מצות

והרי בחז''ל משמע שמצות ת''ת היא המצוה הכי חשובה ושקולה כנגד כל המצות ובחומש אצלנו משמע שע''י יראת שמים שישמרו את מצוות השי''ת יקבלו את א''י ולא ע''י ת''ת רק בפס' אחד כתוב ''ולמדם אותם''

אמאי לא תקנו חז"ל ברכה על מצוות תפילה ככל הממצוות שמברכים עליהם? ומצינו בזה כמה תרוצים: א. ה מג"א או"ח (סי' ק"ו ס"ק ד') כתב דאין מברכים ע"ז משום דאין לה קבע ב. בפמ"ג בפתיחה הכללית כתב דכיון דסגי בהרהור ואין מברכים על דברים שבלב. ג. במאירי בסוף פרק א' דברכות "וראיתי מי ששאל למה אין מברכין...

כתב הפנ"י (ברכות י"ב ע"ב) דיש חיוב לזכור פרשת בלק דכתיב במיכה (פ"ו פ"ה וקוראים את זה בהפטרה) עמי זכור נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אותו בלעם בן בעור מן השיטים עד הגלגל למען דעת צדקות ה', ע"ש. ויעי' בסידור החיד"א שהביא בתוך כל הזכירות שמצוה לזכור אף שמצוה לזכור מה שהציל ה' את אבותינו מבלק...

באשכול אחר הובאו דברי ר' צדוק: "לא יתחבר עם רשעים, ואפילו לעשות מצוה, וכן הוא מפורש במכילתא: כמו שנאמר (דה"י כ, לז) "כהתחברך" וגו', ואף־על־פי שנתחבר עמו ללחום נגד ארם". ולכאורה משמע שמלחמת אחאב לכיבוש רמות גלעד מידי ארם היתה נחשבת מלחמת מצוה, משוםכיבוש רמות גלעד, אע"פ שהיא מעבר הירדן המזרחי...

ראיתי בפנים יפות כאן שהזכיר בתוך דבריו לדון דמעשר שני לכאורה הוי מצות עשה שהזמן גרמא שהרי אינו נוהג בשנה שניה ושנה ששית, אבל לא ביאור למה באמת אינו זמן גרמא, האם יש למישהו הסבר בזה

את שבתתי תשמרו וגו' (כו, ב). צריך לדעת למה חזר הכתוב וצוה כאן על השבת, ונראה שנתכוון להסמיך מצות שבת למצוה שלפניה דכתיב לא תעשו לכם אלילים וגו', לומר כשם שעבודה זרה שקולה ככל התורה (חולין ה), גם מצות שבת שקולה ככל התורה כולה. אור החיים הק' - בפרשתנו

יש להקשות אך רבי שמעון ורבי אלעזר קיימו מצות קידוש וארבע כוסות ומצה מאחר שלא היה מאכלם אלא חרובים ומים? ובאמת בשו"ת רב פעלים (ח"א נ"ה) כתב שהיו אנוסים והיו פטורים ממצוות אלו. ובשפתי צדיק (ל"ג בעומר אות ה') כתב דר"ע (בברכות פ"ז מ"ח) סבירא דאפילו אכל שלק והוא מזונו מברך עליו ברכת המזון כיון שזו...

מנהג חסידים ואנשי מעשה לאכול מצה בפסח שני, בי"ד אייר ביום בין הערביים, לזכר הקרבת קרבן פסח ביום זה. אבל יש שקראו תגר על כך, שכן את הפסח והמצה והמרור עמו אכלו רק בלילה, אור לט"ו, ולא עוד אלא שאלו שהקריבו פסח שני הרי נאסרו באכילת מצה כל יום י"ד, כשם שאנו אסורים לאכול בי"ד ניסן. ולכן יש שנהגו...

מנהג אנשי מעשה לאכול מהמצות של פסח בכל סעודה שאוכלים בין פסח לעצרת, בין בחול ובין בשבת, משום חביבות המצווה. בספר 'גדולת מרדכי' כתב הטעם, שהוא כמו בחולה שבעת עסקו ברפואות אסור לו לאכול מאכלים גסים, ואחר שהלך החולי, אף שמותר לו כבר לאכול מאכלים גסים, מ"מ צריך עוד ליקח כמה ימים מהרפואות כדי שלא...

