- הודעות
- 3,865
- תודות
- 8,056
- נקודות
- 897
כתב הביאור הגר"א (סי' תרסד ס"א) על הרמ"א שיש סימן בצל הלבנה [מה יקרה השנה], שהיא ממונה על המים והם מתרבים ומתחסרים בחסרונה ובתוספתה, ע"כ.
והנה ענין זה שהמים קשורים לירח, מצאנו ברד"ק (תהלים עד, יז) על מאור, וכן ברמב"ם (מורה נבוכים ח"ב פ"י), וכן במהרש"א (ב"ב עד, א ד"ה חזינן). ובקשר לזה יש ברמב"ן (בראשית מא, א, ועי' בשמות כג, כה "והירח במעיינות ובכל התהומות"), וברוקח (עה"ת פר' וירא) על אשת לוט, ועי' מדרש רבה (במדבר פרשה יב סי' ו) שקשור לשמש [ויתכן שגם מתאים עם דברי הגר"א כי הירח מקבל את אור השמש].
ואולי אפשר להסביר ע"פ זה, שהגמ' (סוכה לה, א) מבארת את הפסוק "פרי עץ הדר", ש"הדר" זה מים, עיי"ש, והגר"א (דברי הימים א טז, כז) כותב על הפסוק "הוד והדר לפניו", ש"הוד" זה אור השמש, ו"הדר" זה אור הירח שמקבל את האור מהשמש [ושמעתי לבאר שהדר זה לשון מחזיר, שהירח מחזיר את האור של השמש], וא"כ יתכן שהמים נקראים הדר, כיון שהם מושפעים מהירח, שנקרא הדר. ויל"ע אם זה נכון.
והנה ענין זה שהמים קשורים לירח, מצאנו ברד"ק (תהלים עד, יז) על מאור, וכן ברמב"ם (מורה נבוכים ח"ב פ"י), וכן במהרש"א (ב"ב עד, א ד"ה חזינן). ובקשר לזה יש ברמב"ן (בראשית מא, א, ועי' בשמות כג, כה "והירח במעיינות ובכל התהומות"), וברוקח (עה"ת פר' וירא) על אשת לוט, ועי' מדרש רבה (במדבר פרשה יב סי' ו) שקשור לשמש [ויתכן שגם מתאים עם דברי הגר"א כי הירח מקבל את אור השמש].
ואולי אפשר להסביר ע"פ זה, שהגמ' (סוכה לה, א) מבארת את הפסוק "פרי עץ הדר", ש"הדר" זה מים, עיי"ש, והגר"א (דברי הימים א טז, כז) כותב על הפסוק "הוד והדר לפניו", ש"הוד" זה אור השמש, ו"הדר" זה אור הירח שמקבל את האור מהשמש [ושמעתי לבאר שהדר זה לשון מחזיר, שהירח מחזיר את האור של השמש], וא"כ יתכן שהמים נקראים הדר, כיון שהם מושפעים מהירח, שנקרא הדר. ויל"ע אם זה נכון.