"בְּצִדֵּי הַגִּלָּיוֹן" – אשכול לריכוז הערות קצרות, קושיות חריפות ופניני למדנות

[דבר ה']

אולי כדאי שיעשו תת פורום מיוחד לאשכול זה שבתוכו כל שאלה תוצג בנושא אחר כך יהיה אפשר גם לרוץ משאלה לשאלה וגם להעיר הערות

 

[דבר ה']

אכתי אין סיבה שיתרצה

לחץ כדי לכווץ...

אין סיבה שלא יסכים ולא צריך שיהיה סיבה שיתרצה

 

[התורה]

אולי כדאי שיעשו תת פורום מיוחד לאשכול זה שבתוכו כל שאלה תוצג בנושא אחר כך יהיה אפשר גם לרוץ משאלה לשאלה וגם להעיר הערות

לחץ כדי לכווץ...

רעון מבריק !!!
השאלה איך עושים כן,
@הצעיר שבחבורה @אוצר התורה

 

[נובהרדוקר]

אולי כדאי שיעשו תת פורום מיוחד לאשכול זה שבתוכו כל שאלה תוצג בנושא אחר כך יהיה אפשר גם לרוץ משאלה לשאלה וגם להעיר הערות

לחץ כדי לכווץ...

פלא איך המנהלים שליט"א לא פצלו את האשכול שסותר לגמרי את מטרת הפורום, שיפתחו כל דיון באשכול נפרד, והמשתמשים יציעו את מרכולתם הטובה.
אבל לרכז רק שאלות? לא ברור לי מה העניין. לענ"ד מיותר לגמרי ורק יכול להביא לנזק יותר מאשר תועלת.

 

[התורה]

פלא איך המנהלים שליט"א לא פצלו את האשכול

לחץ כדי לכווץ...

כי זה דבר נפלא המועיל [ויועיל] רבות לכל מאן דבעי

שסותר לגמרי את מטרת הפורום,

לחץ כדי לכווץ...

ממש לא, מטרת הפורום לענ"ד להרבות תורה ויראה

שיפתחו כל דיון באשכול נפרד, והמשתמשים יציעו את מרכולתם הטובה.

לחץ כדי לכווץ...

אי"ז סותר לאשכול זה

אבל לרכז רק שאלות? לא ברור לי מה העניין.

לחץ כדי לכווץ...

עיי' מעלה

לענ"ד מיותר לגמרי ורק יכול להביא לנזק יותר מאשר תועלת.

לחץ כדי לכווץ...

שמח לבשר שחולק עליך...

 

[יקטן]

בשו"ע (קנ"א) בתי כנסיות ובתי מדרשות אין נוהגין בהם קלות ראש וכו', ואם צריך ליכנס בהם לצרכו כגון לקרא לאדם יכנס ויקרא מעט או יאמר דבר שמועה ואח"כ יקראנו וכו' ואם אינו יודע לא לקרות ולא לשנות וכו' ישהה מעט ואח"כ יצא.
וצ"ע דהלוא זה ודאי שהגם שאינו יודע לשנות בכ"א ישנה הלכה אחת שהוא יודע, והיא הלכה זו שאסור ליכנס לביהכ"נ לצורכו, דאם אינו יודע הלכה זו מנ"ל לאותו ע"ה שצריך לשהות, וא"כ מדוע לא יאמר את הלכה זו גופא ויחשב כמי ששונה.

 

[התורה]

על הכתוב בפרשת תזריע (ויקרא יג, יד) וּבְיוֹם הֵרָאוֹת בּוֹ בָּשָׂר חַי יִטְמָא, כותב רש"י, יש יום שאתה רואה בו, ויש יום שאין אתה רואה בו, מכאן אמרו חתן נותנין לו כל שבעת ימי המשתה לו ולכסותו ולביתו', ע"כ. וצריך עיון, הרי כתב רש"י בפרשת וישלח (בראשית לו, ג) שחתן מוחלים לו את כל עוונותיו, ואם נמחלו לו עונותיו, איך יתכן שיהיה לו נגע צרעת?
תורה שבכתב​

לחץ כדי לכווץ...

