- הודעות
- 329
- תודות
- 1,279
- נקודות
- 104
בפרשת שופטים (דברים כ ה) נאמר שהכהן מדבר אל העם: "מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישוב לביתו פן ימות במלחמה" וגו' וכן: "מי האיש אשר נטע כרם ולא חיללו וגו' וכן: "מי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה ילך וישוב לביתו פן ימות במלחמה" וגו'. ועל זה האחרון כתב רש"י (שם כ ז): "שאם לא ישמע לדברי הכהן כדאי הוא שימות"
ותמוה: מדוע המתין רש"י לפרש כן רק במקרה הזה של "ארש אשה" ולא הקדים לכתוב כן בפסוקים של בניית בית ונטיעת כרם? וביאר כ"ק האדמו"ר מסטאמר – רבי יואל טייטלבוים זצ"ל, שבשלמא אם היה מתייצב למלחמה אף שבנה בית חדש ונטע כרם, והיה מוכן להלחם ולהפקיר נכסיו אלו, היה אפשר עוד לקבל זאת, כי עשה זאת על חשבונו…
אבל כשארס אשה ורוצה לגרשה כדי להתייצב למלחמה, את זה לא התירה לו התורה כי מסירות זו שמחמיר על עצמו זה בעצם על חשבון צערה של האשה. ולכן רק בזה כותב רש"י שאם לא ישמע לדברי הכהן לשוב לביתו כדאי הוא שימות, שכן אין כל ערך למעשהו כשזה על חשבון הזולת.
ותמוה: מדוע המתין רש"י לפרש כן רק במקרה הזה של "ארש אשה" ולא הקדים לכתוב כן בפסוקים של בניית בית ונטיעת כרם? וביאר כ"ק האדמו"ר מסטאמר – רבי יואל טייטלבוים זצ"ל, שבשלמא אם היה מתייצב למלחמה אף שבנה בית חדש ונטע כרם, והיה מוכן להלחם ולהפקיר נכסיו אלו, היה אפשר עוד לקבל זאת, כי עשה זאת על חשבונו…
אבל כשארס אשה ורוצה לגרשה כדי להתייצב למלחמה, את זה לא התירה לו התורה כי מסירות זו שמחמיר על עצמו זה בעצם על חשבון צערה של האשה. ולכן רק בזה כותב רש"י שאם לא ישמע לדברי הכהן לשוב לביתו כדאי הוא שימות, שכן אין כל ערך למעשהו כשזה על חשבון הזולת.