שופר

  1. ב

    חידת היכי תימצי שופר כשר וגם פסול.

    ראובן הביא את שופרו לרב ושאל: 'אוכל לתקוע בו בר"ה?' הסתכל הרב ואמר: 'פסול'. יצא ראובן ונתן את שופרו לשמעון. נכנס שמעון אל הרב עם השופר, ושאל: 'אוכל לתקוע בו בר"ה?' הסתכל הרב ואמר 'כשר'. במה מדובר? (שיטה שהובאה להלכה). (חידה ששמעתי בשם בעל המנח"י זצ"ל)
  2. ב

    שיר שמיעת קול שופר

    בִּימָה עֲטוּיָה לְבָנִים טַלִּית מֻפְשֶׁלֶת וּדְמוּת מִתְנוֹעַעַת בִּדְבֵקוּת וּמִסָּבִיב יָהֹם סַעַר בְּכִיּוֹת וּגְנִיחוֹת וְזָעַק חֲרָטוֹת וּבְאַחַת נָדַם הַכֹּל וְאַךְ קוֹל רָעוּד יִשָּׁמַע (קול המקריא ) תְּקִיעָה וּלְרֶגַע שׁוּב תִּשְׂרֹר הַדְּמָמָה וּבְמִשְׁנֵהוּ קוֹל תְּרוּעָה...
  3. ה

    ראש השנה למה לא מבקשים על השופר?

    על התפילה בקישנו שיקשיב וישמע ויקבל ואפי' על סדר מלכיות זכרונות ושופרות אז למה לא מבקשים שישמע ויקשיב לקול השופר אלא אנו קובעים שהוא מבין מאזין מביט ומקשיב לקול תקיעתנו רק מבקשים שיקבל את סדר מלכיו וכו'?
  4. א

    ראש השנה יצא מוציא בתקיעת שופר לנשים

    נפסק להלכה בשו''ע שאיש שכבר יצא ידי חובת שופר יכול להוציא את הנשים אך לא יברך כפי שפסק שנשים לא מברכות. אך גם הרמ''א שפוסק שהן מברכות מ''מ באיש שיצא ומוציא אותם לא יברך. והשאלה שנשאלת היא. כיצד הוא מוציא אותם ידי חובה והרי יצא מוציא זה רק מדין ערבות והכא מה שייך ערבות לאשה במצוה שאינה מחוייבת...
  5. ע

    ראש השנה שמע תקיעת שופר בשבת יכוון לצאת יד"ח?

    באופן שהתוקע שוגג [שכח ששבת] או אומר מותר [מחקר..] או באופן שמשום פיקו"נ הוצרך לתקוע בשופר האם יכוון התוקע לשם מצווה?
  6. א

    שופר - המתקת הדינים בשורשן

    הנה ביום ראש השנה אנו תוקעים בשופר. ואיתא מהמקובלים ש'שופר בגימ' דבש פ"ר היינו שע"י התקיעה בשופר אנו ממתיקין את הדינים. וזהו שופר מלשון שיפור ותיקון כמ"ש שפרו מעשיכם וברית לא תופר. ובכל סדר תקיעות יש תקיעה לפניה ותקיעה לאחריה, ונתבאר בספרים שתקיעה היא כנגד מידת החסד ושברים הוא כנגד הגבורה...
  7. פ

    הריח של השופר

    יש פתרון לריח חזק של שופר? (ישנו ברשותי כבר כחמש שנים) הזרמת אלכוהול לא עזרה. יש רעיונות אחרים? תודה מראש
  8. ה

    רמב"ם הלכות שופר וסוכה ולולב

    האם משהו יכול להסביר מדוע הרמב"ם חיבר את הלכות שופר וסוכה ולולב שפרק א-ג זה הלכות שופר ומדוע הלכות סוכה לא כתב בנפרד וזה נחשב פרק ד דהיינו המשך של הלכות שופר
  9. ה

    ראש השנה מדוע גזרו על תקיעת שופר שחל בשבת – הא אימת היום עליו

    בגמ' (ר"ה כט:): 'יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת, במקדש היו תוקעין, אבל לא במדינה', ובגמ': 'אמר רבה: הכל חייבין בתקיעת שופר, ואין הכל בקיאין בתקיעת שופר, גזירה שמא יטלנו בידו וילך אצל הבקי ללמוד, ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים', והנה גבי קריאה לאור בליל יוה"כ, קיי"ל (בשו"ע או"ח ער"ה ח'...
  10. מ

    סרטונים גדו"י תקיעת שופר ראשונה במעונו של מרן רה"י הגר"ד לנדו

    תקיעת שופר ראשונה לחודש אלול במעונו של רבן של ישראל מרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו.
  11. ב

    ראש השנה מדבקה על שופר

    עמדתי ואתבונן בשופר של ראש השנה שתקעו בו והיה מדבקה של כשרות בסמוך לפיה אם פוסל את השופר או לא. דבשו"ע (סימן תקפו סט"ז) נאמר אם ציפהו זהב שלא במקום הנחת הפה, כשר, אם לא נשתנה קולו (מחמתו) מכמות שהיה, ונחלקו הי"מ בשו"ע מה הכוונה במקום הנחת פה ושלא מקום הנחת פה. עיין שו"ת שבט הקהתי ח"ד סי' ק"ס...
  12. מ

