תשו' הרשב"א אינו לפני וכמדומני שלא תלה בחרטתו אלא בעצם זה שהמצוה תללויה במעשיו
ובלא"ה אי"צ לזה כיון שמעשה הכהן הוא רק עד כמה שהמצורע עומד שם. משא"כ בצדקה יכול אדם ליתן צדקה והאחר לא יחפוץ לקבל הימנו
שו"ת הרשב"א חלק א סימן יח
וכן אין מברכין על מצוה שאינה תלויה כולה ביד העושה. מפני שאפשר שלא יתרצה בה חברו ונמצא מעשה מתבטל. כגון מתנות עניים והלואת הדלים ונתינת צדקה והענקה וכיוצא בהם. וכן על דבר שהוא מסור לבית דין כגון עשיית הדינין שמא לא יקבלו בעלי דין את דעתו.
לפי החו"ב (נגעים ס"י סק"ו) שמוכיח מזה שתינוק בן יומו מטמא בנגעים - שאפילו שלא מדעת הבעלים יכול הכהן לטמא,
אם כן אפילו אם יתחרט המצורע - יוכל הכהן לטמאו; ואולי יש לדון בזה שיכול לברוח.
לפי החו"ב (נגעים ס"י סק"ו) שמוכיח מזה שתינוק בן יומו מטמא בנגעים - שאפילו שלא מדעת הבעלים יכול הכהן לטמא,
אם כן אפילו אם יתחרט המצורע - יוכל הכהן לטמאו; ואולי יש לדון בזה שיכול לברוח.
לפי החו"ב (נגעים ס"י סק"ו) שמוכיח מזה שתינוק בן יומו מטמא בנגעים - שאפילו שלא מדעת הבעלים יכול הכהן לטמא,
אם כן אפילו אם יתחרט המצורע - יוכל הכהן לטמאו; ואולי יש לדון בזה שיכול לברוח.