ארגון לעידוד קניית העיון. (1 צופה)

[י"ג מידות]

התבקשתי באחד הישיבות הקטנות להקים ארגון המעודד לימוד עיון בצורה נכונה.

אשמח להמלצות ממכם לכללים וטיפים לארגון.

 

[האיש השרוי בשמחה]

א)לתת להם ללמוד סוגיות מענינות בהתחלה שיתחברו לעומק של העיון וירגישו בטעמה המתוק של התורה ואחרי זה זה הרבה יותר קל
ב) להסביר להם טוב מהות העיון יש ספר נפלא מאחד מהראשונים רבינו יצחק טאפטון על יסודות העיון
ג) להסביר לבחורים שזה אמנם קשה אבל בסוף התוצאה הם ירגישו רוממות והתעלות שאין כמוה לפצח הסוגיא

 

[חיים ארוכים]

לדעתי אחד הקשיים של לימוד העיון,
הוא שהעיון נהפך ללימוד בפני עצמו, היינו למי שלומד לא קשה כלום, רק מכיון שלומדים עיון.. לומדים שאלות ולומדים תשובות,
הדרך להתחבר לעיון היא לא לדעת חקירות, להגיד סברות, ואפי' לא להבינם כמו שצריך,
רק לדעת איך מלימוד גמרא מתבוננים עד שמגיעים לשלאלה, ואיך חושבים משם והלאה להגיע לתשובה וכדו',
אחד העצות לזה היא בשיעור של ר"מ וכדו' לא לקרוא גמרא ולומר רייד מהאחרונים וכדו, אלא תוך כדי קריאה לעמוד על השאלה מתוך הקריאה עצמה, ורק אחרי זה לומר שאחרון פלוני שואל וכדו.

 

[ליחדא שמיה]

טאפטון

לחץ כדי לכווץ...

קנפטון. והספר אינו מסביר את דרכי העיון הישיבתיים אלא את דרכי הגמרא, בערך בסגנון של ההקדמה של ר"ש הנגיד לתלמוד.

לעצם השאלה - כפי שכבר הובהר פה, צריכים להסביר להם ראשית כל מהו העיון, לא איך לומדים עיון, אלא מהו העיון, ומה מטרתו.
מלבד זאת ישנו ענין נוסף שמאד מפתח את לימוד העיון, והוא עידוד לסיכום סוגיות* [עדיף עם מלגה כי זה מחייב], זה מפתח את הבחור ומעלה אותו לרמות גבוהות.

*לא חבורות, אלא סיכום סוגיות, כלומר לאחר שגמר ללמוד סוגיא שיסכם את כל מה שלמד בה ומה שהבין בה.

 

[מחכה]

בערך בסגנון של ההקדמה של ר"ש הנגיד לתלמוד.

לחץ כדי לכווץ...

בשונה משם, בספר זה יש הדרכה מעשית מה דרכי החשיבה אחר לימוד הפשט וכיצד לעיין.
יש על ספר זה ביאור מאוד יפה וכדאי לעיין גם בהסכמה של הגר''ד לנדא לביאור הזה.

 

[ליחדא שמיה]

דרכי החשיבה

לחץ כדי לכווץ...

בענין זה יש ספר מאד מענין של הרמח"ל שנקרא ספר ההגיון, אך אני חושב שהוא יותר בדרך הפילוסופיא [ומעין מילות ההגיון לרמב"ם].

 

[אורח]

אני חושב שהחיסרון הגדול היום זה הבהירות
הכל נגיש כל דרדקי יכול להגיע לכל הרייד עם זה עם המ"מ או תוכנות
וכן הרמי"ם מעמיסים חומר על ראשי התלמידים
זה הבעיה, אגיד על עצמי ה' חנני שאני זוכר סוגיות עם הרייד לאורך שנים ארוכות [זה לא גאוה כי לא מכירים אותי]

ומנסיוני מאז שהתחלתי בצורה הזאת אני רואה ניסים ונפלאות
כשנמצאים בתוך נבכי הסוגיא יש חוסר בהירות על עיקרי הדברים מכיון שישנם הרבה פרטים וטבולים בתוך הסוגיא
לכן אני בכל סוגיא באמצע ובעיקר בסוף עושה צילום אוירי על הסוגיא, מתנתק רגע מכל הפרטים והפרטי פרטים ומסדר את העיקר ובתוכו בורר את העיקר שבעיקר, ואז יוצאים מהסוגיא עם השורש ברור, ולאח"ז כשמתבוננים בשורש הפרטים צפים ועולים, אבל מי שהשורש נמצא אצלו באותו קופסא עם הפרטים הוא מאבד הכל, ויש עוד רווח שהשורש נמצא בקופסא במוח וכן הפרטים, וכן הכל יחד ויש שלוש קופסאות ששומרות את הסוגיא [למשל בעלמא]
ומאז אני רואה הרבה סיפוק ושמחה, וכשיש את זה יש הכל,

