סוכות, שמח"ת ושמ"ע אכילת גזל בסוכה עפ"י יסוד הגר"ח הלוי (1 צופה)

[נדיב לב]

יל"ע מה הדין אדם שאכל פת גזול בסוכה האם מקיים בכך מצווה וכן האם מברך לישב בסוכה.

ושורש הספק די"ל אע"ג דקי"ל דאין מברך על דבר גזול משום בוצע נאץ ברך ה', אמנם באכילה בסוכה שהאכילה היא רק הית"י לקיים מצוותו - לעשות ישיבה ע"י אכילה, ממילא עצם קיום מצוות הישיבה בסוכה אינה עניין לפת הגזול שאינו אלא הית"י.

[וכידוע שר' חיים מבריסק כתב לבאר בכך את דעת הרמב"ם הסובר דבמצה אין צריך כוונה מ"מ בסוכה הוא מודה דהכוונה לעיכובא אף שבמידי דנהנה אי"צ כוונה (עיין מ"ב סימן תע"ה ס"ד), מהטעם דבסוכות ל"ה מצוות אכילה אלא מצוות ישיבה דהא כתיב בסוכות תשבו, אלא דילפינן ט"ו ט"ו דבלילה הראשון איכא חיוב ישיבה, אבל ל"ה מצוות אכילה, אלא מצוותו לעשות ישיבה ע"י אכילה ולכן ל"ש לומר בזה שכך נהנה. ובאמת מטבע הברכה 'לישב בסוכה' ולא 'לאכול בסוכה' עיין בר' מנוח פ"ו ה"ז, זו ראייה ליסוד הגר"ח.
אמנם ברור שזה שונה ממאכל לא כשר, כי כשהתורה התייחסה לאכילה, זו אכילת דבר המותר אבל דבר האסור אינו בשם אכילה, משא"כ בדבר הגזול שהדבר מצ"ע ראוי לאכילה ובטח לנגזל אלא שאיסור חיצוני רביע עלה, בזה יש מקום לומר שיש חילוק בין מצווה שמחייבת אכילה ממש ובין מצוה שהאכילה היא רק היכי תימצי.

ואגב יסוד הגר"ח הנ"ל דומה להפליא לפלוגתת הראשונים בשופר הגזול.
לדעת הרמב"ם שיד"ח בשופר גזול מקובל להסביר משום דס"ל שהחפצא של המצווה אינה עצם התקיעה בשופר אלא הקול שיוצא ממנו, וממילא לא שייך בקול גזילה. ומנגד שיטת הראשונים שאינו יד"ח, מכיון וס"ל שעיקר החפצא של המצווה הוא השופר עצמו שבו תוקעים וממילא שייך בו גזילה.
וגם כאן בענינו, אם מגדירים את האכילה כהית"י. ובאמת בשיעורי רבי ברוך בער ח"ג ענינים סימן א' למד עפ"י הרמב"ם בשופר שגם בסוכה לא יהיה דין מצהב"ע כיון שהחפצא דמצוה היא לא האכילה עיי"ש].

ולכאורה אפשר שיש לחלק בין הלילה הראשון שיש חיוב אכילת כזית מצ"ע ובין שאר הימים שאינו מחוייב בעצם האכילה אלא דאם רצה לשבת בסוכה מקיים מצוותו וממילא מצוותו לעשות ישיבה ע"י אכילה וכאמור.

 

[צריך ביאור]

וכן האם מברך לישב בסוכה.

לחץ כדי לכווץ...

איך הוא יכול לברך הרי התורה קבעה מה הצורה של ישיבת סוכה וכאן הצורה לא כמו שאמרה התורה?

 

[רבי דוד]

אכן מסברא אתה צודק שיחשב זו לקביעות,
אני הסתפקתי ביכ"ת דומה,
מי שאכל שלא כדרך הנאתו, האם חשיב אכילה בסוכה או לא,
(אמנם בזה מן הסתם יש לחלק בסוגי השלא כדרך,)
אך עכ"פ יל"ע במי שאוכל חלב חי (שהוא מותר מפני שאכילתו לא כדרך) האם קיים מצוות סוכה?

 

[נדיב לב]

וכן האם מברך לישב בסוכה.

לחץ כדי לכווץ...

