אברך מישיבת מיר

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
2,213
תודות
10,275
נקודות
555
יש להקשות אך רבי שמעון ורבי אלעזר קיימו מצות קידוש וארבע כוסות ומצה מאחר שלא היה מאכלם אלא חרובים ומים?

ובאמת בשו"ת רב פעלים (ח"א נ"ה) כתב שהיו אנוסים והיו פטורים ממצוות אלו.

ובשפתי צדיק (ל"ג בעומר אות ה') כתב דר"ע (בברכות פ"ז מ"ח) סבירא דאפילו אכל שלק והוא מזונו מברך עליו ברכת המזון כיון שזו סעודתם וא"כ אפשר שרשב"י תלמידו סבירא ליה כר"ע ולפיכך היו עושים על החרובים קידוש כדין פת. ויסודה דין זה כבר כתוב ביעב"ץ (פסחים קי"ד ע"א) אכן יעוי' באגרות משה (או"ח ח"ד סי' מ' אות כ"ה) שדחה סברא זו דאע"פ שמברך על זה ברכת המזון מ"מ אי אפשר לעשות על זה קידוש., וכתב דזה טעות סופר בדברי היעב"ץ.

ולענין האם יכלו להגיד את הקידוש בפה נחלקו בזה הפוסקים עי' ב"ח ופרי חדש (או"ח תרע"ח), יע"ש.
 
עיין בספר לקוטי תורה לבעל התניא (התחלת פרשת שמיני) זה לשונו: ״וכגון רשב״י שהיה במערה י״ג שנה שבוודאי לא היה יכול לקיים במעשה כמה מצוות מעשיות שהרי לא היו ניזונים רק מחרובא ועינא דמיא דאיברי להו א״כ לא קיים אכילת מצה בפסח וקדוש על היין ואתרוג וסוכה כו׳״
 
ובמגן אברהם על פסח סי'תמד סק ב הביא מהשל"ה בשם הזוהר שקיים סעודה שלישית ע"י עסק התורה וכך נראה שלמד בעל התניא שהבאתי קודם בהמשך דבריו שם
והביאור שכל מצוה עניינה גם תיקון רוחני והוא ידע לכוון התיקון ללא מעשה המצווה
 
ובמגן אברהם על פסח סי'תמד סק ב הביא מהשל"ה בשם הזוהר שקיים סעודה שלישית ע"י עסק התורה וכך נראה שלמד בעל התניא שהבאתי קודם בהמשך דבריו שם
והביאור שכל מצוה עניינה גם תיקון רוחני והוא ידע לכוון התיקון ללא מעשה המצווה
שלא יובן מדבריך שיש כזה מושג שמספיק לכוון את התיקון ללא מעשה המצווה, אלא הכוונה שמתוך ההכרח אז לפחות הוא כיוון את התיקון הרוחני ללא המעשה.
 
כתוב בשבת שר"ש וחבורותו היו פטורים מכל המצוות כיוון שעסקו בתורה, וא"כ קושיא מעיקרא ליתא
אם כוונת כבודו לגמ' בשבת י"א ע"א? שם כתוב שהיה רשב"י פטור רק מתפילה וחייב בקר"ש ובשאר מצוות
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון