- הודעות
- 1,065
- תודות
- 2,310
- נקודות
- 485
בדיקת חמץ
בספר בן איש חי (הלכות, שנה א' פרשת צו סי' ו') ופה עירינו בגדאד נוהגין [בשעת בדיקת חמץ] להניח בקערה מעט מלח, והטעם דהשטן וגונדא דיליה מתקנאין במצות בדיקת החמץ הרבה, ולכן מוליכין עם הבודק מלח לדחות המשטינים והמקטרגים, ע"ד שאמרו בהשמת המלח על השלחן.
והנה הרא"ש מקשה למה לא אומרים שהחיינו על מצות בדיקת חמץ, ואפשר לתרץ דרך רמז על פי הבן איש חי הנ"ל שהמצוה של בדיקת חמץ יקרה מאוד עד שהמקטרגים מקנאים בנו על מצוה זו, ולכן גם אין אומרים שהחיינו כדי שלא להרגיז את המקטרגים שרואים שאנחנו שמחים שהגענו לזמן היקר הזה.
ובמדרש קהלת רבה (פרשה ח) שומר מצוה לא ידע דבר רע זו אסתר, שהיתה עסוקה במצות ביעור חמץ, לכאורה איך רואים בפסוק שמיירי דוקא במצות ביעור חמץ, ואפשר עפ"י הבן איש חי הנ"ל שהמצוה של בדיקת חמץ יקרה מאוד עד שהמקטרגים מקנאים בנו על מצוה זו, ולכן נותנים מלח להגן בעד המקטרגים, ולפי"ז לכן דרשו שומר מצוה לא ידע דבר רע, היינו מצוה כזו שמקנאים בנו וכדי שלא נחשוש שמא יקרה דבר רע, מבטיח לנו הפסוק שומר מצוה לא ידע דבר רע. (אמנם עדיין נהגו בבגדד להניח מלח מחשש רגע אחד שלא יעסוק במצוה לשמה אלא ירצה להרויח אגב הבדיקה את הנקיון).
ובספר מגן אברהם (טריסק) כתב: ונראה לי זה סוד מה שמניחים פיתותי חמץ על החלונות בעת הבדיקה, בכדי לבטל בחי' עלה המות בחלוננו לסתום חלוני רקיע ח"ו, ובעת בדיקת החמץ שבודקים לבטלו עי"ז גורמים שיפתחו חלוני הרקיע שיתעלו תפלות ישראל. עכ"ל.
אפשר לרמז זאת בפסוק הנ"ל "שומר מצוה לא ידע דבר רע ועת ומשפט ידע לב חכם", שהחכם ידע איך לעשות את המצוה כדי שלא ידע דבר רע, כגון להניח בחלונות ולהניח מלח. ידע לב חכם אותיות ידעך במלח, שידעך הקנאה שלהם ע"י מלח.
[ואולי העשרה פתיתים שמניחין מרמז לעשרה ניצוצות שנתפזרו ליוסף הצדיק, ומניחים בחלון על שם דמות דיוקנו של אביו נראתה לו בחלון].
והנה הרא"ש מקשה למה לא אומרים שהחיינו על מצות בדיקת חמץ, ואפשר לתרץ דרך רמז על פי הבן איש חי הנ"ל שהמצוה של בדיקת חמץ יקרה מאוד עד שהמקטרגים מקנאים בנו על מצוה זו, ולכן גם אין אומרים שהחיינו כדי שלא להרגיז את המקטרגים שרואים שאנחנו שמחים שהגענו לזמן היקר הזה.
ובמדרש קהלת רבה (פרשה ח) שומר מצוה לא ידע דבר רע זו אסתר, שהיתה עסוקה במצות ביעור חמץ, לכאורה איך רואים בפסוק שמיירי דוקא במצות ביעור חמץ, ואפשר עפ"י הבן איש חי הנ"ל שהמצוה של בדיקת חמץ יקרה מאוד עד שהמקטרגים מקנאים בנו על מצוה זו, ולכן נותנים מלח להגן בעד המקטרגים, ולפי"ז לכן דרשו שומר מצוה לא ידע דבר רע, היינו מצוה כזו שמקנאים בנו וכדי שלא נחשוש שמא יקרה דבר רע, מבטיח לנו הפסוק שומר מצוה לא ידע דבר רע. (אמנם עדיין נהגו בבגדד להניח מלח מחשש רגע אחד שלא יעסוק במצוה לשמה אלא ירצה להרויח אגב הבדיקה את הנקיון).
ובספר מגן אברהם (טריסק) כתב: ונראה לי זה סוד מה שמניחים פיתותי חמץ על החלונות בעת הבדיקה, בכדי לבטל בחי' עלה המות בחלוננו לסתום חלוני רקיע ח"ו, ובעת בדיקת החמץ שבודקים לבטלו עי"ז גורמים שיפתחו חלוני הרקיע שיתעלו תפלות ישראל. עכ"ל.
אפשר לרמז זאת בפסוק הנ"ל "שומר מצוה לא ידע דבר רע ועת ומשפט ידע לב חכם", שהחכם ידע איך לעשות את המצוה כדי שלא ידע דבר רע, כגון להניח בחלונות ולהניח מלח. ידע לב חכם אותיות ידעך במלח, שידעך הקנאה שלהם ע"י מלח.
[ואולי העשרה פתיתים שמניחין מרמז לעשרה ניצוצות שנתפזרו ליוסף הצדיק, ומניחים בחלון על שם דמות דיוקנו של אביו נראתה לו בחלון].