יתירה מכך, י"ל עפ"י הרא"ש פ"ז סימן ב' שהביא פלוגתת הרמב"ם והראב"ד אם על אכילת איסור כמו טבל וכדומה אין מברכין עליו כלל לא בתחילה ולא בסוף, וכך דעת הרמב"ם, והראב"ד השיג עליו דדוקא לענין זימון אמרו שאין מזמנין עליו, אבל ברכת הנהנין תחילה וסוף למה לא יברך הואיל ונהנה. והרא"ש הכריע שם כהראב"ד והוכיח כן ממה שאמרו בגמ' ב"ק צד. הרי שגזל חטים וכו' כיצד מברך, אין זה מברך אלא מנאץ משמע שחייב לחבר אלא שברכתו היא ניאוץ עיי"ש.
וראיית הרא"ש מחלה שמיירי בברכת המצוות מבואר שאף שלא נהנה מ"מ מברך אף כשעושה איסור.

ואף למש"כ תוס' ב"ק סז. (ד"ה אמר עולא) וז"ל: והא דאמר בריש הגוזל קמא (לקמן ד' צד.) הרי שגזל סאה חטין טחנה לשה אפאה והרים ממנה חלה כיצד מברך אין זה מברך אלא מנאץ ודחי ליה התם דמצי סבר בעלמא דשינוי קונה והכא משום מצוה הבאה בעבירה אע"ג דקנה קודם לכן לענין ברכה להזכיר שם שמים עליו ראוי להחמיר יותר אי נמי התם דחוי בעלמא הוא" ע"כ.
מבואר בדבריהם שיותר יש להחמיר לענין ברכה על מצוה הבאה בעבירה יותר מקיום המצוה עצמה. ויתכן שהמצוה עצמה כשרה בדיעבד אפילו אם המצוה באה בעבירה, אולם אין לברך על מצוה זו. ולכאורה לדבריהם במאכל גזול אין לברך על ישיבת סוכה. אמנם כבר העירו המהרש"א והאחרונים על דבריהם מהגמ' סוכה ל. לגבי אוונכרי מה קושיית הגמ' שיקנוהו בשינוי השם דהרי בכה"ג לא יוכלו לברך עליו.

ובהכרח כמש"כ לחלק הגרשז"א במנחת שלמה (ב"ק עמוד פב) שדברי תוס' לאו בכללא נאמרו על כל הברכות אלא דווקא לענין הפרשת חלה שהוא דין על הבעלים ועיקר המצוה משום שהוא הבעלים, וכיון שעיקר הברכה באה לו רק ע"י עבירה ובלאו הכי אינו יוכל לברך ראוי לחהמיר יותר שלא יברך, משא"כ בשאר מצוות שעיקר המצוה אינה משום שהוא בעלים שפיר מברך, דהכי נמי אם לא היה בעלים יכול לברך דבסוכה וכן בשחיטה ואכילת הזבח יוכל לברך גם אם אינו בעלים, משא"כ לחלה דהחיוב חל רק במי שהוא בעלים.

 

[נדיב לב]

אמנם ברור שזה שונה ממאכל לא כשר, כי כשהתורה התייחסה לאכילה, זו אכילת דבר המותר אבל דבר האסור אינו בשם אכילה, משא"כ בדבר הגזול שהדבר מצ"ע ראוי לאכילה ובטח לנגזל אלא שאיסור חיצוני רביע עלה, בזה יש מקום לומר שיש חילוק בין מצווה שמחייבת אכילה ממש ובין מצוה שהאכילה היא רק היכי תימצי.

לחץ כדי לכווץ...

ולכאורה ילה"ר מדברי הרמב"ם (פ"ה מהלכות שבועות ה"ה) פסק באמר שבועה שלא אוכל, ואכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים פטור משום שבועת בטוי משום דהוו דברים שאינם ראויים לאכילה. וס"ל לפרש במסקנת הש"ס בשבועות דכ"ד. ג"כ דמתני' דקתני דחייב בשבועה שלא אוכל ואכל נבילות וטריפות מיירי במפרש דוקא. וכן דעת הרי"ף ז"ל כהרמב"ם. והוא דלא כשיטת רש"י ז"ל שם דלמסקנא גם בסתמא מיירי מתני' ולא מקרו דברים שאינם ראוים לאכילה רק עפר וכדומה אבל אלו ראוים רק ארי הוא דרביע עלייהו.

ובאמת יש לדון באופן שהוא חולה שיש בו סכנה שהותר לו לאכול נו"ט (כשליתא ד"א), האם אכילה כזו נחשבת לישיבה בסוכה.

