חידה דמויות איך קראו לאמא של רשב"י

[החפץ חיים]

?

 

[בצלצלי שמע]

מצינו בקדמונים דשמה היה : חמי.

אמנם אין זה מוסכם :

 

[חידודא]

יש ספר נחלת אבות שכתוב ששמה שרה

סיפור לידתו של רבי שמעון בר יוחאי​

כמו האימהות הקדושות, שרה אמו של הרשב"י הייתה במשך שנים רבות עקרה. יוחאי ואשתו לא זכו להיפקד בפרי בטן והיו מרבים בתפילה ובתחנונים לבורא עולם שיפקוד אותם בבן. לאחר שעברו עשר שנים ולא זכו להיפקד בבן, ביקש יוחאי לקיים את ההלכה הכתובה שאם נשא אדם אישה עשר שנים ולא נפקדו בילדים, עליהם להתגרש. על פי המסופר בספר 'נחלת אבות' שרה ידעה שהזיווג עם יוחאי הוא הזיווג המיועד לה משורש נשמתה ולכן ביקשה והתחננה לקב"ה שימהר לפקוד אותה ואת יוחאי בבן.

בליל ראש השנה לאחר ששבו מהתפילה שבה התחננו בדמעות שליש לבורא עולם שיפקוד אותם, ואכלו את סעודת החג הלכו יוחאי ואשתו לישון. בעת שישנו חלם יוחאי חלום: הוא רואה את עצמו עומד בלב יער גדול שיש בו אלפי עצים חלקם עצים עושי פרי וחלקם אילנות סרק. בחלום יוחאי רואה את עצמו נשען על אחד העצים היבשים והוא מבחין בדמות בעלת מראה מפחיד מאוד שעוברת ומשקה את האילנות עם הפירות ומדלגת על אילנות הסרק. כאשר התקרבה הדמות לאילן היבש עליו נשען יוחאי, שלפה הדמות צלוחית קטנה מלאת מים והשקתה את האילן היבש. לפתע רואה יוחאי איך אילן הסרק עליו נשען מתחיל להוציא פירות כאילו נפחו בו חיים חדשים. מיד שקם משנתו עלה על שפתותיו הפסוק 'מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה הללויה'.

בבוקר של ראש השנה, יום בו נפקדה חנה והתבשרה על לידתו של שמואל, התעורר יוחאי וסיפר לאשתו את דבר החלום ואת הפתרון שלדבריו טמון בו: : "חלום חלמתי, ופתרונו לדעתי פשוט הוא: היער הוא העולם, והאילנות הן הנשים – מהן נותנות פירות, ומהן עקרות. בראש השנה נפקדות חלק מהן, ויש מהן שנותרות עקרות. את הנך האילן שעליו נשענתי, אותו השקו ממעיין הברכה, להוליד בנים צדיקים וחכמים. אמנם, דבר אחד נותר לי להבין: מדוע את כל האילנות השקה האיש מהכד, ואילו את האילן שעליו נשענתי השקה מהצלוחית?"

אמרה לו שרה, עלינו לשאול את הצדיק של הדור התנא רבי עקיבא, שהוא יגיד לנו את פתרון החלום. הלכו השניים לאחר ראש השנה אל ביתו של רבי עקיבא וסיפרו לו את תוכן החלום ואת הפתרון שחשב עליו יוחאי ושאלתו על הפתרון. השיבו להם רבי עקיבא: 'הצלוחית שראית-צלוחית הדמעות. שרה אשתך כמו האימהות הקדושות נגזר עליה להיות עקרה ורק בזכות הדמעות היא נפקדה. הצלוחית הייתה הדמעות שאספו בשמים מעיניה. הבטיח להם רבי עקיבא כי באותה השנה יפקדו בבן זכר שיאיר את ישראל בתורתו.

