מדרכי העלייה בדרך ה', זו הכישלונות. 'שבע יפול צדיק וקם'.
ננסה להעמיק בזה. אני לא מתעסק בבינוני באותו אדם שטוב לו בחיים שלא מחפש או מנסה להשתנות. לא מנסה להתקדם לא מנסה לשאוף או שזה נשאר רק ברמת השאיפות אבל לא מתקדם לכדי מעשה.
יש כמה חלוקות. יש כאלה אשר הדרך שלהם זה שינוי יסודי דל כל דרכם ומהותם עד הדי אן אי שלהם עצמם. אם זה אדם לא עקבי, אשר מנסה דרך חדשה הדורשת עקביות תמידית כמו לימוד הדף היומי כל יום חוק ואל יעבוד דף אחד ליום. אדם אשר אינו עקבי זה ממש לשנות את הדי אן אי שלו.
חלק אחר לא דורש לשנות את עצמו, או מפני שהוא סבור שהוא טוב ולא צריך להשתנות או מפני שהוא סבור שהוא לא יוכל לשנות את עצמו. אבל עדיין הם מנסים בתוך המסגרת שלהם להתקדם ולצמוח.
אנחנו יודעים שהיצה"ר ביכולתו לגרום לאדם לעשות הכול אבל באמת הכול העיקר שלא התקדם ולא יכבוש יעדים והשגות חדשות בדרכי עבודת ה'. בשני המסלולים דלעיל יש אותו נקודה רק שבמסלול הראשון של שינוי יסודי של נפש האדם זה ממש עמוק וחזק.
ובהקדם, בכתבי רבותינו מבואר. שעל כל עלייה מדרגה של האדם בעבודת ה' יש לו קשיים מרובים וניסיונות קשים שהוא לא הכיר בכלל. שם בדרך כלל האדם גם נופל לפתע לאחר תקופה בחיזוק מסוים, לפתע הוא מגלה שיש לו יצה"ר בדברים שהוא לא חלם עליהם לדוג' להניח תפילין. או דברים שהוא היה בטוח שהוא כבר ניצח בהם לגמרי כמו לשה"ר שמירת העיניים וכדו'. יש לכך מספר סיבות אבל וודאי שאחד מהסיבות זה שהוא בדרגה אחרת שם היצה"ר הוא אחר והוא פשוט לא רגיל למלחמה הזאת.
כמו שניקח חייל טוראי שהצליח בקרב בצורה יוצאת דופן וניתן לו פיקוד על כל הגדוד. המלחמה שם היא לא רק יותר גדולה אלא פשוט אחרת. בנקודה הזאת יש הרבה נפילות כי המושכל ראשון של האדם שאני לא בשלב הזה קפצתי יותר מידי הנה יש לי ניסיונות הרבה יותר גדולים קודם כל נתקן את זה לפני שנמשיך ליעד הבא.
עוד נקודה מבוארת בכתבי רבותינו, שכעס זה הנשק של היצה"ר הכי גדול בכל כיבוש יעד או השגה. והסיבה לכך ברורה המבואר בפסחים סו,ב שהכועס אם הוא חכם חכמתו מסתלקת ממנו ואם הוא נביא נבואתו מסתלקת ממנו ומביאים ראיה ממשה ואלישע. דהיינו, אף משה ואלישע לא ניצלו מזה אין לנו סיכוי להינצל מזה כל מי שכועס חכמתו מסתלקת ממנו דהיינו חכמת התורה כל מה שהוא משיג בכח התורה מסתלק ממנו. ואם הוא נביא נבואתו מסתלקת ממנו והמקביל של נבואה בזה"ז זה השגה בקב"ה ובמושכלות ג"ז מסתלק ממנו. לכך היצה"ר מגביר את כוחו להילחם דווקא בנקודה הזאת כדי להוריד לטמיון את כל העמל וההשגה עלי טמיון.
[המהרח"ו אמר בשם האר"י שכל עבירה פוגמת באבר אחד משא"כ הכעס זה פגם בנשמה עצמה עד שאמרו שכל הכועס כאילו עובד ע"ז, ומבואר בדבריו שהכועס הרי"ז ככלב השב על קיאו שכל השגה שהשיג נעלמת לה בכעס וצריך להתחיל הכול מהתחלה אכמ"ל בזה],
כשאדם משנה את אורח חייו עד ליסוד כאתו חוסר עקבי שלוחם בעצמו לעקביות בדבר מסוים. או אותו אדם שאינו מרוכז כלל וכלל ועובד ע"ע להתרכז בלימודו ובתפילתו ע"י מספר עצות ידועות. או אותו אדם אשר נטיית נפשו זה לדבר דיבורים רבים ונכשל רבות בלשה"ר וכעת משנה את אורח חייו לגמרי ונמנע מדיבור ושיחה ושוקל כל מיל בפלס כל הדברים האלה מלבד מה שהם לוקחים כוחות נפש אדירים משום שזה מלחמה מתישה נפשית כל שעות היממה ללא הפסקה כלל. היצה"ר נלחם בו בכל מגוון דרכיו מניסיונות שהוא לא ציפה להם בכלל. וכעת נוסף מלחמה על מלחמה גם הכעס נכנס לעניין משום הקושי הנפשי שלו.
