תנא המסייע

משתמש חדש
gem
הודעות
8
תודות
8
נקודות
5
כבר זמן רב שאני חוכך בדעתי בשאלה הזו, כאברך ששואף להגיע לרמה הגבוהה ביותר בידיעת התורה, מצאתי את עצמי מהרהר יותר ויותר איך למדו הגדולים שעינינו רואות שהגיעו לדרגות שכאלה בידיעה, בהבנה לעומק, ובעיקר בהיקף העצום, האם יתכן להתקרב להיקף שכזה בדרך צורת הלימוד כפי שקיבלנו בישיבה, או שמעת היכנסו של אברך לדרכו העצמאית עליו לפתח לעצמו שיטה\דרך חדשה שבה יוכל גם הוא לדעת את כל התורה כולה? או בקיצור "כיצד למדו הגדולים"?
נ.ב אין הכונה לעצות של התמדה וכדו' שוודאי שהכרחיות להגיע לידיעה שכזו, אלא לעצם צורת הלימוד.
[אין באמור לעיל כדי לקרוא תיגר ח"ו על דרך הלימוד המקובלת בישיבות, אלא על מסע לימודו של אברך ששואף למעלה]
אשמח לכל משוב
 
אז מה למעשה הדרך?
עלה בדעתי להמשיל את העניין לעוגת שכבות שיש כמה אופנים לאוכלה
א. בכל פעם ללמוד את הענין לכל עומקו ורבדיו
ב. ללמוד בכל פעם "שכבה" אחת כגון פרק שלם גמ' רש"י, אח"כ עם רא"ש ורי"ף, ואח"כ תוס' (או להיפך) וכן הלאה ......
הרעיון הוא שאולי גם בלימוד בקיאותי בהבנה טובה נמצאים דברי תורה פרים ורבים מאליהם
 
אין אדם למד אלא בצורה שלבו חפץ כפי שלימדו חז''ל והשריש שוב ושוב ושוב מרן הגרי''ג זצ''ל
עלה בדעתי להמשיל את העניין לעוגת שכבות שיש כמה אופנים לאוכלה
א. בכל פעם ללמוד את הענין לכל עומקו ורבדיו
לענ''ד זה הדרך הראויה ונקראת בפי העולם ''לימוד סוגיות''
ב. ללמוד בכל פעם "שכבה" אחת כגון פרק שלם גמ' רש"י, אח"כ עם רא"ש ורי"ף, ואח"כ תוס' (או להיפך) וכן הלאה ......
לענ''ד לא מומלץ
הרעיון הוא שאולי גם בלימוד בקיאותי בהבנה טובה נמצאים דברי תורה פרים ורבים מאליהם
זה גם נכון
והגרמ''ה שליט''א מעודד ללמוד חצי בעיון סוגיות וחצי בקיאות ב''עיון קל'' כלשונו
 
מתאמרא בשם החזו"א שהישיבות ביטלו את העמי הארץ של פעם, אך גם ביטלו את התלמידי חכמים של פעם..
אין כזה דבר דרך הלימוד לכלל...
כל אחד צריך להכיר את הראש שלו את מהלך המחשבה שלו ואת כוחתיו ויכולתיו נטיותיו ולפי"ז בהגיעו לגיל בוגר יקבע לעצמו דרך לימוד שמתאימה לו והוא הוא זה שיגרום לו בס"ד שיגדל לתפארת.
הרעיון של לקיחת ציבור/קבוצה/מחזור שלם ולקבוע להם סדר מסוים ומדוקדק הוא מאוד עדרי ומאוד מאוד משפיע לרעה שאין היום ת"ח בשיעור כפעם.

החזו"א בימי אברכתו הסתגר בעזר"נ ולמד טור ב"י על הסדר - עד שהחשיבו אותו למשוגע...
האבני נזר היה לומד בימי בחרותיו ספרי שותי"ם אחד אחרי השני... אך מהם יצאת ההוראה לישראל, ומאחרים ה'חכמים' לא נשאר כלום.
 
וזה עוד ביחס לאז שכאשר מעיינים בשי' ר' שמואל רואים שההספק היה פי כמה מאשר היום וע"ז אמר הרב שך דברים בכגון דא
כמדומה ששיעורי ר' שמואל זה מאזור שנות תשי' ומכתביו של הרב שך בנושא זה מ תשמ', בערך 30 שנה אחרי, כשגם בפוניבז לא למדו כמו שלמדו בשנים הראשונות.
 
