- הודעות
- 4,363
- תודות
- 11,035
- נקודות
- 885
מובא בשם הגר"א ששאלת מה נשתנה הלילה הזה, יש בה רמז שיום הוא לשון זכר, ולילה לשון נקבה, ורוב המצוות הן ביום, כמו שמצות עשה שהזמן גרמא רק זכרים חייבים, וזו שאלת הבן מה נשתנה "הלילה" הזה שכאן המצוות הן רק בלילה "הזה" לשון זכר, והתשובה היא שהלילה הזה הוא כמו יום. ובדרך שיחה (עמ' רמ"ב) הוסיף שכתוב בזוה"ק (פר' בא דף לח:) שביציאת מצרים הלילה האיר כיום, וע"ז נאמר "לילה כיום יאיר".
ואולי אפשר לפרש על פי זה בדרך דרוש את לשון הגמ' בשבת (קלא:) שלר"א דס"ל דמכשירי מצה דוחין שבת, א"א ללמוד זאת מסוכה שכן נוהגת בלילות כבימים, אלא צריך פסוק לזה. והעירו התו' שהלשון לא מדוייקת שמשמע שמצה לא נוהגת בלילה כביום, והוא להיפך שמצה לא נוהגת ביום כמו בלילה. אמנם לפי הגר"א יתכן שלכן הגמ' לא אמרה שכן נוהגת בימים כבלילות, כיון שלפי זה משמע שמצה נוהגת בלילה, ובאמת הלילה הזה הוא כמו יום, אלא אמרה להיפך שמשמע שנוהגת רק ביום.
ואולי אפשר לפרש על פי זה בדרך דרוש את לשון הגמ' בשבת (קלא:) שלר"א דס"ל דמכשירי מצה דוחין שבת, א"א ללמוד זאת מסוכה שכן נוהגת בלילות כבימים, אלא צריך פסוק לזה. והעירו התו' שהלשון לא מדוייקת שמשמע שמצה לא נוהגת בלילה כביום, והוא להיפך שמצה לא נוהגת ביום כמו בלילה. אמנם לפי הגר"א יתכן שלכן הגמ' לא אמרה שכן נוהגת בימים כבלילות, כיון שלפי זה משמע שמצה נוהגת בלילה, ובאמת הלילה הזה הוא כמו יום, אלא אמרה להיפך שמשמע שנוהגת רק ביום.