האמת שהיה לי חלום [כמובן אנוכי הקטן] לנסות להכניס לישיבות מומחים לתמצות עיקרי ושורשי הדברים
תחשוב שאחרי כל שטיקל רבי חיים יבוא מומחה ויתמצת בכמה מילים מה הקושי העיקרי ומה הנקודה שסובב את דבריו
עד כאן בקצרה
מקווה שהועלתי למאן דהו

 

[הרב מרודוש]

אני חושב שהחיסרון הגדול היום זה הבהירות
הכל נגיש כל דרדקי יכול להגיע לכל הרייד עם זה עם המ"מ או תוכנות
וכן הרמי"ם מעמיסים חומר על ראשי התלמידים
זה הבעיה, אגיד על עצמי ה' חנני שאני זוכר סוגיות עם הרייד לאורך שנים ארוכות [זה לא גאוה כי לא מכירים אותי]

ומנסיוני מאז שהתחלתי בצורה הזאת אני רואה ניסים ונפלאות
כשנמצאים בתוך נבכי הסוגיא יש חוסר בהירות על עיקרי הדברים מכיון שישנם הרבה פרטים וטבולים בתוך הסוגיא
לכן אני בכל סוגיא באמצע ובעיקר בסוף עושה צילום אוירי על הסוגיא, מתנתק רגע מכל הפרטים והפרטי פרטים ומסדר את העיקר ובתוכו בורר את העיקר שבעיקר, ואז יוצאים מהסוגיא עם השורש ברור, ולאח"ז כשמתבוננים בשורש הפרטים צפים ועולים, אבל מי שהשורש נמצא אצלו באותו קופסא עם הפרטים הוא מאבד הכל, ויש עוד רויח שהשורש נמצא בקופסא במוח וכן הפרטים, וכן הכל יחד ויש שלוש קופסאות ששומרות את הסוגיא [למשל בעלמא]
ומאז אני רואה הרבה סיפוק ושמחה, וכשיש את זה יש הכל,

האמת שהיה לי חלום[כמובן אנוכי הקטן] לנסות להכניס לישיבות מומחים לתמצות עיקרי ושורשי הדברים
תחשוב שאחרי כל שטיקל רבי חיים יבוא מומחה ויתמצת בכמה מילים מה הקושי העיקרי ומה הנקודה שסובב את דבריו
עד כאן בקצרה
מקווה שהועלתי למאן דהו

לחץ כדי לכווץ...

שמעתי בשם הגר"נ פרצוביץ זצ"ל
שההבדל בין למדן לשאינו, זה לא כישרון אלא עצלות.
כי הלמדן הכל ברור אצלו שמה הוא משקיע

 

[חיים ש]

ב) להסביר להם טוב מהות העיון יש ספר נפלא מאחד מהראשונים רבינו יצחק טאפטון על יסודות העיון

לחץ כדי לכווץ...

איפה אפשר לראות את הספר?

 

[האיש השרוי בשמחה]

יש אחד שמוכר בסלבודקא

שמעתי בשם הגר"נ פרצוביץ זצ"ל
שההבדל בין למדן לשאינו, זה לא כישרון אלא עצלות.
כי הלמדן הכל ברור אצלו שמה הוא משקיע

לחץ כדי לכווץ...

כישרון לא מוסיף כלום זה רק דמיון

 

[משה הירש]

כישרון לא מוסיף כלום זה רק דמיון

לחץ כדי לכווץ...

להוציא משפט כזה מהפה מצריך כשרון לא מבוטל....
שים לב למה שאתה כותב או שתסביר את עצמך כי כמו שעכשיו זה מגוחך.

