ברכות אל תבוז כלפי בועז שהוא אבצן שופט ישראל

[יש קונה עולמו]

וצ"ב מה ההו"א ח"ו לבזות דברי מה שעקבו (דבר קטן שבו) זה תוקפו של יוסף (כמ"ש בסנה' יט:) והוא בשושלת מסירת התורה (לגי' סדר תנאים ואמוראים בתחילתו) וממנו יוצא מב"ד, -אטו בשופטני עסקינן (כלשון ב"ק פה.) - אטו ברשיעי עסקינן (כיומא ו. קי' לג. יבמות לג:)?

 

[פנחס ע]

י"ל שכיון שראה שמתו ילדיו שה' עונשו

 

[יש קונה עולמו]

י"ל שכיון שראה שמתו ילדיו שה' עונשו

לחץ כדי לכווץ...

זה סיבה להו"א דהו"א לבזות חכם ועוד בגודל כזה? ואטו כלפי רבי יוחנן גם נימא הכי?
ואדרבה אמרי' בעלמא בריך רחמנא דשקליה למטרפסיה (ע' פסחים נז: יבמות קה: סנה' כא. כריתות כח:) ובעלמא ידוע קידושין לט: כל שזכיותיו מרובין מעונותיו מריעין לו ודומה כמי ששרף כל התורה כולה ולא שייר ממנה אפילו אות אחת וכל שעונותיו מרובין מזכיותיו מטיבין לו ודומה כמי שקיים כל התורה כולה ולא חיסר אות אחת ממנה. ועוד ע' תענית ח. אמר רבי יוחנן כל המצדיק את עצמו מלמטה מצדיקין עליו הדין מלמעלה שנאמר אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף. רבי חייא בר אבין אמר רב הונא מהכא (תהלים צ, יא) וכיראתך עברתך. ריש לקיש אמר מהכא (ישעיהו סד, ד) פגעת את שש ועושה צדק בדרכיך יזכרוך הן אתה קצפת ונחטא בהם עולם ונושע. ופירש"י, המצדיק עצמו - שמכשיר ומקשט מעשיו - מצדיקין עליו - מדקדקין עמו אפילו כחוט השערה יותר משאילו מקלקל מעשיו כדי למרק עונותיו. שנאמר אמת מארץ תצמח - אז צדק משמים נשקף צדקה אין כתיב כאן אלא צדק דמשמע דין. וכיראתך עברתך - על מי שהוא ירא אותך אתה מחזיק עברתך כדי למרק עונותיו ופשט המקרא מי יודע עוז אפך מי יודע עוז וכח למצוא אותו לנוס מפניך ביום אפך וכיראתך עברתך כשם שאתה יראוי ומפוחד, כך יש להתיירא ולהתפחד מעברתך. פגעת את שש ועושה צדק - במי ששמח ועושה צדק שהן העושים כך בדרכיך יזכירוך אתה פוגע בו אם חוטא כלום. כמו ויפגע בו וימת קרא הכי הוא פגעת את שש ועושה צדק והן העושין כך בדרכיך יזכירוך באותם דרכים שאתה מייסרן ביסורין יזכירוך לטובה ואומרים הן אתה קצפת בשביל שחטאנו בהם עולם ונושע בשבילם נושע לעולם הבא. ע"כ. ולפ"ז אדרבה זה שנענש בעולם הזה ועוד בכזו עוצה כבירה מגלה גדולתו צדקותו ואהבת ה' אליו, כי את אשר יאהב כו' (וע' ברכות ה.) ואכ"מ טפי.