בגדר דנאמנות הפה שאסר הוא הפה שהתיר - א' (1 צופה)

[י"ג מידות]

אשכול זה מיועד לדיון כללי על ה-מאמר בגדר דנאמנות הפה שאסר הוא הפה שהתיר - א'. אנא המשך את הדיון בהערות המאמר.

 

[דבר היושר]

דברים מדהימים!
יישר כוח.

 

[פסיק פומיה]

רהיטות וסדר מופלא, שזור בתובנות ממעמקי הסוגיות, והכל בתמצות לבל יטרח הקורא, הארת את עייני כי מחמת אורך הזמן נשתכחו ממני כמה ענינים מן הסוגיות החמורות הללו, והיה בדבריך טל תחיה הנותן מתיקות מחודשת לדברים,
חיילך לאוריתא. והמשך במאמרך למעננו הקטנים הצמאים שתות.

 

[מבקש תורה]

מאמר נפלא

לא כ"כ קשור
איפה המקור ומה הטעם של הפתגם שנשמע כהלכה למשה מסיני
"כיוון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד"?

 

[י"ג מידות]

"כיוון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד"?

לחץ כדי לכווץ...

יש לי מאמר ע"ז

מאמר תורני - בדין דכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד: | פורום אוצר התורה

 

[מבקש תורה]

זכור לי שיש ע"ז מכתב או בע"פ מהחזו"א בעניין מקור הדין
אבל לא מצאתי כעת

 

[דבר היושר]

אצרף את מה שסיכמתי לעצמי בקצרה בביאור הענין.
הפה שאסר הוא הפה שהתיר: והנה יש לחקור בגדר האי דינא ד"הפה שאסר הוא הפה שהתיר" אי הוה מדין מיגו דאי בעי שתיק, או דלמא דהוא מדין נאמנות חדשה דבכל מקום שאין לנו חזקת איסור אלא על פיו, נאמן להתיר את מה שאסר.

וכבר עסקו בזה גדולי האחרונים כגון בשואל ומשיב (ח"ד א"ח) שכ' דהוא מדין מיגו דאי בעי שתיק ולא גדר חדש, והקוב"ש בכתובות [מג] והאבהא"ז בהל' מלוה ולוה [פי"ד סי"ד] כתבו שזוהי נאמנות חדשה דכיון שהוא אסר יש לו נאמנות גם להתיר, וכבר חקר המחנ"א (פי"ח מאיסו"ב) בזה עיי"ש.

ונראה ברור דהראשונים עצמם נח' בזה דהנה בכתובות (טז.) משמע מלשון הגמ' דגם הפה שאסר וכו' מתורת מיגו הוא דהא נקטי' שם "מכדי האי מיגו והאי מיגו", ומוכח דהוי מדין "מיגו" ולא דין מחודש, אלא שיש מקום לומר דזה גופא כונת הגמ' בתירוץ שם שכיון ד"אין שור שחוט לפניך" ממילא הוי גדר אחר, אך מדברי רש"י שם מבואר להדיא דאין זה גדר אחר אלא גם גדר הפה שאסר משום מיגו הוא אלא דאלים טפי עי"ש, וכך מבואר בלשון התוס' בכתובות כ"ב ע"א ד"ה מנ"ל, וכך יש ללמוד גם מדברי הרשב"א בשו"ת ח"ג סי' שנ"ג דכתב לבאר ענין המיגו דיסודו בהנחה שאם היה רוצה לשקר היה טוען טענה אלימתא ושוב כתב דרצו ללמוד דין זה מקרא דאת בתי נתתי לאיש הזה, הרי דענין אחד הם, אבל עי' בתוס' בב"ק (עב:) שמבואר שם שאלו שני גדרים שונים, דלאחר שחידשו שם התוס' דאין העדים נאמנים במיגו תמהו מהמשנה דעדים שאמרו כתב ידינו הוא זה אבל אנוסים היינו דאם אין כת"י יוצא ממקום אחר נאמנים, ותירצו שם האי לאו מיגו הוא שאין השטר מתקיים אלא על פיהם והפה שאסר הוא הפה שהתיר כדאמרינן התם וכ"ו מנין להפה שאסר וכ"ו ופריך למ"ל קרא סברא היא, הרי לן להדיא דהפה שאסר אינו משום מיגו.

