סוכות, שמח"ת ושמ"ע אשכול חומרות והידורים בד' מינים (1 צופה)

[נדיב לב]

הערה חשובה - נטילת ד' מינים ביד אחת או להפריד בין המינים?

העולם נוהג לתפוס את הד' מינים ביד ימין ואת הסידור בשמאל, מסיבה של נוחות. ומאידך דואגים לא להפריד בין המינים.
וטעמם ע"פ השו"ע (סימן תרנ"א סעיף י"א) שכתב: צריך לחבר האתרוג ללולב ע"כ. וכתב בבאר היטב (שם ס"ק כ"א) "למצוה מן המובחר".
אמנם המ"ב (שם ס"ק ט"ו) כותב וז"ל: ואם נטל שניהם בידו אחת, כתב בארחות-חיים דלא יצא עיי"ש.

ועל פי כ"ז יוצא שלתפוס את כל המינים ביד אחת, זה פסול לגמרי לשיטה אחת. ומאידך להפריד בין המינים זה רק דין לכתחילה.
כך שיש עדיפות להפריד (באופן שקשה לו לתפוס בשתי ידיו בחדא מחתא עם הסידור) ולתפוס אתרוג וסידור בשמאלו ושאר מינים בימינו,
אף שבכך מפסיד את ההידור, מאשר לתפוס הכל ביד אחת. וכדברי שמעתי מת"ח אחד שמקפיד על כך.

 

[נדיב לב]

ידוע מש"כ הב"י בשם הרמב"ן בסימן תרמ"ה לפסול הדס או ערבה כבושים ויש גירסא שכוללת את כל המינים ומאידך יש שגרסו להיתר בשאר המינים. ובמגן אבות למאירי כתב שמדוייק מהראב"ד (לולב הגדול אות נ"ב) שגם בשאר מינים יש פסול כבוש ושכן כתב הרמב"ן בהגהותיו לולב הגזול אות סב. ובשו"ת חתם סופר יו"ד סוסי' פ"א כתב שלולב או שאר המינים שנכבשו במים מעת לעת פסולים. ולכן בשבת וחג אנו נוהגים להוציאם מהמים בסוף היום על ידי נכרי כדי שלא יהיו כבושים יום שלם ברציפות ויפסלו עיי"ש. ועיי"ע בשו"ת כתב סופר או"ח סימן קכ"ב.
בכל מקרה הסתפקתי לשיטות שדין כבוש נאמר מלבד אתרוג גם בשאר המינים, כיצד יש שרגילים לעטוף במגבת ספוגה במים, ולא מסירים קודם שבת חוה"מ שלא יעבור מעת לעת כשהם ספוגים במים. ועל כרחך דל"ח כבוש כשעטוף במגבת ספוגה שלא נשרה ממש במים. וצ"ע.

 

[הצעיר שבחבורה]

הערה חשובה - נטילת ד' מינים ביד אחת או להפריד בין המינים?

העולם נוהג לתפוס את הד' מינים ביד ימין ואת הסידור בשמאל, מסיבה של נוחות. ומאידך דואגים לא להפריד בין המינים.
וטעמם ע"פ השו"ע (סימן תרנ"א סעיף י"א) שכתב: צריך לחבר האתרוג ללולב ע"כ. וכתב בבאר היטב (שם ס"ק כ"א) "למצוה מן המובחר".
אמנם המ"ב (שם ס"ק ט"ו) כותב וז"ל: ואם נטל שניהם בידו אחת, כתב בארחות-חיים דלא יצא עיי"ש.

ועל פי כ"ז יוצא שלתפוס את כל המינים ביד אחת, זה פסול לגמרי לשיטה אחת. ומאידך להפריד בין המינים זה רק דין לכתחילה.
כך שיש עדיפות להפריד (באופן שקשה לו לתפוס בשתי ידיו בחדא מחתא עם הסידור) ולתפוס אתרוג וסידור בשמאלו ושאר מינים בימינו,
אף שבכך מפסיד את ההידור, מאשר לתפוס הכל ביד אחת. וכדברי שמעתי מת"ח אחד שמקפיד על כך.

לחץ כדי לכווץ...

