- הודעות
- 4,722
- תודות
- 17,139
- נקודות
- 895
הגה"ק רבי משה שיק זי"ע נולד בעיירה ברעזאווא ביום כ"א אדר שנת תקס"ז, לאביו רבי יוסף ב"ר דוד שיק נכד בעל התוספות יו"ט זי"ע.
מלפנים ציינו את שם המשפחה - שי"ק בסימן של ראשי תיבות - ש'ם י'שראל ק'ודש.
ומסופר כי בשעה שיצאה פקודת השלטון לכל איש יהודי להוסיף שם משפחה, חשש אבי המשפחה לדברי הקדמונים שאסרו לשנות את שם ישראל לשם לע"ז, ועל כן בחר לו שם זה, המרמז בתוכו קדושת שם ישראל.
היה מגדולי תלמידי מרנא החתם סופר זצ״ל ולמד אצלו במשך כמה שנים. אח״כ נתקבל לכהן במשרת אב״ד בעיירה יערגען, והחת״ס היה נוסע רבות ליערגען בקיץ, ופעם אחת הגיע החת״ס לביהמ״ד ביערגען, ומהר׳׳ם שיק היה אז באמצע השיעור עם תלמידיו, ולא ידע מה לעשות, שהרי רבו המובהק החת״ס יושב כאן, וביקש מהחת״ס שיגיד את השיעור, אבל החת״ס ציווה עליו שימשיך ללמד את השיעור לתלמידיו, וע״כ אמר מהר״ם שיק רק את החידושים ששמע מהחת״ס בהיותו בישיבה שם, ואמר אותם באותו ניגון ובאותן תנועות שהחת״ס אמרם בשעת לימודו, והחת״ס נהנה מאוד, בראותו שתלמידו זוכר בדייקנות את כל השיעורים שהיה מוסר בישיבה.
כאמור מהר״ם שיק שהיה מגדולי הדור בימיו, היה רב ביערגען במשך כ״ד שנים, והיא היתה עיירה קטנה. והגה״ק רבי שמעון סופר זצ״ל מקראקא, מתאונן במכתב אחד על אנשי הדור שאינם מכירים בכבודם של התלמידי חכמים, וכותב שם, שישנו גדול בתורה, מרא דכולא תלמודא, ר׳ משה ברעזווא [מהר״ם שיק] שיושב בכפר קטן יערגען, ומתאונן על שפלותם של אנשי הדור שאינם מכירים ומכבדים את גדולי הדור. אמנם אח״כ נתקבל מהר״ם שיק לכהן כאב״ד דק״ק חוסט שהיתה עיר חשובה, ושם הרביץ תורה לאלפי תלמידים.
רבינו המהר"ם שיק נסתלק לגנזי מרומים בשב"ק פר' וארא בראש חודש שבט שנת תרל"ט, והלוויה התקיימה ביום ב' פר' בא, ומרן הייטב לב היה ראשון המספידים, וכך התחיל את הספדו "ויאמר ה' אל משה בא, הקב"ה אמר למהר"ם שיק שנקרא "משה" בא. ובתוך דברי ההספד אמר היינו יחדיו סגול (ה"ה הגה"ק רבי שמעלקא מסעליש בעל צרור חיים והמהר"ם שיק והייטב לב זי"ע שידוע גודל עבודתם זה לזה, והיו קשורים בעבותות האהבה) כשנסתלק הרב מסעליש נשארנו ציירי, ועכשיו נשארתי לבדי חיריק.
גליון מחוברים
מלפנים ציינו את שם המשפחה - שי"ק בסימן של ראשי תיבות - ש'ם י'שראל ק'ודש.
ומסופר כי בשעה שיצאה פקודת השלטון לכל איש יהודי להוסיף שם משפחה, חשש אבי המשפחה לדברי הקדמונים שאסרו לשנות את שם ישראל לשם לע"ז, ועל כן בחר לו שם זה, המרמז בתוכו קדושת שם ישראל.
היה מגדולי תלמידי מרנא החתם סופר זצ״ל ולמד אצלו במשך כמה שנים. אח״כ נתקבל לכהן במשרת אב״ד בעיירה יערגען, והחת״ס היה נוסע רבות ליערגען בקיץ, ופעם אחת הגיע החת״ס לביהמ״ד ביערגען, ומהר׳׳ם שיק היה אז באמצע השיעור עם תלמידיו, ולא ידע מה לעשות, שהרי רבו המובהק החת״ס יושב כאן, וביקש מהחת״ס שיגיד את השיעור, אבל החת״ס ציווה עליו שימשיך ללמד את השיעור לתלמידיו, וע״כ אמר מהר״ם שיק רק את החידושים ששמע מהחת״ס בהיותו בישיבה שם, ואמר אותם באותו ניגון ובאותן תנועות שהחת״ס אמרם בשעת לימודו, והחת״ס נהנה מאוד, בראותו שתלמידו זוכר בדייקנות את כל השיעורים שהיה מוסר בישיבה.
כאמור מהר״ם שיק שהיה מגדולי הדור בימיו, היה רב ביערגען במשך כ״ד שנים, והיא היתה עיירה קטנה. והגה״ק רבי שמעון סופר זצ״ל מקראקא, מתאונן במכתב אחד על אנשי הדור שאינם מכירים בכבודם של התלמידי חכמים, וכותב שם, שישנו גדול בתורה, מרא דכולא תלמודא, ר׳ משה ברעזווא [מהר״ם שיק] שיושב בכפר קטן יערגען, ומתאונן על שפלותם של אנשי הדור שאינם מכירים ומכבדים את גדולי הדור. אמנם אח״כ נתקבל מהר״ם שיק לכהן כאב״ד דק״ק חוסט שהיתה עיר חשובה, ושם הרביץ תורה לאלפי תלמידים.
רבינו המהר"ם שיק נסתלק לגנזי מרומים בשב"ק פר' וארא בראש חודש שבט שנת תרל"ט, והלוויה התקיימה ביום ב' פר' בא, ומרן הייטב לב היה ראשון המספידים, וכך התחיל את הספדו "ויאמר ה' אל משה בא, הקב"ה אמר למהר"ם שיק שנקרא "משה" בא. ובתוך דברי ההספד אמר היינו יחדיו סגול (ה"ה הגה"ק רבי שמעלקא מסעליש בעל צרור חיים והמהר"ם שיק והייטב לב זי"ע שידוע גודל עבודתם זה לזה, והיו קשורים בעבותות האהבה) כשנסתלק הרב מסעליש נשארנו ציירי, ועכשיו נשארתי לבדי חיריק.
גליון מחוברים
