פסחים ת"ר אין בודקין לא לאור החמה ולא לאור הלבנה, מה החידוש בחמה כלפי הלבנה?

[נחמן ל.]

בפסחים דף ז' ע"ב למטה, ת"ר אין בודקין לא לאור החמה ולא לאור הלבנה ולא לאור האבוקה אלא לאור הנר, מפני שאור הנר יפה לבדיקה, קשה לי מדוע נקטה הברייתא בתחילה "לא לאור החמה" ביום? והרי בדיקת חמץ לכתחילה זמנה בלילה, וא"כ היה לברייתא בתחילה לנקוט "לא לאור הלבנה" וא"כ מדוע נקטה בתחילה "לא לאור החמה"? וגם אם נאמר שלכאורה זה החידוש שאפ' ביום שהחמה מאירה את הכל בכל זאת צריכים נר, עדיין קשה כי העמדנו את הברייתא הזו בהמשך הגמ' שמדובר בצדדין של החדר, (שלשם אור החמה אינו מגיע) ולפי"ז אין שום חידוש בחמה כלפי הלבנה בעניין הזה, או שבכל זאת מכיוון שהעמדנו את הברייתא ביום ולכן העדפנו ג"כ לכתוב את ה"לא לאור החמה" (שקורה הרי) ביום? וצ"ע,

 

[נחמן ל.]

ועפי"ז יובן בפשטות שינוי הרמב"ם בהל' חמץ ומצה פ"ב ה"ד אין בודקין לא לאור הלבנה ולא לאור החמה. ע"כ.

ואלא שאת הקושיא שהוקשתה לעיל דמה החידוש ב"אין בודקין לאור החמה" שנכתב בתחילה בברייתא י"ל בדא"פ ע"פ מ"ש הכסף משנה (שם) על לשון הרמב"ם: אין בודקין לא לאור הלבנה ולא לאור החמה ולא לאור האבוקה אלא לאור הנר. במה דברים אמורים בחורים ובמחבואות אבל אכסדרה שאורה רב אם בדקה לאור החמה דיו. ואמצע החצר אינו צריך בדיקה מפני שהעופות מצויים שם והן אוכלין כל חמץ שיפל שם: וכתב הכסף משנה: אבל אכסדרה שאורה רב אם בדקה לאור החמה דיו. תימה דבגמ' (דף ח') אמרינן אמר רבא אכסדרה לאורה נבדקת ומוכח התם דלכתחלה קאמר ומדברי רבינו נראה דדוקא דיעבד. וכתב הר"מ דמשמע לרבינו דלכתחלה צריך לבדקה בלילה מפני שבני אדם מצויים בבתיהם אע"ג דליכא טעמא דאור הנר יפה לבדיקה ותו שהרי הכל בכלל אין בודקין לאור החמה דאיתא בירושלמי:

ועפי"ז זה תובן הקושיא שהחידוש בלשון הברייתא: אין בודקין לא לאור החמה ולא לאור הלבנה, - היינו שלאור החמה אפי' אכסדרא אין בודקין בה לכתחילה לאור החמה, (יגיע בדיקת חמץ, והאדם יאמר לעצמו למה לי לבדוק עכשיו עם הנר את כל האכסדרא? הרי בכל מקרה מחר בבוקר תבוא השמש ותבדוק לי כבר את האכסדרא! קמ"ל - "אין בודקין לאור החמה" (לכתחילה) וצריכים לבדוק גם את האכסדרא לאור הנר בבדיקת חמץ בלילה) אלא.. לאור הנר.