הלכו יוחאי ואשתו לביתם בשמחה גדולה וכפי שהבטיח הצדיק כן היה. בחג השבועות באותה שנה יום בו נולד דוד המלך עליו השלום שבני המשפחה מתייחסים אליהם, הפציע לעולם אור האורות אור שבעת הימים. ביום השמיני בכניסתו לבריתו של אברהם אבינו נקרא שמו בישראל. כמו לאה שאמרה שמע ד' קול עוניי וקראה את שם בנה השני שמעון.

ההורים שהרגישו כי מדובר בבן מיוחד במינו, השתדלו לנהוג בו כמו הוריו של שמשון ששמרו את בנם בטהרה. מיד עם שהחל לדבר דיברו אתו רק דברי קדושה וטהרה. עם הגיעו לגיל חמש כמו שכתוב במשנה בן חמש למקרא, שלחו אותו ההורים ללמוד תורה בתלמוד תורה של רבן גמליאל הנשיא . כבר שהיה נער קטן היה משיב כהלכה בשאלות סבוכות ששאלו אותו גדולי התנאים רבי יהושע בן חנניה ורבן גמליאל.... (אור הרשב"י)

 

[חידודא]

להלן נוסח אחר יותר מדויק (זה המקור הכי קדום ויש שפיקפקו בדבר)....

סיפור לידתו של הרשב"י לאביו יוחאי כפי שמופיע בספרו של הרב משאש נחלת אבות:​

"וזה מה שנשאר בזכרוני ממה שראיתי בספרים אודות אביו הקדוש יוחאי: הוא היה משבט יהודה, והיה מגדולי הדור ועשיר ונכבד וקרוב למלכות וחיבה יתירה נודעת לו בבית הקיסר אנדריינוס שחוק עצמות. ואשתו היתה שמה שרה מזרע הנשיאים – זרעו של הלל הזקן ע”ה.

ותהי שרי עקרה אין לה ולד. ועלה בדעתו של יוחאי הצדיק לגרשה או לישא אשה אחרת עליה. ויצו שדכן אחד להמציא לו אשה צנועה והגונה ובת טובים. ויוגד הדבר לשרה אשתו ולא אמרה לו דבר, רק הרבתה צום וצדקה ותפילה יום-יום בהיותה לבדה בחדרה. ותבך בכי גדול לפני ה’ בלב נשבר להצילה מגירושין, גם לא תהיה צרתה בצדה. וזה במה שתלד בן. וה’ שמע קול צעקתה.

ויהי בליל ראש השנה וירא יוחאי בחלומו. והנה הוא עומד ביער גדול מלא אילנות לאלפים ולרבבות, מהם רעננים נותנים פירות ומהם יבשים. והוא יוחאי נשען על אילן יבש. וישא עיניו וירא והנה איש מדה מראהו נורא מאד, ועל שכמו נאד אחד מלא מים. ויעבור בכל היער וישקה איזה אילנות מהיבשים ואיזה אילנות עבר עליהם והניחם כמות שהם יבשים. ויגיע עד האילן אשר נשען עליו יוחאי ויוציא מחיקו צלוחית אחת קטנה מלאה מים חיים טהורים, וישקה את האילן אשר נשען עליו יוחאי ויברכהו. ואז ראה יוחאי כי שרתה הברכה באותם מעט מים, וגאו מאד ויכסו כל סביבות האילן ואז תיכף האילן נשא פרי, תפוחים גדולים ויקרים וסביבם מלא עלים רעננים. ויגדל האילן עד מאד בסעיפים ופארות ועלים ופירות נותנים ריח חזק למרחוק. וישמח יוחאי מאד על המראה ויקץ משנתו מתוך שמחה. ובכן דובב הכתוב (תהלים קיג ט) מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה הללוי-ה.