הרי את הפסח שני היו אוכלים בליל ט"ו ואז היו אוכלים את המצות

הלא יש פרשיות כגון פרשת אמור שיש בה יותר מצות מפרשת קדושים, ולמה א''כ רק פרשת קדושים נאמרה בהקהל? ואולי גופי תורה אין הכונה הרבה מצות, אלא אפ' אם יש בה קצת מצות אבל הם עיקרי המצות, אבל צ''ב מה כ''כ נחשב כעיקרי מצות כאן בפרשת קדושים?

חוץ מפסח כמובן (ופסח שני)... (לדע' מסויימת)

הטורי אבן בחגיגה טז ע"ב הקשה, למ"ד שהטעם שאין לוקים על נותר משום דהוי לאו הניתק לעשה (כדעת רבי יהודה, בפסחים פד, ולא כרבי יעקב שהוא משום שאין בו מעשה), אם כן היה לנשים ללקות בנותר, שהרי קיי"ל דאין שריפת נותר נוהגת אלא ביום, ואם כן הוי מצוה שהזמן גרמא דנשים פטורות, ואם כן לדידהו אין זה לאו הניתק...

כתבה רמב"ם בתחיל הלכות מאכלות אסורות מצות עשה לידע הסימנין שמבדילין בהן בין בהמה וחיה ועוף ודגים וחגבים שמותר לאכלן ובין שאין מותר לאכלן שנאמר והבדלתם בין הבהמה הטהורה לטמאה ובין העוף הטמא לטהור, ונאמר להבדיל בין הטמא ובין הטהור ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל. נמצא שיש מצות עשה לחקור...

לנוהגים שלא לאכול! אם תתקע בליל בלי מצות יד רק עם מכונה, האם תחשוש לאיסור חמץ או למצות מצה. יש החוששים רק ללשמה, ויש החוששים לחימוץ, השאלה כמה החשש רציני האם גם לא יאכלו משום זה מצה בליל הסדר.

ב' מאמרים בעניין לתועלת הציבור

ב'דברים ערבים' מסופר שכאשר תלמידי ישיבת מיר היו בשנחאי בשנות המלחמה, היתה עמהם גם קבוצת תלמידים מישיבת חכמי לובלין שברחה ליפן יחד עמהם. לפני פסח עמדה על הפרק שאלה קשה, ונחצו לשתי קבוצות שהתלבטו איזה מצות לאכול בפסח. מארה"ב הגיעו חבילות של מצות מכונה מהודרות מבית החרושת המפורסם של מנישביץ והיו גם...

כמדומה שרבים מאתנו לא שמים לב מהי מצוה זו וענינה, מרוב ריבוי שיחות המשגיחים על הכנה למתן תורה. ונשכח כנראה שנוסח הברכה והמצוה הוא 'בעומר' ולא בתורה... ובאמת הדברים צריכים באור מה ענין מצוה זו. והנה בעלי המקרא שבינינו יזעקו שעיקר המועדות בפשט הם האביב והקציר ולא נזכר בכלל מתן תורה במקרא. אמנם...

בגמ' בקידושין ל"ח ע"א איתא ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה וכי ארבעים שנה אכלו והלא ארבעים שנה חסר שלשים יום אכלו, אלא לומר לך עוגות שהוציאו ממצרים טעמו בהם טעם מן. וצ"ע א"כ מ"ט זה היה לחם עוני היה יכלו לטעום בו כל הטעמים שרצו?

מבואר בגמ' פסחים קח: קט. כיצד משמחן ביין ר''י אומר האנשים בראוי להם ביין והנשים בראוי להם בבגדי צבעונין והקטנים בראוי להם בקליות ואגוזים. ר''י בן בתירא אומר בזמן שביהמ''ק היה קים אין שמחה אלא בבשר שלמים משחרב ביהמ''ק אין שמחה אלא ביין. והנה עיקר השמחה שיש ביין היא השכרות המסוימת כמובן ואין 'דין'...