    מצוה הבאה בעבירה בהשבת אבידה

    הקשה אדמו"ר מטאלנא בטנא דקשייתא קו' י"ג, על דברי השפ"א במס' ר"ה כח. בד"ה "בגמרא ואם תקע יצא". דהשפ"א מתרץ שם את קושיי' התוס' שבועות מ"ד ע"ב ד"ה ורב יוסף, אמאי שרי לי' למודר הנאה מחבירו לשמוע ממנו תקיעה של מצוה בר"ה והרי (אע"ג דמצות לאו להנות ניתנו) יש לו מזה הנאה ממה שנפטר מליתן צדקה לעני וכו'...
  13. א

    קובץ הכתר סיון בעניני שופר

    לכל מאן דבעי קובץ הכתר סיון תשפ"ו עניני שופר אפשר לשלוח מאמרים וחידו"ת בעניני שופר עד ט"ו סיון
  14. א

    שבועות באיזה שופר תקעו בשעת מתן תורה

    כתב הטור (אורח חיים סימן תיז) בשם אחיו הרב יהודה ז"ל שתקיעת שופר של מתן תורה היתה בשופר מאילו של יצחק. וכן כתב רש"י (כאן פסוק יג בד"ה היובל). ובפרקי דרבי אליעזר (פרק לא) איתא דבר פלא, שאילו של יצחק נברא בששת ימי בראשית ביום שישי בין השמשות, ומגידיו נעשו עשרה נימין בכינורו של דוד, ומעורו נעשה...
  15. נ

    סוכות, שמח"ת ושמ"ע אכילת גזל בסוכה עפ"י יסוד הגר"ח הלוי

    יל"ע מה הדין אדם שאכל פת גזול בסוכה האם מקיים בכך מצווה וכן האם מברך לישב בסוכה. ושורש הספק די"ל אע"ג דקי"ל דאין מברך על דבר גזול משום בוצע נאץ ברך ה', אמנם באכילה בסוכה שהאכילה היא רק הית"י לקיים מצוותו - לעשות ישיבה ע"י אכילה, ממילא עצם קיום מצוות הישיבה בסוכה אינה עניין לפת הגזול שאינו אלא...
  16. מ

    שופר של עולה ושלמים ומצוות ל"ל נתנו

    שופר של עולה ושלמים (ר"ה כח.) ומצות לאו להנות נתנו בגמ' ר"ה כח. רב יהודה אומר שמי שתקע - ומבארים תוס' שהכוונה בשוגג, בשופר של עולה יצא יד"ח - כי יש בה מעילה ויצא לחולין, אך בשלמים היות ואין בהם מעילה ולא יוצאים לחולין אם תקע, הרי שהוא נהנה בכך מן ההקדש ולכן לא יוצא יד"ח. רבא מקשה עליו שהרי גם...
  17. ג

    ראש השנה שופר אם הוא עצמו חפצא דמצוה

    ידועה החקירה האם השופר נקרא חפץ שבו עצמו מתקיימת המצוה או שהוא רק אפשרות לפעולת התקיעה והשמיעה. והנה הרמ"א (סי' תקפו ס"ג) כתב שיש דין דיחוי בשופר, דהיינו שאם היה שופר של ע"ז שלשיטה אחת כשר רק אחרי שהתבטל צריך שיתבטל דוקא מערב יו"ט. אמנם בישועות יעקב מובא תשובה מהנתיבות המשפט ונדפס בתשו' ר' יעקב...
  18. מ

    ראש השנה המצווה שמיעה או תקיעה?

    בהמשך למאמר הנפלא הזה...
  19. י

    ראש השנה דרשות חז"ל על ענייני ראש השנה

    הקדמה ענין ראש השנה נכתב בתורה פעם אחת בלבד, בחומש ויקרא פרשת אמור (פרק כג), וגם שם נכתב בקצירת האומר ממש, ככתוב: {כג} חמישי וַיְדַבֵּ֥ר יי אֶל-מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: {כד} דַּבֵּ֛ר אֶל-בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר בַּחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֜י בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֗דֶשׁ יִהְיֶ֤ה לָכֶם֙ שַׁבָּת֔וֹן זִכְר֥וֹן...
  20. שופר - לערבב השטן

    שופר - לערבב השטן

    א. בגמרא ראש השנה דף טז כ' למה תוקעין, רחמנא אמר תקעו, אלא למה מריעין, רחמנא אמר זכרון תרועה, אלא למה תוקעין ומריעין כשהן עומדים תוקעין ומריעין כשהן יושבים, כדי לערבב השטן. ובהמשך הגמ', כל שנה שאין מריעין לה בתחילתה מריעין לה בסופה, ועיי' בריטב"א דכ' דזה קאי על שנה שאין חוזרים ומריעים גם בישיבה...
חזור
חלק עליון
✖ ❓