 

[התורה]

בירושלמי (חולין פ"ג סוף ה"ז) איתא, שמי שבקי בשם המפורש אינו רשאי להינות מאנשים כלום, שאם יתבע מהם דבר ולא ירצו לתת יכול לבוא לידי כעס עליהם ויהרוג אותם בהזכרת ה', וכ"ה בקהלת רבה (ג', י"א).
ויש לעמוד לפי"ז, כיצד קבלו הכהנים שבמקדש תרומה ושאר מתנות כהונה, הלא בקיאים היו בשם, שהרי ברכו בשם, וצ"ע.​

 

[התורה]

בסנהדרין (צ:) איתא, אמר רבי יוחנן: מניין לתחיית המתים מן התורה - שנאמר ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרן הכהן, וכי אהרן לעולם קיים? והלא לא נכנס לארץ ישראל, שנותנין לו תרומה. אלא, מלמד שעתיד לחיות, וישראל נותנין לו תרומה - מכאן לתחיית המתים מן התורה.
וצ"ע, דהלא בעל המאמר הוא רבי יוחנן, ואיהו גופיה ס"ל (נדה סא:) דמצוות בטילות לעתיד לבא. נמצא שיהיו פטורים אז מתרומות ומעשרות, ומהו 'שעתיד לחיות וישראל נותנין לו תרומה', וצ"ב.​

 

[דבר ה']

לכאורה יצטרכו להביא תרומות שהפרישו לפני כן דזה ממון כהן

 

[חשוב שנית]

למע"כ החכמים שליט"א היושבים ראשונה במלכות
אתכבד להקשות בזה קושיא פשוטה וחמורה מאוד בחומש רש"י
בפרשת שמיני פרק יא' פסוק' לז' כתב רש"י ה' יסודות דיני טומאה
וז"ל בסו"ד שם 'ולמדנו עוד שאין אוכל מטמא אחרים (ש) אלא אם כן יש בו כביצה, (ת"כ פרק ט, א. יומא פ.) שנאמר אשר יאכל, אוכל הנאכל בבת אחת'
ופירש השפתי חכמים באות ש' רוצה לומר בני אדם האוכלים אכילה שאין בה שיעור אינן טמאים.
וצריך עיון רב, הא אוכל לעולם הוא ראשון לטומאה, וראשון כידוע לא מטמא אדם וכלים אלא אוכלים ומשקים כדאיתא בב"ק דף ב: , ומאי כתב השפת"ח
ולולי דמיסתפינא הו"א דהדברים האלו לא יצאו מתח"י השפת"ח וצריך להסירם מהדפוס

 

[התורה]

סדר מנין הניסים בבית המקדש​

באבות (פ"ה מ"ה) איתא, עשרה ניסים נעשו לאבותינו בבית המקדש וכו', ולא נמצא פסול בעומר ובשתי הלחם ובלחם הפנים, ע"כ.

ובעיקר סדר הדברים שמנה התנא יש להעיר, מדוע הקדים עומר ושתי הלחם, ללחם הפנים, והלא לחם הפנים היה בכל שבת, ועומר ושתי הלחם היו רק פעם אחת בשנה (ויקרא פכ"ד), והוי ליה למינקט את התדיר קודם, וכן קיי"ל כל התדיר קודם (זבחים פט.), ויל"ע.​

 

[חשוב שנית]

סדר מנין הניסים בבית המקדש​

באבות (פ"ה מ"ה) איתא, עשרה ניסים נעשו לאבותינו בבית המקדש וכו', ולא נמצא פסול בעומר ובשתי הלחם ובלחם הפנים, ע"כ.

ובעיקר סדר הדברים שמנה התנא יש להעיר, מדוע הקדים עומר ושתי הלחם, ללחם הפנים, והלא לחם הפנים היה בכל שבת, ועומר ושתי הלחם היו רק פעם אחת בשנה (ויקרא פכ"ד), והוי ליה למינקט את התדיר קודם, וכן קיי"ל כל התדיר קודם (זבחים פט.), ויל"ע.​

לחץ כדי לכווץ...

גם צ"ע מה הנס המיוחד בזה שלא נפסלו העומר ולחם הפנים, אם עושים טוב אז לא נפסל
ואפי' אם הכוונה שמעולם לא קרה מקרה שנפסל, גם זה לא 'נס' שלא כדרכי הטבע