 

[י"ג מידות]

אצרף את מה שסיכמתי לעצמי בקצרה בביאור הענין.
הפה שאסר הוא הפה שהתיר: והנה יש לחקור בגדר האי דינא ד"הפה שאסר הוא הפה שהתיר" אי הוה מדין מיגו דאי בעי שתיק, או דלמא דהוא מדין נאמנות חדשה דבכל מקום שאין לנו חזקת איסור אלא על פיו, נאמן להתיר את מה שאסר.

וכבר עסקו בזה גדולי האחרונים כגון בשואל ומשיב (ח"ד א"ח) שכ' דהוא מדין מיגו דאי בעי שתיק ולא גדר חדש, והקוב"ש בכתובות [מג] והאבהא"ז בהל' מלוה ולוה [פי"ד סי"ד] כתבו שזוהי נאמנות חדשה דכיון שהוא אסר יש לו נאמנות גם להתיר, וכבר חקר המחנ"א (פי"ח מאיסו"ב) בזה עיי"ש.

ונראה ברור דהראשונים עצמם נח' בזה דהנה בכתובות (טז.) משמע מלשון הגמ' דגם הפה שאסר וכו' מתורת מיגו הוא דהא נקטי' שם "מכדי האי מיגו והאי מיגו", ומוכח דהוי מדין "מיגו" ולא דין מחודש, אלא שיש מקום לומר דזה גופא כונת הגמ' בתירוץ שם שכיון ד"אין שור שחוט לפניך" ממילא הוי גדר אחר, אך מדברי רש"י שם מבואר להדיא דאין זה גדר אחר אלא גם גדר הפה שאסר משום מיגו הוא אלא דאלים טפי עי"ש, וכך מבואר בלשון התוס' בכתובות כ"ב ע"א ד"ה מנ"ל, וכך יש ללמוד גם מדברי הרשב"א בשו"ת ח"ג סי' שנ"ג דכתב לבאר ענין המיגו דיסודו בהנחה שאם היה רוצה לשקר היה טוען טענה אלימתא ושוב כתב דרצו ללמוד דין זה מקרא דאת בתי נתתי לאיש הזה, הרי דענין אחד הם, אבל עי' בתוס' בב"ק (עב:) שמבואר שם שאלו שני גדרים שונים, דלאחר שחידשו שם התוס' דאין העדים נאמנים במיגו תמהו מהמשנה דעדים שאמרו כתב ידינו הוא זה אבל אנוסים היינו דאם אין כת"י יוצא ממקום אחר נאמנים, ותירצו שם האי לאו מיגו הוא שאין השטר מתקיים אלא על פיהם והפה שאסר הוא הפה שהתיר כדאמרינן התם וכ"ו מנין להפה שאסר וכ"ו ופריך למ"ל קרא סברא היא, הרי לן להדיא דהפה שאסר אינו משום מיגו.

לחץ כדי לכווץ...

את הצד שזה נדר פספסת.

 

[דבר היושר]

את הצד שזה נדר פספסת.

לחץ כדי לכווץ...

לא שמעתי מעולם שישנו צד שהפה שאסר הוא הפה שהתיר זה מדין נדר.
ותקרא את המאמר שלך שוב ותיווכח שאין מקום לומר שזה נדר (לדוג') וכי כשמודה שקרקע זו של אביך ולקחתיה, שייך נדר?!
ומסתמא שכוונתך לסוגיא רבתא ששנינו 'שוויא אנפשיה חתיכא דאיסורא' דלפי רוב האחרונים שזהו מדין נדר (שהרי אי אפשר להפכו לחפצא דאיסורא מחמת הודאתו הבלעדית).

 

[י"ג מידות]

לא שמעתי מעולם שישנו צד שהפה שאסר הוא הפה שהתיר זה מדין נדר.
ותקרא את המאמר שלך שוב ותיווכח שאין מקום לומר שזה נדר (לדוג') וכי כשמודה שקרקע זו של אביך ולקחתיה, שייך נדר?!
ומסתמא שכוונתך לסוגיא רבתא ששנינו 'שוויא אנפשיה חתיכא דאיסורא' דלפי רוב האחרונים שזהו מדין נדר (שהרי אי אפשר להפכו לחפצא דאיסורא מחמת הודאתו הבלעדית).

לחץ כדי לכווץ...