 

[מבקש תורה]

1. כפי שכבר כתבו כאן עניין סיכום הסוגיות בכתיבה, ומעיד אני על עצמי שסוגיות שכתבתי בהיותי בישיבה אני זוכר אותם עד היום שנים אח"כ. (אינני זוכר כל פרט אבל את עיקר העניין יש לי) וסוגיות שלא כתבתי מחוקות אצלי.
2. לא ללמוד עיון בבקיאות, כלומר לא ללמוד את כל הראשונים והאחרונים על הסוגיא כי אז לא הועלנו כלום, ואין חיבור ללימוד בצורה כזו.
3. דבר חשוב נוסף אך מצריך כשרון לא מבוטל, לקחת את הסוגיא ולעשות ממנה 'מאצעב' כלומר לתאר את זה בסיפור מעשי, וכו', כעין מה שעושה הרב 'אז נדברו' בסוגיות קדשים.

אקווה שהועלתי.

 

[מחכה]

להוציא משפט כזה מהפה מצריך כשרון לא מבוטל....
שים לב למה שאתה כותב או שתסביר את עצמך כי כמו שעכשיו זה מגוחך

לחץ כדי לכווץ...

כוונתו לומר שהכישרוני, אף אם ''ידבר בלימוד'' ויראה כוחו, אך יתעצל מלהתמיד, סופו יוכיח ש''ידבר באוויר'' עד שלא ידבר בכלל.
לעומתו המתמיד, אף אם יתאמץ הרבה להבין פשט שהכישרוני הבין ברגע, בסופו יגיע לבניין עם יסודות.
ואילו דברים שאמרו כבר גדולי המשגיחים ואין כל חידוש בדבר, אלא שצריך להזכיר אותו כל העת.
וכבר אמרו שגם עוקר הרים צריך לבעל החיטים.

ויש לי להוסיף בזה עוד, שגם המתמיד, זקוק ל'שיטה' בלימוד אותה הוא קונה מרבותיו ורצוי שדברי רבותיו יבואו על גבי הבנה אמתית בפשט (ולכן רצוי ללמוד באיזשהו שלב אחרי החיידר, ולפני שמתגבשת 'גישה עצמאית' את דרכי התלמוד לר''י קנפנטון, יבין שמועה ובכלל לחיות את הדרכים שאחזו מהם ראשונים המלאכים)

 

[MMH]

אשמח להמלצות ממכם לכללים וטיפים לארגון.

לחץ כדי לכווץ...

לעבוד במשך תקופה ארוכה רק על הבנת קושיות,
לא לנסות בכלל לחפש תירוצים.
הייתי מציע לעשות מזה ענין ע"י כתיבת כל הקושיות שיש בסוגיא.

יש תועלת גם בכך שתהיה הבחנה בסוג הקושיות,
האם בנויות על דיוק, על מקור אחר, על סברא וכדו'

אחרי כמה חודשים אפשר לעבור לעבודה על השלב הבא - תשובות ותירוצים.

 

[צריך ביאור]

לדעתי אחת הבעיות היום שמעמיסים על הבחורים בישיבות קטנות המון רייד ולומדעס שאולי יש בזה תועלת אך הלימוד בעיון בכל גיל צריך להתמקד בנושא אחר בזמן של ישיבה קטנה (לפחות בשיעורים א' וב') לדעתי צריך להתמקד איך ללמוד את הפשט של הסוגיא בצורה ישרה לחשבן את המחלוקות של רש"י ותוס' שלב אחר שלב עם המהרש"א והמהר"ם וכל מפרשי הפשט ואם ישאר זמן אפשר גם להגיד קצת לומדעס ולדעתי אחרי שבחור קונה את צורת הלימוד בצורה הזאת הוא ידע בהמשך החיים שלו לבנות סוגיא בצורה מושלמת כי הדבר הראשון שצריך ללמוד כשמתחילים סוגיא זה ללמוד את הגפ"ת בצורה יסודית כי אם לא לומדים את הגפ"ת בצורה נכונה כמעט בלתי אפשרי להעמיד יסודות נכונים בקשיים העמוקים של הסוגיא כי הכל בנוי על הנתונים ההתחלתיים של הסוגיא ולכן כדאי להשקיע בזה ובלי זה כמעט לא שייך להבין סוגיא על בוריה.
ככה נראה לי ואולי במציאות קשה ליישם את זה כי היום בחורים רוצים להרגיש שהם כבר בוגרים וכיון שהם שומעים את המבוגרים מדברים על נושאים עמוקים הם גם מדברים על הנושאים האלו אבל הטעות היא שהם מדברים על הנושאים האלה בלי נתונים והמבוגרים מדברים על זה עם נתונים

 

[י"ג מידות]

אתם מביאים רעיונות מאוד יפים אך למעיישה כמעט לא ראיתי כלום,

מה שאספתי לעצמי בינתיים.

