחלוקתו של אדוניה, וכתב הרמב"ם כלי המקדש פ"א הי"א שבכה"ג המשיחה היא רק כדי לסלק המחלוקת ולהודיע לכל שזהו מלך לבדו, אבל הוא מלך גם בלי המשיחה, א"כ כבר היה מלך, ושפיר היה מותר לו לרכב על סוסו של דוד.​

לחץ כדי לכווץ...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים':
וצ"ל דאע"פ שעדיין דוד המלך חי, כבר הוריש לשלמה את המלוכה בחייו, וכ"כ בעמק ברכה ענין מינוי ש"ץ עי"ש.​

 

[גרינפלד]

והקשה בשו"ת אבן השהם סי' ל"א, הרי אין לובשין לבושו של המלך, ואע"פ ששאול עצמו הלבישו, הרי מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול.​

לחץ כדי לכווץ...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:
ובשו"ת חיים שאל ח"א סי' פ"ח הביא קושיא זו בשם ספר מעיל שמואל, וכתב ליישב שבגדים אלו של שאול היו חדשים, ועדיין לא נאסרו משום דהזמנה לאו מילתא, אך נתקשה למ"ד הזמנה מילתא, ועי"ש.​