ולכאורה יש לדמות למש"כ באפיקי ים ח"א סימן ל' בנשבע שלא אוכל, שלדעת הרמב"ם לא הוו דברים האסורים בכלל. מהו הדין אם נחלה האי גברא באופן שנצטרך להאכילו משום פיקוח נפש ולא מצאנו בעדו רק דברים האסורים אם צריך התרה לשבועה או לא. וכן אם נוכל להאכילו דברים המותרים שאסורים עלי' באיסור שבועה אם יש להאכילם לו. או יותר טוב שנאכילו מדברים האטורים שאין עליהם איסור שבועה.

 

[נדיב לב]

איך הוא יכול לברך הרי התורה קבעה מה הצורה של ישיבת סוכה וכאן הצורה לא כמו שאמרה התורה?

לחץ כדי לכווץ...

אכן התורה קבעה שהחפצא דמצוה היא לא האכילה אלא היכי תימצי לקיום הישיבה ממילא י"ל דליתא מהב"ע וכמו שמצינו בשופר הגזול.

 

[נדיב לב]

מי שאכל שלא כדרך הנאתו, האם חשיב אכילה בסוכה או לא,

לחץ כדי לכווץ...

בפשטות ליתא בשם אכילה כלל.

 

[רבי דוד]

בפשטות ליתא בשם אכילה כלל.

לחץ כדי לכווץ...

אך עכ"פ לא חשיב קביעת מקום??

 

[נדיב לב]

אך עכ"פ לא חשיב קביעת מקום??

לחץ כדי לכווץ...

לכאו' קביעת מקום גרידא לא מועילה להיחשב כתשמיש בסוכה של אכילה רגילה.

 

[צריך ביאור]

אכן התורה קבעה שהחפצא דמצוה היא לא האכילה אלא היכי תימצי לקיום הישיבה ממילא י"ל דליתא מהב"ע וכמו שמצינו בשופר הגזול.

לחץ כדי לכווץ...

זה נכון שמדין קיום מצוות סוכה הוא יכול לברך אך צורת קיום המצווה היא ע"י אכילה ויש כאן בעיה שהוא לא יכול לאכול את הדבר הזה וממילא הוא לא יכול לקיים מצוות סוכה.

 

[נדיב לב]

זה נכון שמדין קיום מצוות סוכה הוא יכול לברך אך צורת קיום המצווה היא ע"י אכילה ויש כאן בעיה שהוא לא יכול לאכול את הדבר הזה וממילא הוא לא יכול לקיים מצוות סוכה.

לחץ כדי לכווץ...

מחילה אבל לא ברור.

 

[צריך ביאור]

לא ברור.

לחץ כדי לכווץ...

מה לא ברור.

 

[נדיב לב]

מה לא ברור.

לחץ כדי לכווץ...

אתה חוזר על עצמך בלי להעמיד טענה של ממש. מחילה.

 

[צריך ביאור]

קים המצווה של ישיבה בסוכה היא ע"י אכילה אך גם אכילה זו צריכה להיות כדת וכדין ואם היא לא בצורה שהתורה קבעה מצוות סוכה לא יכולה להתקיים.

 

[נדיב לב]

קים המצווה של ישיבה בסוכה היא ע"י אכילה אך גם אכילה זו צריכה להיות כדת וכדין ואם היא לא בצורה שהתורה קבעה מצוות סוכה לא יכולה להתקיים.

לחץ כדי לכווץ...

שופר הגזול זה כדת וכדין?
כל עוד והאכילה אינה חפצא של מצווה אלא היכי תימצי להשלים חיובו, פרט זה לא מגרע כי הוא זה בנוגע לקיום מצוות ישיבת סוכה.

 

[צריך ביאור]

שופר הגזול זה כדת וכדין?
כל עוד והאכילה אינה חפצא של מצווה אלא היכי תיתי להשלים חיובו, פרט זה לא מגרע כי הוא זה בנוגע לקיום מצוות ישיבת סוכה.

לחץ כדי לכווץ...

נכון מאוד אני לא חולק על זה אני רק שואל לגבי ברכה של ליישב בסוכה מדוע הוא יוכל לברך על ישיבת הסוכה?

 

[צריך ביאור]

שופר הגזול זה כדת וכדין?
כל עוד והאכילה אינה חפצא של מצווה אלא היכי תיתי להשלים חיובו, פרט זה לא מגרע כי הוא זה בנוגע לקיום מצוות ישיבת סוכה.

לחץ כדי לכווץ...

אני מסכים שאם הוא ישב בסוכה ולא בירך על הישיבה הוא קיים את המצווה.