הלכות ברכות אכילה של קביעות (1 צופה)

[ליבי בתורתך]

למעלת התלמידי חכמים שליט"א
ברצוני לשאול שאלה מסברה דהרי כפי שמובא בשו"ע קס"ח דכל העניין בברכת מזונות בפת הבאה בכיסנין משום דאין רגילות לאכול אכילת קביעות משא"כ בלחם שרגילות לאכול קביעות.
ובמשנ"ב כתב דאחד שכוונתו לאכול פחות מקביעות ונמלך לאכול פחות משיעור שוב אינו נוטל ידיו ומברך המוציא אלא אם בכוונתו מכן והילך לאכול כשיעור קביעות.
ושאלתי דהרי עתה עד כמה שזה אכילה אחת של קביעות אף לפי מנהג העולם שוב אף הקצת שאוכל עכשיו הוא בתורת קביעות ויהיה סגי בכזית או כביצה לנטילת ידים והמוציא.

 

[איש אמת]

למעלת התלמידי חכמים שליט"א
ברצוני לשאול שאלה מסברה דהרי כפי שמובא בשו"ע קס"ח דכל העניין בברכת מזונות בפת הבאה בכיסנין משום דאין רגילות לאכול אכילת קביעות משא"כ בלחם שרגילות לאכול קביעות.
ובמשנ"ב כתב דאחד שכוונתו לאכול פחות מקביעות ונמלך לאכול פחות משיעור שוב אינו נוטל ידיו ומברך המוציא אלא אם בכוונתו מכן והילך לאכול כשיעור קביעות.
ושאלתי דהרי עתה עד כמה שזה אכילה אחת של קביעות אף לפי מנהג העולם שוב אף הקצת שאוכל עכשיו הוא בתורת קביעות ויהיה סגי בכזית או כביצה לנטילת ידים והמוציא.

לחץ כדי לכווץ...

מסתבר שכוונת שאלתך לאדם שנמלך בדעתו והחליט לקבוע סעודה ואמנם אין במה שיאכל מכאן ואילך כשיעור קביעת סעודה, כי אם בצירוף מה שאכל קודם לכן.
היה אפשר לומר בביאור הדבר, שאף שמעיקר הדין היה צריך לברך ברכת המוציא אף על שיעור מועט כיון שזהו שיעור של קביעות סעודה,
מ"מ אין לו לברך המוציא כיון שיצא ידי חובה בברכת מזונות, ואף דהוי לחם, מ"מ ברכת מזונות מהני ללחם (ראה ט"ז סי' קסח סק"ו).
אמנם כל זה היה נכון אם לא היה צריך לברך כלל, אך אחר שפסק בשער הציון (קסח כא) שיש לו לברך ברכת מזונות שוב, כיון שחשב לא לאכול כשיעור והוי כנמלך גמור שצריך לברך שוב, קשה אמאי יברך שוב מזונות ואמאי לא יוכל לברך המוציא על שיעור זה.
ועל כרחך צריך לומר, דכדי שיוכל לברך ברכת המוציא צריך שהאכילה תהיה אכילה של קביעות והיינו שהברכה תחול על אוכל שמהותו המוציא - פת גמורה או פהב"כ בשיעור ד' ביצים או כסעודת בוקר וערב [תלוי במחלוקת האחרונים בזה],
וע"כ, כשבא להוסיף במאכלו ולאכול פחות מכשיעור אין לו לברך המוציא כיון שאין למאכל שלפניו שם פת. ובשלמא ברכת המזון יכול לברך דסו"ס בצירוף האכילה הקודמת יש כאן שיעור של ד' ביצים, אך כלפי הברכה ראשונה דנים את מה שרוצה לאכול מכאן ואילך ולא את מה שאכל, ומכיון שצריך לברך שוב על מאכל שפחות משיעור קביעות אין לברכה הראשונה שם ברכה על פת ועל כן צריך לשוב ולברך ברכת מזונות.