סליחה טעיתי באמת אם המאמר שלי בשאחד"א.
כידוע הנושאים קרובים אחד לשני לכן לא זכרתי מה אתה אומר.
אשמח מאוד עם תעבור על המאמר של שאחד"א בו יהיה לך הרבה מה להעיר.

 

[מבקש תורה]

ומסתמא שכוונתך לסוגיא רבתא ששנינו 'שוויא אנפשיה חתיכא דאיסורא' דלפי רוב האחרונים שזהו מדין נדר (שהרי אי אפשר להפכו לחפצא דאיסורא מחמת הודאתו הבלעדית).

לחץ כדי לכווץ...

רוב האחרונים?????????
מהריב"ל, ומי עוד?

 

[י"ג מידות]

רוב האחרונים?????????
מהריב"ל, ומי עוד?

לחץ כדי לכווץ...

עיין שם במה שכתבתי

בגדר דשויה אנפשיה לחתיכה דאיסורא: | פורום אוצר התורה

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[אהרן הלוי]

איפה המקור ומה הטעם של הפתגם שנשמע כהלכה למשה מסיני
"כיוון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד"?

לחץ כדי לכווץ...

גמ' ערוכה היא בכתובות יח, ב.

 

[מבקש תורה]

גמ' ערוכה היא בכתובות יח, ב.

לחץ כדי לכווץ...

כן ברור ותודה על המקור המחודש

כוונתי בשאלה מאיפה המקור של הגמ' ומה הסברא

בלשון הגמ' משמע שזה נלמד מפסוק והלמ"ס וע"ז שאלתי היכן

 

[אהרן הלוי]

כוונתי בשאלה מאיפה המקור של הגמ' ומה הסברא

בלשון הגמ' משמע שזה נלמד מפסוק והלמ"ס וע"ז שאלתי היכן

לחץ כדי לכווץ...

למיטב זכרוני הדבר מבואר ברש"י שם שכתוב בפסוק "אם לא יגיד" - חדא הגדה, ולא שניים.

 

[מבקש תורה]

למיטב זכרוני הדבר מבואר ברש"י שם שכתוב בפסוק "אם לא יגיד" - חדא הגדה, ולא שניים.

לחץ כדי לכווץ...

אה שכוייעח
תוכל בבקשה להסביר לי את הלימוד מ"אם לא יגיד".

 

[אהרן הלוי]

תוכל בבקשה להסביר לי את הלימוד מ"אם לא יגיד".

לחץ כדי לכווץ...

הפסוק מדבר על עדות בב"ד, חז"ל דורשים ממה שנאמר בפסוק 'יגיד' - היינו חדא הגדה' - שאפשר להעיד פעם אחת בלבד, ו"כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד".

 

[אהרן הלוי]

יתכן שעיקר הלימוד נובע מכך שהגדה נזכרה בפסוק פעם אחת בלבד.
שלא כבפסוקים אחרים בהם נכפל מושא הפסוק ופעמים שאפי' משולש.

 

[י"ג מידות]

גמ' ערוכה היא בכתובות יח, ב.

לחץ כדי לכווץ...

כן ברור ותודה על המקור המחודש

כוונתי בשאלה מאיפה המקור של הגמ' ומה הסברא

בלשון הגמ' משמע שזה נלמד מפסוק והלמ"ס וע"ז שאלתי היכן

לחץ כדי לכווץ...

למיטב זכרוני הדבר מבואר ברש"י שם שכתוב בפסוק "אם לא יגיד" - חדא הגדה, ולא שניים.

לחץ כדי לכווץ...

אה שכוייעח
תוכל בבקשה להסביר לי את הלימוד מ"אם לא יגיד".

לחץ כדי לכווץ...

הפסוק מדבר על עדות בב"ד, חז"ל דורשים ממה שנאמר בפסוק 'יגיד' - היינו חדא הגדה' - שאפשר להעיד פעם אחת בלבד, ו"כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד".

לחץ כדי לכווץ...

יתכן שעיקר הלימוד נובע מכך שהגדה נזכרה בפסוק פעם אחת בלבד.
שלא כבפסוקים אחרים בהם נכפל מושא הפסוק ופעמים שאפי' משולש.

לחץ כדי לכווץ...

בדין דכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד: | פורום אוצר התורה

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

עיינו ותמצאו נחת לדבריכם.
שם העמקתי לנסות לבאר מה הפירוש חדא הגדה וכל הנך