איתא בגמ' (ב"ק פ"ה ע"א) - אסיא דמגן – מגן שוויה' (רופא שעובד בחינם שווה חינם). הסתפקתי האם דין זה שייך דווקא ברופא או בכל מקצוע, למשל אדם ששבר לשני את הארון, האם הוא יכול להגיד לו, שהוא יתקן את זה בעצמו, או שאמרינן אסיא דמגן?
יש נדון גדול האם תשלומי נזיקין זה חיוב לתקן את הנזק או חיוב דמים (עי' בש"ך חו"מ צה סקי"ח) ואם זה חיוב דמים ברור שלא יעזור שיאמר שיתקן לו את הנזק אבל אם החיוב לתקן את הנזק יש לדון בזה אבל עי' ברא"ש מסכת בבא קמא פרק ח סימן א שמשמע מדבריו שאסיא דמגן זה סברא דווקא ברפואה שצריך שיהא לחולה נחת רוח מן הרופא.
יש נדון גדול האם תשלומי נזיקין זה חיוב לתקן את הנזק או חיוב דמים (עי' בש"ך חו"מ צה סקי"ח) ואם זה חיוב דמים ברור שלא יעזור שיאמר שיתקן לו את הנזק אבל אם החיוב לתקן את הנזק יש לדון בזה אבל עי' ברא"ש מסכת בבא קמא פרק ח סימן א שמשמע מדבריו שאסיא דמגן זה סברא דווקא ברפואה שצריך שיהא לחולה נחת רוח מן הרופא.
איתא בגמ' (ב"ק פ"ה ע"א) - אסיא דמגן – מגן שוויה' (רופא שעובד בחינם שווה חינם). הסתפקתי האם דין זה שייך דווקא ברופא או בכל מקצוע, למשל אדם ששבר לשני את הארון, האם הוא יכול להגיד לו, שהוא יתקן את זה בעצמו, או שאמרינן אסיא דמגן?
ראשית, הערה, אסיא דמגן נאמר לגבי אדם אחר שירפא בחינם, ולא לגבי החובל עצמו שירפא, שלגביו אינו נחשב לכאו' לאסיא דמגן מכיון שמרויח בזה לעצמו את דמי תשלום הנזק. ובגמ' שם הוצרך טעם אחד שלא יכול לומר לו אני ארפא אותך. (אאל"ט 'דמית עלי כאריא' או כ'מלאך המות').
ולגוף הנדון, כפי שהעירו, דין זה נאמר לגבי חיוב ריפוי, ולכאו מעיקר דין נזק צריך לשלם. ויש לעי' בזה מחופר בורות שיחין ומערות, ואיני זוכר כעת. ולגבי מה שנכתב