כבר זמן רב שאני חוכך בדעתי בשאלה הזו, כאברך ששואף להגיע לרמה הגבוהה ביותר בידיעת התורה, מצאתי את עצמי מהרהר יותר ויותר איך למדו הגדולים שעינינו רואות שהגיעו לדרגות שכאלה בידיעה, בהבנה לעומק, ובעיקר בהיקף העצום, האם יתכן להתקרב להיקף שכזה בדרך צורת הלימוד כפי שקיבלנו בישיבה, או שמעת היכנסו של אברך לדרכו העצמאית עליו לפתח לעצמו שיטה\דרך חדשה שבה יוכל גם הוא לדעת את כל התורה כולה? או בקיצור "כיצד למדו הגדולים"?
נ.ב אין הכונה לעצות של התמדה וכדו' שוודאי שהכרחיות להגיע לידיעה שכזו, אלא לעצם צורת הלימוד.
[אין באמור לעיל כדי לקרוא תיגר ח"ו על דרך הלימוד המקובלת בישיבות, אלא על מסע לימודו של אברך ששואף למעלה]
אשמח לכל משוב
1. קודם כל מי שכואב לו, זה ההתחלה של המנוע לצמיחה
בגמ' נידה ע- שאלו את ריב"ל מה יעשה אדם ויחכים?
א"ל ירבה בישיבה
אמרו לו: הרבה עשו ולא עלתה בידם,
אלא יבקש ממי שהחכמה שלו.
וקשה לי, אם כך למה לא אמר להם מתחליה תפילה ולימוד?
רק , אחר שאמרו לו בצער: הרבה עשו ולא עלתה בידם, אמר להם- הו, כך צריך להתפלל, זוז הצורה של השלמת התשובה.
2. דרך הלימוד הישיבתית הינה הכרחית לקבל צורה של ניתוח והבנת נושא.
אבל בנוסף חייב כל אחד שיהיה לו עוד סדרים משל עצמו לקניית עוד שטחים וחלקים, ואחת לאחת למצוא חשבון.
באהבתה תשגה תמיד
 

1. קודם כל מי שכואב לו, זה ההתחלה של המנוע לצמיחה
בגמ' נידה ע- שאלו את ריב"ל מה יעשה אדם ויחכים?
א"ל ירבה בישיבה
אמרו לו: הרבה עשו ולא עלתה בידם,
אלא יבקש ממי שהחכמה שלו.
וקשה לי, אם כך למה לא אמר להם מתחליה תפילה ולימוד?
רק , אחר שאמרו לו בצער: הרבה עשו ולא עלתה בידם, אמר להם- הו, כך צריך להתפלל, זוז הצורה של השלמת התשובה.
2. דרך הלימוד הישיבתית הינה הכרחית לקבל צורה של ניתוח והבנת נושא.
אבל בנוסף חייב כל אחד שיהיה לו עוד סדרים משל עצמו לקניית עוד שטחים וחלקים, ואחת לאחת למצוא חשבון.
באהבתה תשגה תמיד
יישר כח על הדברים הנפלאים. כמים קרים על נפש עייפה, ואין מים אלא תורה כידוע ...
אנוכי פותח האשכול אברך צעיר שמעט אחרי המעבר לכולל מצאתי עצמי מתייסר בבירור העניין בין היתר מכיון שאני רואה לצידי בכולל בו אני לומד כרגע אברכים שגדולים ממני בכמה וכמה שנים עם ידיעות נחמדות בש"ס ואמנם אין זה נראה שהם בדרך להיות מרא דכוליה תלמודא (כמובן שישנם גם אחרים שכן) ואע"פ שהם שקועים בלימוד כל הזמן ותמהתי לעצמי מה יעשה אדם ויחכם? הרי ישנם גדולים שבגיל הזה כבר ידעו ש"ס על בוריו לכה"פ וכיצד אוכל אני להגיע למעלה זו (הכותב הינו אברך ג' סדרים) ובכ"ז אע"פ שמפיק אני הנאה מרובה מעצם הלימוד תמהתי מה באשר להיקף ולידיעה.

ואמנם כאשר הצטרפתי לפורום מיוחד זה נפעמתי מעוצם והיקפי הידיעות והיכולת ל"נייעס בלימוד" בכל עניין ולכיון לאמיתה של תורה כפי שמשתקף מחברי הפורום ולמותר לציין שהדבר עורר בי קנאת סופרים עצומה, ועל כן באתי ותמיהתי על פני, מה עשו אלו שכך עלתה בידם?
ובאשר לדרך הלימוד הישיבתית עדיין נבוך אני הרי אם זו הצורה האידיאלית ובחלקים האחרים אלמד בצורת שטחית יותר הרי שיחסר לי עומק בידיעה ולא מצאתי משנה ברורה בענין זה.
 
מתאמרא בשם החזו"א שהישיבות ביטלו את העמי הארץ של פעם, אך גם ביטלו את התלמידי חכמים של פעם..

אין כזה דבר דרך הלימוד לכלל...
כל אחד צריך להכיר את הראש שלו את מהלך המחשבה שלו ואת כוחתיו ויכולתיו נטיותיו ולפי"ז בהגיעו לגיל בוגר יקבע לעצמו דרך לימוד שמתאימה לו והוא הוא זה שיגרום לו בס"ד שיגדל לתפארת.
הרעיון של לקיחת ציבור/קבוצה/מחזור שלם ולקבוע להם סדר מסוים ומדוקדק הוא מאוד עדרי ומאוד מאוד משפיע לרעה שאין היום ת"ח בשיעור כפעם.

החזו"א בימי אברכתו הסתגר בעזר"נ ולמד טור ב"י על הסדר - עד שהחשיבו אותו למשוגע...
האבני נזר היה לומד בימי בחרותיו ספרי שותי"ם אחד אחרי השני... אך מהם יצאת ההוראה לישראל, ומאחרים ה'חכמים' לא נשאר כלום.
ביחס לאבני נזר נשמע מאוד מאוד לא מתאים. האם יש מקור מהימן?
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