ויספר את חלומו לאשתו. ויאמר לה: חלום חלמתי ופתרונו פשוט לדעתי. היער הוא העולם, והאילנות הם הנשים, מהם נותנים פירות ומהם עקרות כאילנות היבשים. ובראש השנה נפקדות, יש מהם להוליד, ויש מהם נשארות עקרות. ואת בתי היא האילן שהייתי נשען עליו, והשקו אותך ממעין הברכה להוליד בנים צדיקים. ואמנם דבר אחד נשאר לי להבין בפתרון חלומי מדוע כל האילנות השקה אותם מהנאד, והאילן שהייתי נשען עליו השקהו מהצלוחית. ושפך עליו את כולה, לא השקה ממנה לא קודם ולא אחר שום אילן אחר, רק את כולה שפך על אותו אילן שהייתי נשען עליו.

ותאמר לו אשתו: תמיהתך תמיהה, ובכן תרשיני לילך אצל הקדוש רבי עקיבא להגיד לו את החלום, והוא יגיד לנו את פתרונו. ויאמר לה: בתי, טוב הדבר, שנינו יחדיו נלך אליו ונספר לו את החלום. והוא ברוח הקודש אשר האציל אותו אלקים יגיד לנו את פתרונו. ותאמר: טוב הדבר.

ויהי במוצאי ראש השנה, הלכו שניהם יחדיו אצל התנא הקדוש רבי עקיבא ויספר לו יוחאי את חלומו. ויפתור לו אשר פתר יוחאי. ואמנם הודיעו סיבת השקאת אותו אילן רק מהצלוחית, ויאמר לו: דע יוחאי כי חלומך הוא משל על הנשים היולדות והעקרות, ואשתך שרה היא מהעקרות שאי אפשר לה להוליד בשום אופן, ואך תפלתה ורוב דמעותיה אשר שפכה לפני ה’ הם שזיכו אותה ונהפכה מעקרה ליולדת, והצלוחית שראית היא צלוחית של דמעותיה שנאספו, ומהם השקוה ורווה להוליד לך בנים, ולכך לא השקו מאותה הצלוחית שום אילן אחר רק אותו אילן.

ויאמר רבי עקיבא אל שרה: הנך בזאת השנה יולדת בן שיאיר לישראל בחכמתו ובמעשיו. וישמחו יוחאי ושרה אשתו מאד מדברי רבי עקיבא וילכו לביתם לשלום. ותלד בן ביום חג השבועות שבו ניתנה תורה לישראל, ותמלא הבית אורה מההוד וההדר שהיה חופף עליו, וידעו כל רואיו כי ברכה בו ויאיר לישראל אור גדול, וישמחו הוריו בו מאוד ויהללו את ה’ ויחלקו צדקות ויעשו משתה גדול ביום מילתו, ויקרא את שמו שמעון כי שמע ה’ לקול תפילת אמו ובכייתה."

 

[אחד יחיד]

?

לחץ כדי לכווץ...

1) בנחלת אבות כתב ששמה היה שרה.
2) ובאסרי לגפן כתב ששמה היה אסתר.
3) ורבינו אביגדור כתב ששמה היה 'חמי'.

 

[בצלצלי שמע]

יש ספר נחלת אבות שכתוב ששמה שרה

סיפור לידתו של רבי שמעון בר יוחאי​

כמו האימהות הקדושות, שרה אמו של הרשב"י הייתה במשך שנים רבות עקרה. יוחאי ואשתו לא זכו להיפקד בפרי בטן והיו מרבים בתפילה ובתחנונים לבורא עולם שיפקוד אותם בבן. לאחר שעברו עשר שנים ולא זכו להיפקד בבן, ביקש יוחאי לקיים את ההלכה הכתובה שאם נשא אדם אישה עשר שנים ולא נפקדו בילדים, עליהם להתגרש. על פי המסופר בספר 'נחלת אבות' שרה ידעה שהזיווג עם יוחאי הוא הזיווג המיועד לה משורש נשמתה ולכן ביקשה והתחננה לקב"ה שימהר לפקוד אותה ואת יוחאי בבן.

