פנחס איך מותר לחלק את הארץ בגורל (2 צופים)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
אך בגורל יחלק את הארץ (כו נה)

בשבלי הלקט ח"ב סי' י' הקשה שבספרי תניא "מנין שאין שואלים בגורלות, תלמוד לומר תמים תהיה עם ה' אלקיך", אם כן איך ארץ ישראל התחלקה בגורלות. ותירץ שם, שזה היה על פי הדיבור. וקשה הרי גם בכל חלוקת שותפות יש דין גורל, אע"פ שאין זה על פי הדיבור, ואעפ"כ אין איסור בדבר, דכל האיסור הוא לשאול את העתידות בגורל, אבל גורל של חלוקת שותפות אינו נחשב שאלה בגורל, אלא רק אופן לחלק בשוה שלכל אחד יהיה אפשרות שהוא יקבל את המנה היפה, ואם כן מה הוקשה להשבלי הלקט מחלוקת הארץ.

ונראה לבאר, שחלוקת הארץ בגורל לא היתה בגדר שאר חלוקת שותפות, אלא שהיה בארץ ישראל חלק ההגון וראוי לכל שבט לפי מה שהוא, והגורל בירר איזה הוא החלק הראוי לכל שבט, וממילא הרי זה כמו שאלה בגורלות. ולכן הוצרך השבלי הלקט לומר שהיה זה על פי הדיבור. ויש להוכיח כן מהגמ' בסנהדרין מג: "הלך יהושע והפיל גורלות ונפל הגורל על עכן, אמר לו יהושע בגורל אתה בא עלי, אתה ואלעזר הכהן שני גדולי הדור אתם אם אני מפיל עליכם גורל על אחד מכם הוא נופל, אמר לו בבקשה ממך אל תוציא לעז על הגורלות שעתידה ארץ ישראל שתתחלק בגורל שנאמר אך בגורל יחלק את הארץ". והקשה הרב צבי מן שליט"א, מה השייכות בין הדברים, הרי עכן הוציא לעז רק על כך שאין בכח הגורל לברר המציאות, אבל חלוקת ארץ ישראל בגורל היינו רק לעשות שהחלוקה תהיה שוה ביניהם. ומוכח שחלוקת ארץ ישראל בגורל היינו גם כן שהגורל מברר איזה חלק הוא הראוי לאותו שבט, והוי גם כן בירור על פי הגורל, וכמו שנתבאר.

ובסנהדרין טז. על הא דתנן "אין דנין את השבט אלא בבי"ד של שבעים ואחד", קאמר ר' אלעזר דמיירי בבאין על עסקי נחלות, ובעינן כתחילתה של חלוקת הארץ, מה בתחילתה ע"א אף הכא ע"א, ופריך אי מה תחילתה קלפי ואורים ותומים וכל ישראל אף הכא נמי קלפי ואורים ותומים וכל ישראל, וצ"ב איך ס"ד דכשנפלה מחלוקת יצטרכו קלפי, הלא הקלפי שייך רק לעשיית החלוקה, אבל הכא דהוי דין תורה לברר למי נפלה כבר נחלה זו מה שייך קלפי, ועל כרחך כנ"ל דקלפי של תחילתה של ארץ ישראל היה לברר החלק, וה"נ ס"ד דבעינן קלפי שיברר בידי שמים שלמי שיעלה הגורל סימן הוא שזו היא נחלתו, וזהו כנ"ל.​

 

[גרינפלד]

וקשה הרי גם בכל חלוקת שותפות יש דין גורל, אע"פ שאין זה על פי הדיבור, ואעפ"כ אין איסור בדבר, דכל האיסור הוא לשאול את העתידות בגורל, אבל גורל של חלוקת שותפות אינו נחשב שאלה בגורל, אלא רק אופן לחלק בשוה שלכל אחד יהיה אפשרות שהוא יקבל את המנה היפה, ואם כן מה הוקשה להשבלי הלקט מחלוקת הארץ.​

לחץ כדי לכווץ...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:
וכן כתב הגר"ש קלוגר בשו"ת האלף לך שלמה או"ח סי' ס"ב וז"ל, שאלת לבאר לך איך אנו נוהגין להטיל גורל בקדיש וכדומה, הא כתב הש"ך בשם התוס' דאין שואלין בגורלות. הנה דע שכוונת התוס' הוי על מה ששואלין בגורלות על להבא מה יהיה כגון אם יחיה החולה או ימצא האבדה וכה"ג על ענינים דלהבא אין לשאול דכתיב תמים תהיה עם ה' אלקיך, אבל להפיס בין ב' ענינים לידע אם שייך לזה או לזה זה ודאי מותר ואין שייך בזה לומר תמים תהיה, שהרי בבית המקדש היו מפייסין מי שוחט וכו', וכן שנינו במשנה ופוסקים אין מטילין וכו' ביום טוב מכלל דבחול שרי להטיל גורל, וכן בקרא מפורש אך בגורל תחלק הארץ ואיך מצוה הקב"ה לעשות דבר שלא כהוגן, ובע"כ דבכה"ג ליכא איסור גורל כלל, עכ"ל.​