תמוז א' תמוז - יום פטירת רבי שלמה הלברשטאם (1 צופה)

[גרינפלד]

רבי שלמה הלברשטאם (הראשון) (תר"ז - א' בתמוז תרס"ה) היה מקים חסידות באבוב והאדמו"ר הראשון שלה.

נולד לרבי מאיר נתן הלברשטאם בן רבי חיים מצאנז ולביילא בת רבי אליעזר מדז'יקוב, בשנת תרט"ו התייתם מאביו, ועבר לגור אצל סבו (אבי אמו) בדז'יקוב. בשנת תרכ"א נשא את רבקה הענא, בתו של רבי יהושע רוזנפלד מקמינקא. לאחר פטירתה נשא את רעכיל בריינדל בתו של רבי מנשה טייטלבוים (בן רבי נחום צבי מדרוהוביטש, גזע סיגט).

הופקד על ידי סבו רבי חיים מצאנז לערוך את תשובותיו ההלכתיות, יחד עם בן דודו רבי משה מברדיוב (בנו של רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ). תשובות אלו נדפסו בתור ספר "דברי חיים".

בשנת תרכ"ה נתמנה לרב העיירה ביקאווסק, וכיהן בה כעשר שנים. לאחר מכן עבר לכהן כרב העיירה אושפיצין (כינויה היהודי של העיירה אושוויינצ'ים) ובווישניצא. בשנת תרנ"ב נתמנה כרב לקהילת באבוב שבגליציה, שם כיהן עד פטירתו.

נפטר בעיירת הנופש בדנהיים שבגרמניה בא' תמוז תרס"ה.

ילדיו היו מאשתו הראשונה, רבי בן ציון הלברשטאם ובתו חיה שיינדל אשת רבי חיים יעקב טייטלבוים מלימנוב (בנו של רבי משה יוסף מאוהעל).

רבי שלמה הקים את חסידות באבוב והיה האדמו"ר הראשון שלה. בנוסף, הוא ייסד את ישיבת עץ חיים, שבהנהגת בנו רבי בן ציון הלברשטאם הפכה לרשת ישיבות בת כ-40 ישיבות ברחבי גליציה. מעט מדברי תורתו אשר שרדו את השריפה הגדולה בווישניצא, הודפסו בקובץ 'עטרת שלמה'.​

רבי שלמה הלברשטאם (הראשון) – המכלול

www.hamichlol.org.il

 

[גרינפלד]

 

[אוהב ספר]

בגיל 16 נשא לאישה את בתו של ר' יהושע מקמינקא ובגיל 18 החל לכהן כאב"ד בעיר בוקבסק. לאחר פטירת זוגתו נשא לאישה את בתו של ר' מנשה טייטלבוים.
בשנת ה'תרל"ט עבר לעיר אושפצין [אושוויינצ'ים] (פולין) והתנגד בחריפות לבתי ספר בהם למדו לימודי קודש וחול.
בשנת ה'תרמ"ה החל לכהן כראש אב בית דין בעיר ווישניצא (פולין), ייסד את הישיבה הראשונה בפולין ולאחר פטירת סבו החל לכהן כאדמו"ר ולקבל פתקאות [קוויטאל], התפרסם כאחד מגדולי הדור ואלפים נהרו אליו.
מסיבות רפואיות עבר לעיירה בובוב ובגין מחלת לב נסע מדי שנה למרחצאות.
ביום א' של ראש השנה ה'תרס"ה התפלל עד שעה מאוחרת, לאחר שהתפלל ערבית בליל יום הכפורים סיפר לבנו ולאחד מנאמני ביתו כי בתפילת שמונה עשרה התפלל תפילה של יום חול ונזכר שטעה רק לפני שהגיעה ל'רפאנו'. בקיץ כאשר התגברה מחלתו נסע לרופאים בעיירת הנופש בדנהיים (גרמניה) ובראש חודש תמוז השיב את נשמתו ליוצרה.

 

[אוהב ספר]

 

[אוהב ספר]

מכתב מכי"ק:

נשלח אל הנגיד החסיד רבי ישעיה משה גרוס, בברכות חמות מלבו הטהור והקדוש של האדמו"ר: "...והנני מברכו השי"ת ירום קרנו בעושר וכבוד, ויעזור לו שיראה ברכה מרובה בעסקיו ובכל אשר יפנה... ויראו רק נחת מכל יו"ח שי' [יוצאי חלציו שיחיו] ויתמיד בבריאות השלימות עם כל ב"ב [בני ביתו], וישמע בביתו אך טוב סלה בכל עניניו".
בחתימת המכתב ברכות לשנה טובה: "הדו"ש בלונ"ח [הדורש שלומו בלב ונפש חפיצה] ומברכו בגמ"ט [גמר טוב] בשנה טובה ומבורכת בכ"ט [בכל טוב] הק' שלמה הלברשטאם".

 

[אוהב ספר]

אמר על הפסוק 'נתן תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו', שכונת התורה שיתן צדקה לעני בגלל מצות הבורא ולא בגלל שמצוקת העניים נוגעת ללבו, כי אדם הנותן צדקה בגלל שאינו יכול להביט בצער חברו אינו עובד אלקים אלא עובד את עצמו להשקיט את צער לבו, ושמא תאמר הלא יהודים הם רחמנים בני רחמנים וכל יהודי נכמר לבו כשרואה את צער העני, לכן אמר הכתוב 'נתן תתן' – שתתן לו פעם ראשונה להשקיט צערך, ואחר כך שכבר אינך חס עליו כל כך, חזר ותתן לו לשם מצות צדקה.