בליל ראש השנה לאחר ששבו מהתפילה שבה התחננו בדמעות שליש לבורא עולם שיפקוד אותם, ואכלו את סעודת החג הלכו יוחאי ואשתו לישון. בעת שישנו חלם יוחאי חלום: הוא רואה את עצמו עומד בלב יער גדול שיש בו אלפי עצים חלקם עצים עושי פרי וחלקם אילנות סרק. בחלום יוחאי רואה את עצמו נשען על אחד העצים היבשים והוא מבחין בדמות בעלת מראה מפחיד מאוד שעוברת ומשקה את האילנות עם הפירות ומדלגת על אילנות הסרק. כאשר התקרבה הדמות לאילן היבש עליו נשען יוחאי, שלפה הדמות צלוחית קטנה מלאת מים והשקתה את האילן היבש. לפתע רואה יוחאי איך אילן הסרק עליו נשען מתחיל להוציא פירות כאילו נפחו בו חיים חדשים. מיד שקם משנתו עלה על שפתותיו הפסוק 'מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה הללויה'.

בבוקר של ראש השנה, יום בו נפקדה חנה והתבשרה על לידתו של שמואל, התעורר יוחאי וסיפר לאשתו את דבר החלום ואת הפתרון שלדבריו טמון בו: : "חלום חלמתי, ופתרונו לדעתי פשוט הוא: היער הוא העולם, והאילנות הן הנשים – מהן נותנות פירות, ומהן עקרות. בראש השנה נפקדות חלק מהן, ויש מהן שנותרות עקרות. את הנך האילן שעליו נשענתי, אותו השקו ממעיין הברכה, להוליד בנים צדיקים וחכמים. אמנם, דבר אחד נותר לי להבין: מדוע את כל האילנות השקה האיש מהכד, ואילו את האילן שעליו נשענתי השקה מהצלוחית?"

אמרה לו שרה, עלינו לשאול את הצדיק של הדור התנא רבי עקיבא, שהוא יגיד לנו את פתרון החלום. הלכו השניים לאחר ראש השנה אל ביתו של רבי עקיבא וסיפרו לו את תוכן החלום ואת הפתרון שחשב עליו יוחאי ושאלתו על הפתרון. השיבו להם רבי עקיבא: 'הצלוחית שראית-צלוחית הדמעות. שרה אשתך כמו האימהות הקדושות נגזר עליה להיות עקרה ורק בזכות הדמעות היא נפקדה. הצלוחית הייתה הדמעות שאספו בשמים מעיניה. הבטיח להם רבי עקיבא כי באותה השנה יפקדו בבן זכר שיאיר את ישראל בתורתו.

הלכו יוחאי ואשתו לביתם בשמחה גדולה וכפי שהבטיח הצדיק כן היה. בחג השבועות באותה שנה יום בו נולד דוד המלך עליו השלום שבני המשפחה מתייחסים אליהם, הפציע לעולם אור האורות אור שבעת הימים. ביום השמיני בכניסתו לבריתו של אברהם אבינו נקרא שמו בישראל. כמו לאה שאמרה שמע ד' קול עוניי וקראה את שם בנה השני שמעון.

ההורים שהרגישו כי מדובר בבן מיוחד במינו, השתדלו לנהוג בו כמו הוריו של שמשון ששמרו את בנם בטהרה. מיד עם שהחל לדבר דיברו אתו רק דברי קדושה וטהרה. עם הגיעו לגיל חמש כמו שכתוב במשנה בן חמש למקרא, שלחו אותו ההורים ללמוד תורה בתלמוד תורה של רבן גמליאל הנשיא . כבר שהיה נער קטן היה משיב כהלכה בשאלות סבוכות ששאלו אותו גדולי התנאים רבי יהושע בן חנניה ורבן גמליאל.... (אור הרשב"י)

לחץ כדי לכווץ...

להלן נוסח אחר יותר מדויק (זה המקור הכי קדום ויש שפיקפקו בדבר)....

