סוכות, שמח"ת ושמ"ע אשכול חומרות והידורים בד' מינים (1 צופה)

[נדיב לב]

הערה חשובה - נטילת ד' מינים ביד אחת או להפריד בין המינים?

העולם נוהג לתפוס את הד' מינים ביד ימין ואת הסידור בשמאל, מסיבה של נוחות. ומאידך דואגים לא להפריד בין המינים.
וטעמם ע"פ השו"ע (סימן תרנ"א סעיף י"א) שכתב: צריך לחבר האתרוג ללולב ע"כ. וכתב בבאר היטב (שם ס"ק כ"א) "למצוה מן המובחר".
אמנם המ"ב (שם ס"ק ט"ו) כותב וז"ל: ואם נטל שניהם בידו אחת, כתב בארחות-חיים דלא יצא עיי"ש.

ועל פי כ"ז יוצא שלתפוס את כל המינים ביד אחת, זה פסול לגמרי לשיטה אחת. ומאידך להפריד בין המינים זה רק דין לכתחילה.
כך שיש עדיפות להפריד (באופן שקשה לו לתפוס בשתי ידיו בחדא מחתא עם הסידור) ולתפוס אתרוג וסידור בשמאלו ושאר מינים בימינו,
אף שבכך מפסיד את ההידור, מאשר לתפוס הכל ביד אחת. וכדברי שמעתי מת"ח אחד שמקפיד על כך.

 

[נדיב לב]

ידוע מש"כ הב"י בשם הרמב"ן בסימן תרמ"ה לפסול הדס או ערבה כבושים ויש גירסא שכוללת את כל המינים ומאידך יש שגרסו להיתר בשאר המינים. ובמגן אבות למאירי כתב שמדוייק מהראב"ד (לולב הגדול אות נ"ב) שגם בשאר מינים יש פסול כבוש ושכן כתב הרמב"ן בהגהותיו לולב הגזול אות סב. ובשו"ת חתם סופר יו"ד סוסי' פ"א כתב שלולב או שאר המינים שנכבשו במים מעת לעת פסולים. ולכן בשבת וחג אנו נוהגים להוציאם מהמים בסוף היום על ידי נכרי כדי שלא יהיו כבושים יום שלם ברציפות ויפסלו עיי"ש. ועיי"ע בשו"ת כתב סופר או"ח סימן קכ"ב.
בכל מקרה הסתפקתי לשיטות שדין כבוש נאמר מלבד אתרוג גם בשאר המינים, כיצד יש שרגילים לעטוף במגבת ספוגה במים, ולא מסירים קודם שבת חוה"מ שלא יעבור מעת לעת כשהם ספוגים במים. ועל כרחך דל"ח כבוש כשעטוף במגבת ספוגה שלא נשרה ממש במים. וצ"ע.