תמוז א' תמוז - יום פטירת רבי קלונימוס קלמן אפשטיין (1 צופה)

[גרינפלד]

רבי קלונימוס קלמן הלוי אפשטיין (ניישטאדט, פולין ה'תקי"א – קרקוב, א' בתמוז ה'תקפ"ג), רב, ומקובל, מגדולי אדמור"י תנועת החסידות. נודע על שם ספרו מאור ושמש.

רבי קלונימוס נולד בנובה מיאסטו (ניישטאט) בשנת תקי"א למשפחה מעוטת אמצעים בת עשר נפשות, לאביו ר' אהרן הלוי אפשטיין, צאצא לכאורה משמואל הנביא ודוד המלך. כאשר היה כבן חמש עברה משפחתו לקרקוב כדי לחיות חיים טובים יותר, והוא נודע שם כעילוי מגיל צעיר. בילדותו, לאחר שמכר בייגל שנאפה בבית הוריו כדי לסייע בתמיכת משפחתו, היה מתגנב לבית המדרש ומאזין לדרשות ודברי התורה שנמסרו על ידי תלמידי החכמים בקרקוב. יום אחד לאחר אחת הדרשות ביקש הרב מרדכי גוטגולד, אחד היהודים העשירים ביותר בקרקוב, מאפשטיין בבדיחותא לחזור על הדרשה שזה עתה שמע, ולמרבה הפתעתו חזר הילד על כל הפלפול מילה במילה. גוטגולד הסכים לתמוך באפשטיין ולממן את השכלתו בישיבה, בתנאי שישא את בתו מלכה ראדל מיד כשיגיע לגיל מצוות.

זמן קצר לאחר נישואיו בגיל שלוש-עשרה, התוודע לרבי אלימלך מליז'נסק כאשר ביקר האחרון בקרקוב והלה פרס עליו את חסותו. רבי קלונימוס קלמן התגנב לליז'נסק עקב התנגדות חותנו, שם שהה כמה שבועות רצופים ועל אף גילו הצעיר, הפך לאחד מבכירי תלמידיו של רבי אלימלך. מסביבות שנת ה'תקמ"ה, החל להפיץ ברבים את תורת החסידות.
בקרקוב נתקל בהתנגדות עזה מצד הקהילה המקומית המתנגדים לחסידות ואב בית הדין בעיר, רבי יצחק הלוי ובית דינו, אף אסרו עליו בחרם להפיץ את תורתו. התנגדות זו מנעה מרבי קלונימוס קלמן להקים חצר חסידית גדולה ומהמוני חסידים להסתופף בצילו. בעקבות הרדיפות נגדו אף נאסר רבי קלונימוס לזמן מסוים בבית הכלא בטורנא בעקבות הלשנה, ועקב כך עזב את קרקוב לניישטאט, בה ישב בשלוה ללא התנגדויות.
ברבות השנים ועם התפשטות תנועת החסידות בגליציה המערבית, שככה ההתנגדות ושמו של רבי קלונימוס קלמן יצא לפניו כצדיק וכמקובל, מספר שנים לפני פטירתו אף חזר להתיישב בקרקוב ובה נפטר.
נסע גם לרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי מרדכי מנסכיז. לאחר פטירתו של רבי אלימלך מליז'נסק בשנת ה'תקמ"ז ראה את עצמו כתלמידם של החוזה מלובלין ושל רבי מנחם מנדל מרימנוב. עקב ההתנגדות לחסידות בקרקוב, לא הוקם אוהל על קברו לאחר פטירתו.

מאור ושמש - ליקוטי תורותיו ותורות רבותיו על התורה והמועדים. כתיבתו החלה בשנות חייו האחרונות על ידי בנו רבי אהרן ובפיקוחו של רבי קלונימוס קלמן. יצא לאור לראשונה בשנת ה'תר"ב. שמו של הספר ניתן על ידי רבי אריה לייב ליפשיץ מירוסלב, רב ואדמו"ר בוישניצא, שנתן את הסכמתו עליו. הספר נחשב לאחד מספרי החסידות החשובים ביותר ואף תואר על ידי אחדים ממנהיגי החסידות כ"שולחן ערוך של החסידות". בספר נידונים לעומק נושאים עיקריים בשיטת החסידות, מהות הצדיק ועוד. כיוון שהספר הודפס כפירוש על התורה במספר דפוסי חומשים, הוא זכה לתפוצה רבה ולפופולריות בציבור החסידי ואף מחוצה לו.​

• ספר מאור ושמש, צילום מדפוס ראשון שנדפס בשנת תר"ב
• ספר מאור ושמש, ווארשא, תרל"ז

רבי קלונימוס קלמן אפשטיין – המכלול

www.hamichlol.org.il

 

[גרינפלד]

קברו

 

[אוהב ספר]

בגיל 5 הביט בר' לוי יצחק מברדיצ'וב בעת שהתפלל בבית הכנסת בקראקא ומאז הרגיש תשוקה עזה לטהרה ולחסידות. שקד יומם ולילה על לימוד התורה והתפרסם כמקובל הבקי הן בנגלה והן בחסידות. בשנת ה'תקמ"ז התיישב בקראקא והחל להפיץ את תורת החסידות אולם אב בית הדין בעיר (ר' לוי יצחק הלוי) ובית דינו אסרו עליו להפיץ את תורתו ולמרות הקשיים והתלאות הרבות שעברו עליו הצליח לפרוץ את חומת ההתנגדות ולפתוח את שערי קראקא בפני תורת החסידות. בתפילתו הסוערת עורר את המתפללים ששהו במחיצתו ונעשו לתלמידיו הראשונים.

 

[אוהב ספר]

 

[אוהב ספר]

החוזה מלובלין זצ"ל העיד עליו שהוא נשמת התנא רבי אלעזר בן חרסום. בשנת תקמ"ה החל על פי מצות רבו הרה"ק הר"ר אלימלך מליז'ענסק להנהיג עדת חסידים בקראקא, ואחר כך עבר לניישטאט. בספרו הקדוש (פרשת שופטים) הוא כותב: ועקר ויסוד שהכל תלוי בו הוא להתאבק בעפר רגלי חכמים צדיקי הדור כל ימי חלדו, והם יפקחו עיני שכלו לחזות בתורתנו הקדושה אשר לא ראו עיניו קדם לכן אף אם קרא פעמים ושלש.

 

[אוהב ספר]

מבוא לספרו

 

[אוהב ספר]

• ספר מאור ושמש, צילום מדפוס ראשון שנדפס בשנת תר"ב
• ספר מאור ושמש, ווארשא, תרל"ז

לחץ כדי לכווץ...

קטעים מסויימים קיימים בויקיטקסט

מאור ושמש – ויקיטקסט

he.wikisource.org