סיפור לידתו של הרשב"י לאביו יוחאי כפי שמופיע בספרו של הרב משאש נחלת אבות:​

"וזה מה שנשאר בזכרוני ממה שראיתי בספרים אודות אביו הקדוש יוחאי: הוא היה משבט יהודה, והיה מגדולי הדור ועשיר ונכבד וקרוב למלכות וחיבה יתירה נודעת לו בבית הקיסר אנדריינוס שחוק עצמות. ואשתו היתה שמה שרה מזרע הנשיאים – זרעו של הלל הזקן ע”ה.

ותהי שרי עקרה אין לה ולד. ועלה בדעתו של יוחאי הצדיק לגרשה או לישא אשה אחרת עליה. ויצו שדכן אחד להמציא לו אשה צנועה והגונה ובת טובים. ויוגד הדבר לשרה אשתו ולא אמרה לו דבר, רק הרבתה צום וצדקה ותפילה יום-יום בהיותה לבדה בחדרה. ותבך בכי גדול לפני ה’ בלב נשבר להצילה מגירושין, גם לא תהיה צרתה בצדה. וזה במה שתלד בן. וה’ שמע קול צעקתה.

ויהי בליל ראש השנה וירא יוחאי בחלומו. והנה הוא עומד ביער גדול מלא אילנות לאלפים ולרבבות, מהם רעננים נותנים פירות ומהם יבשים. והוא יוחאי נשען על אילן יבש. וישא עיניו וירא והנה איש מדה מראהו נורא מאד, ועל שכמו נאד אחד מלא מים. ויעבור בכל היער וישקה איזה אילנות מהיבשים ואיזה אילנות עבר עליהם והניחם כמות שהם יבשים. ויגיע עד האילן אשר נשען עליו יוחאי ויוציא מחיקו צלוחית אחת קטנה מלאה מים חיים טהורים, וישקה את האילן אשר נשען עליו יוחאי ויברכהו. ואז ראה יוחאי כי שרתה הברכה באותם מעט מים, וגאו מאד ויכסו כל סביבות האילן ואז תיכף האילן נשא פרי, תפוחים גדולים ויקרים וסביבם מלא עלים רעננים. ויגדל האילן עד מאד בסעיפים ופארות ועלים ופירות נותנים ריח חזק למרחוק. וישמח יוחאי מאד על המראה ויקץ משנתו מתוך שמחה. ובכן דובב הכתוב (תהלים קיג ט) מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה הללוי-ה.

ויספר את חלומו לאשתו. ויאמר לה: חלום חלמתי ופתרונו פשוט לדעתי. היער הוא העולם, והאילנות הם הנשים, מהם נותנים פירות ומהם עקרות כאילנות היבשים. ובראש השנה נפקדות, יש מהם להוליד, ויש מהם נשארות עקרות. ואת בתי היא האילן שהייתי נשען עליו, והשקו אותך ממעין הברכה להוליד בנים צדיקים. ואמנם דבר אחד נשאר לי להבין בפתרון חלומי מדוע כל האילנות השקה אותם מהנאד, והאילן שהייתי נשען עליו השקהו מהצלוחית. ושפך עליו את כולה, לא השקה ממנה לא קודם ולא אחר שום אילן אחר, רק את כולה שפך על אותו אילן שהייתי נשען עליו.

ותאמר לו אשתו: תמיהתך תמיהה, ובכן תרשיני לילך אצל הקדוש רבי עקיבא להגיד לו את החלום, והוא יגיד לנו את פתרונו. ויאמר לה: בתי, טוב הדבר, שנינו יחדיו נלך אליו ונספר לו את החלום. והוא ברוח הקודש אשר האציל אותו אלקים יגיד לנו את פתרונו. ותאמר: טוב הדבר.

