שלח ארבעים שנה

[חרש המדבר]

בטעם הגזירה של ארבעים שנות המדבר, בפסוק כתוב יום לשנה יום לשנה, וברש"י כותב שאז ימותו כל הדור וכ"מ מפסוקים בכמה מקומות (איני זוכר כרגע איפה), ובאופן כללי יש לדעת דהנה בשופטים כמה פעמים איתא "ותשקוט הארץ מ' שנה", ומשמע שיש עניין מיוחד דווקא בזה, אשמח אם יתבאר כאן.

 

[לב טוב]

בטעם הגזירה של ארבעים שנות המדבר, בפסוק כתוב יום לשנה יום לשנה, וברש"י כותב שאז ימותו כל הדור וכ"מ מפסוקים בכמה מקומות (איני זוכר כרגע איפה), ובאופן כללי יש לדעת דהנה בשופטים כמה פעמים איתא "ותשקוט הארץ מ' שנה", ומשמע שיש עניין מיוחד דווקא בזה, אשמח אם יתבאר כאן.

לחץ כדי לכווץ...

ספר נצח ישראל פרק מו
ובפרק חלק (סנהדרין צט א), תניא, רבי אלעזר אומר, ימות המשיח ארבעים שנה, שנאמר (תהלים צה, י) "ארבעים שנה אקוט בדור". רבי אלעזר בן עזריה אומר שבעים שנה, שנאמר (ר' ישעיה כג, טו) "והיה ביום ההוא ונשכחת צור מעיר שבעים שנה כימי מלך אחד", איזהו מלך מיוחד, הוי אומר זה משיח. רבי אומר ג' דורות, שנאמר (תהלים עב, ה) "יראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים". רבי הילל אומר, אין להם משיח לישראל, שכבר אכלוהו בימי יחזקיהו. אמר רב יוסף, שרי ליה מרי לרבי הילל, חזקיה אימת הוה - בבית ראשון, ואילו זכריה קא מתנבי בבית שני, ואמר (ר' זכריה ט, ט) "גילי מאוד בת ציון הריעי מאוד בת ירושלים הנה מלכך יבא לך צדיק ונושע". תניא אידך, רבי אלעזר אומר ימות המשיח ארבע מאות שנה, שנאמר (תהלים צ, טו) "שמחינו כימות עיניתנו וגו'", וכתיב (בראשית טו, יג) "ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה". רבי אומר שס"ה שנים, כמנין ימות החמה, שנאמר (ישעיה סג, ד) "כי יום נקם בלבי". תניא אבימי בריה דרבי אבהו, ימות המשיח לישראל שבעת אלפים שנה, שנאמר (ר' ישעיה סב, ה) "כמשוש חתן על כלה ישיש עליך אלקיך". אמר רב יודא אמר שמואל, ימות המשיח כמיום שנברא העולם ועד עכשיו, שנאמר (דברים יא, כא) "כימי השמים על הארץ". רב נחמן אמר כימי נח עד עכשיו, שנאמר (ישעיה נד, ט) "כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי".
וביאור מחלוקתם, כי סבירא לרבי אלעזר כי המשיח אינו רק שיוציא אותם מן הגליות, ואחר שהוציא אותם מן הגליות יהיה הקדוש ברוך הוא בעצמו ובכבודו מנהיג את ישראל. ודבר זה יהיה עוד מעלה יותר, רק כי עיקר ההוצאה מן הגלות הוא על ידי משיח. ולכך ימי משיח ארבעים שנה, כי תהיה ההוצאה מן הגלות עד שיבואו לכלל מנוחה והשקט ארבעים שנה, כמו שהיה כשיצאו ממצרים, שהיו ארבעים שנה במדבר עד שבאו לכלל מנוחה.