ואציין, שבדר"כ מדובר על שעת אמירת ההושענות, שאז מוכרחים שהסידור יהיה ביד
וכבר יצא ידי חובת ד' מינים קודם לכן
אלא שמנהג ההושענות בד מינים, לחד מ"ד לא יצא

 

[נדיב לב]

ואציין, שבדר"כ מדובר על שעת אמירת ההושענות, שאז מוכרחים שהסידור יהיה ביד
וכבר יצא ידי חובת ד' מינים קודם לכן
אלא שמנהג ההושענות בד מינים, לחד מ"ד לא יצא

לחץ כדי לכווץ...

הפרי מגדים כתב (סימן תרנ"א א"א ס"ק כ"ב) דאין אדם יוצא ידי חובתו במצוות לולב ללא נענוע זאת מכיון שחז"ל תיקנו נענועים ולכן אף מה"ת לא קיים מצווה ללא שינענע, וראה במצו"ב מה שפלפל בזה.

פרי מגדים אשל אברהם או"ח סימן תרנא
(כב) שנענע. עמ"א. הנה יש דברים שאם לא עשאן כתיקון חז"ל אף ידי דבר תורה לא יצא עתוס' סוכה ג' בהילני המלכה בסוכה ראשו ורובו כו' ותוס' ברכות י"א א' יע"ש וריש ברכות ברבינו יונה אלא מדפריך סוכה מ"ב א' מדאגביה נפק ביה אע"פ שלא נענע ומ"מ קשה דיצא י"ח מ"ה לא מצות נענוע דרבנן מדכתב אבודרהם שלא תקנו לברך על נענוע הואיל ויש לקיחה ד"ת אלמא מצות מדרבנן לנענע דוקא ועחה"ר וכפות תמרים ותוס' פסחים ז' ב' ד"ה בעידנא ומ"ש הר"מ ז"ל פ"ב משגגות ה"י הביאו בכפות תמרים עכ"מ שם כדי לצאת בו היינו הפכו או בצדדין נמי לאו דרך גדילתן הוא ואין להאריך. ומ"ש הר"מ ז"ל והעביר ד"א ברשות א"י אמאי לא בהוצאה מרה"י לרה"ר סגי ולומר דפטור דטרוד במצוה. ומשמע כל שטרוד במצוה דרבנן אין פוטר אם לא שנאמר דנענוע רק שיורי מצוה וצ"ע בכל זה. ואי לאו דמסתפינא הייתי אומר דרך רמז דהלמ"מ ד"ס נקראין אע"פ שדינן דין תורה ממש ע' פ"א מה"א קידוש כסף ער"ן במשנה כלל גדול וי"ל הכי אתנו רבנן בלאו דלא תסור שלא להקל על ד"ת בשום צד ול"ת הלמ"מ לולא קבלתינו לא היינו יודעין קמ"ל מעביר ד"א הלמ"מ אפ"ה כל שיצא חייב חטאת לולי כדי לצאת וכיון שלא לצאת למ"ד מצות א"צ כוונה ואין להאריך:

 

[הצעיר שבחבורה]

הפרי מגדים כתב (סימן תרנ"א א"א ס"ק כ"ב) דאין אדם יוצא ידי חובתו במצוות לולב ללא נענוע זאת מכיון שחז"ל תיקנו נענועים ולכן אף מה"ת לא קיים מצווה ללא שינענע, וראה במצו"ב מה שפלפל בזה.

לחץ כדי לכווץ...

ומה לזה ולד' מינים שבאמירת ההושענות?

 

[נדיב לב]

ומה לזה ולד' מינים שבאמירת ההושענות?

לחץ כדי לכווץ...

הלא מקיפים זכר להקפת המזבח במקדש. וכשם שחז"ל תקנו ליטול לולב בגבולין בשאר ימים כך תקנו להקיף בד' מינים. ולכך יש מקום לומר שכשם שהנענוע מעכב הוא הדין ההושענות.

 

[הצעיר שבחבורה]

הלא מקיפים זכר להקפת המזבח במקדש. וכשם שחז"ל תקנו ליטול לולב בגבולין בשאר ימים כך תקנו להקיף בד' מינים. ולכך יש מקום לומר שכשם שהנענוע מעכב הוא הדין ההושענות.

לחץ כדי לכווץ...

לחידוש כגון זה, נדרש מקור בספרי הפוסקים.
ושמא יש להביא ראיה מכך שאבל אינו מקיף בד' מינים, שאינו מעכב כלל...