ויהי במוצאי ראש השנה, הלכו שניהם יחדיו אצל התנא הקדוש רבי עקיבא ויספר לו יוחאי את חלומו. ויפתור לו אשר פתר יוחאי. ואמנם הודיעו סיבת השקאת אותו אילן רק מהצלוחית, ויאמר לו: דע יוחאי כי חלומך הוא משל על הנשים היולדות והעקרות, ואשתך שרה היא מהעקרות שאי אפשר לה להוליד בשום אופן, ואך תפלתה ורוב דמעותיה אשר שפכה לפני ה’ הם שזיכו אותה ונהפכה מעקרה ליולדת, והצלוחית שראית היא צלוחית של דמעותיה שנאספו, ומהם השקוה ורווה להוליד לך בנים, ולכך לא השקו מאותה הצלוחית שום אילן אחר רק אותו אילן.

ויאמר רבי עקיבא אל שרה: הנך בזאת השנה יולדת בן שיאיר לישראל בחכמתו ובמעשיו. וישמחו יוחאי ושרה אשתו מאד מדברי רבי עקיבא וילכו לביתם לשלום. ותלד בן ביום חג השבועות שבו ניתנה תורה לישראל, ותמלא הבית אורה מההוד וההדר שהיה חופף עליו, וידעו כל רואיו כי ברכה בו ויאיר לישראל אור גדול, וישמחו הוריו בו מאוד ויהללו את ה’ ויחלקו צדקות ויעשו משתה גדול ביום מילתו, ויקרא את שמו שמעון כי שמע ה’ לקול תפילת אמו ובכייתה."

לחץ כדי לכווץ...

1) בנחלת אבות כתב ששמה היה שרה.
2) ובאסרי לגפן כתב ששמה היה אסתר.
3) ורבינו אביגדור כתב ששמה היה 'חמי'.

לחץ כדי לכווץ...

כידוע ספר נחלת אבות אינו נחשב מקור, וד"ל.
וכן ספר אסרי לגפן [לאחד מחכמי דורנו] בשם החלבן אינו מקור קדום.

 

[מכנדבי]

כידוע ספר נחלת אבות אינו נחשב מקור, וד"ל.

לחץ כדי לכווץ...

צ"ל ואין כאן מקומו.

 

[געגועים]

סיפור לידתו של הרשב"י לאביו יוחאי כפי שמופיע בספרו של הרב משאש נחלת אבות

לחץ כדי לכווץ...

ראה כאן

 

[געגועים]

כידוע ספר נחלת אבות אינו נחשב מקור, וד"ל.

לחץ כדי לכווץ...

צ"ל ואין כאן מקומו.

לחץ כדי לכווץ...

דיון - מעשיות כת"י של ר' יוסף משאש ז"ל | עט הסופרים

כהמשך לכאן כתב הרב ישראל דנדרוביץ בקובץ עץ חיים גליון י"ז בתוך דבריו: באוצרות הסיפורים של הרב משאש אנו מוצאים מקורות בלתי נדלים לדברים שלא שמענו מעולם... ועוד כיוצא באלו סיפורי נפלאות וידיעות מרעישות מעוררי השתאות ותימהון... אין אנו ברורים כלל ועיקר על מקור המעשיה, אם היא נשארה בזכרונו ממה...

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[הרב הירושלמי]

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּרִיךְ בְּרִי לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עֲלָךְ אִתְּמַר (משלי כג) יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ. יִשְׂמַח אָבִיךָ, דִּלְעֵילָּא. וְאִמֶּךָ, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ, דָּא בְּרָתֵיהּ דְּרִבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר חֲסִידָא. אֶלְעָזָר בְּרִי אֵימָא, הָא קוּרְבָּנָא דִּבְהֵמָה, קָרְבְּנָא דְּעוֹפֵי מַאי. דִּכְתִּיב, (ויקרא א) וְאִם מִן הָעוֹף עוֹלָה קָרְבָּנוֹ. אָמַר לֵיהּ, לָא חֲמֵינָא, אֲבָל אִסְתַּכַּלְנָא מֵהַאי מִלָּה דִּבְהֵמָה, מִלָּה דְּעוֹפֵי. וְלָא אֵימָא, בְּגִין דְּלָא חֲמֵינָא, וְעַד כְּעַן לָא שְׁמַעְנָא.