• להוסיף במבחן מלבד שאלות בידיעה אף שאלות בהבנה.
• דפי עבודה המתמקדים בהבנת הגמ' ולא במו"מ
• להוסיף אברך מיוחד בישיבה שתפקידו לחדד את ההבנה בישיבה
• לפני כל סוגיא גדולה ומורכבת (לדוג' תקפו כהן) יהיה יום שבו יעסקו אך ורק בהבנה, דהיינו סדר הכנה שבו יבדקו האם הגפ"ת מובן או לא, למצוא את החורים וכו'
• כנ"ל אחרי כל סוגיא גדולה

 

[יראת ה' היא חכמה]

התבקשתי באחד הישיבות הקטנות להקים ארגון המעודד לימוד עיון בצורה נכונה.

אשמח להמלצות ממכם לכללים וטיפים לארגון.

לחץ כדי לכווץ...

קניית לימוד העיון אינה עובדת במבצעים פרסים וכיוצ"ב,

אלא אך ורק ע"י שיחונכו ללימוד זה, והיינו שרה"י והמשגיחים יחנכו את התלמידים הרכים ללימוד בעיון - בלא להרפות ולוותר,
וזה מגיע אך ורק מחינוך שלא מרפה,

חשוב מאד שהינך מדבר על יש"ק, כי דרך הלימוד האמיתית מקבלים ביש"ק, כי בחור צעיר שהתחנך ללימוד יותר בקיאותי - לא יהא מסוגל ללמוד בעיון , מאחר שהלימוד בעיון - הוא טעם נרכש, ואם לא רכשו, האיך יהנה מטעמו??

ולכך המסקנה האמורה: לא להקים ארגון בתוך היש"ק, אלא אם כבר - להקים ארגון לרה"י קטנות, ששם יעודדו את הרה"י לחנך את הצורבים הצעירים ללימוד בעיון, וכמובן צריך שהמחנך בעצמו יאמין במה שאומר וכו'.

 

[חיים ארוכים]

כי בחור צעיר שהתחנך ללימוד יותר בקיאותי - לא יהא מסוגל ללמוד בעיון , מאחר שהלימוד בעיון - הוא טעם נרכש, ואם לא רכשו, האיך יהנה מטעמו??

טעות, אני מכיר הרבה שבישיבה קטנה למדו מאוד בבקיאות, ושמעו שיעורים מהרמי"ם רק בבקיאות, ובישיבה גדולה היו מהלמדנים הגדולים,

 

[מרגניתא טבא]

כי בחור צעיר שהתחנך ללימוד יותר בקיאותי - לא יהא מסוגל ללמוד בעיון , מאחר שהלימוד בעיון - הוא טעם נרכש, ואם לא רכשו, האיך יהנה מטעמו??

טעות, אני מכיר הרבה שבישיבה קטנה למדו מאוד בבקיאות, ושמעו שיעורים מהרמי"ם רק בבקיאות, ובישיבה גדולה היו מהלמדנים הגדולים,

לחץ כדי לכווץ...

דברים הללו אין השכל סובלם, המציאות מוכיחה ההיפך, דבר זה מוסבר עפ"י ההיגיון שהשכל בונה לעצמו צורת חשיבה, אשר בד"כ היא נבנית בשנות הישי"ק, וקשה מאוד לשנותה בשנות הבחורות המאוחרות יותר, וככל הנראה העיון שדיבר הרב @חיים ארוכים אינו אותו עיון שנאמר עליו @יראת ה' היא חכמה .

 

[חיים ארוכים]

דברים הללו אין השכל סובלם, המציאות מוכיחה ההיפך, דבר זה מוסבר עפ"י ההיגיון שהשכל בונה לעצמו צורת חשיבה, אשר בד"כ היא נבנית בשנות הישי"ק, וקשה מאוד לשנותה בשנות הבחורות המאוחרות יותר, וככל הנראה העיון שדיבר הרב @חיים ארוכים אינו אותו עיון שנאמר עליו @יראת ה' היא חכמה .

לחץ כדי לכווץ...

אולי אין הגיון באמת, אך לא דיברתי בשם ההגיון, אלא מהכירות עם הרבה ישיבות קטנות מהשורה הראשונה שלומדים יחסית בבקיאות, ובישיבה גדולה לא רואים הבדל בינם לבין אחרים, ואם כי אז הפוך למעליותא