משול הדבר לחייל אשר במקום ללחום באימונים במגרשו הפרטי במחנה שלו כמה שעות ביום נשלח לשדה הקרב לכל היום יעד שנראה באופק ולאחר זמן שכולו מותש מהמלחמה נוסף לו מלחמה חזית נוספת שגוררת חזית נוספת והוא וצא את עצמו לוחם במקביל כמה וכמה זירות לבדו עם מלך זקן עם צבא גדול של חילותיו.
הדבר נראה חסר סיכוי אבל צריך לזכור שאם אין הקב"ה עוזרו אין יכול לו. וזה חייב לבוא ע"י תפילה אמיתית פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם.
בדור שלנו אנחנו שומעים יותר ויותר על בעלי תשובה שחווים כולם כמעט אותו דבר אורות והשגות גבוהים בתחילת דרכם הם כמעט משתווים לאברהם אבינו שהציץ עליו בעל הבירה ברור להם האמונה בתכלית הפשיטות הם לא רואים צד אחר השמחה והדבקות שלהם בכל מצווה משתווית לזקני הדור אבל לאחר זמן מה מגיע המשבר הגדול ניסיונות קשים וחושך ואפילה גדולה מכסה את הארץ. שמעתי על כך כמה תירוצים וישובים, ואכמ"ל.
לענ"ד מה שקורה לבעל תשובה קורה אותו דבר רק בסגנון אחר לכל בן עלייה אשר לוחם וכובש יעד נוסף. תמיד צריך לזכור שהקב"ה איתנו ואברהם אבינו כבר סלל לנו את הדרך בעשרה ניסיונות שרבותינו ביארו לנו שזה עשרה סוגי ניסיונות המקיפים את כל אורח החיים כדי לסלול לנו דרך ולתת לנו תקווה וכוח לעבור את זה גם.
שנזכור, היצה"ר מוכן לתת לנו הכול העיקר שלא נתקדם ולא נכבוש עוד יעדים. ובעיקר שלא נקנה קנין נצחי במהותנו אנו, אם זה חיזוק עקבי בכל דבר שהוא ואם זה קנייה נצחית של אחד מהמ"ח דרכי קניני התורה וכדו'.
ננסה להעמיק בזה. אני לא מתעסק בבינוני באותו אדם שטוב לו בחיים שלא מחפש או מנסה להשתנות. לא מנסה להתקדם לא מנסה לשאוף או שזה נשאר רק ברמת השאיפות אבל לא מתקדם לכדי מעשה.
יש כמה חלוקות. יש כאלה אשר הדרך שלהם זה שינוי יסודי דל כל דרכם ומהותם עד הדי אן אי שלהם עצמם. אם זה אדם לא עקבי, אשר מנסה דרך חדשה הדורשת עקביות תמידית כמו לימוד הדף היומי כל יום חוק ואל יעבוד דף אחד ליום. אדם אשר אינו עקבי זה ממש לשנות את הדי אן אי שלו.
חלק אחר לא דורש לשנות את עצמו, או מפני שהוא סבור שהוא טוב ולא צריך להשתנות או מפני שהוא סבור שהוא לא יוכל לשנות את עצמו. אבל עדיין הם מנסים בתוך המסגרת שלהם להתקדם ולצמוח.
אנחנו יודעים שהיצה"ר ביכולתו לגרום לאדם לעשות הכול אבל באמת הכול העיקר שלא התקדם ולא יכבוש יעדים והשגות חדשות בדרכי עבודת ה'. בשני המסלולים דלעיל יש אותו נקודה רק שבמסלול הראשון של שינוי יסודי של נפש האדם זה ממש עמוק וחזק.
ובהקדם, בכתבי רבותינו מבואר. שעל כל עלייה מדרגה של האדם בעבודת ה' יש לו קשיים מרובים וניסיונות קשים שהוא לא הכיר בכלל. שם בדרך כלל האדם גם נופל לפתע לאחר תקופה בחיזוק מסוים, לפתע הוא מגלה שיש לו יצה"ר בדברים שהוא לא חלם עליהם לדוג' להניח תפילין. או דברים שהוא היה בטוח שהוא כבר ניצח בהם לגמרי כמו לשה"ר שמירת העיניים וכדו'. יש לכך מספר סיבות אבל וודאי שאחד מהסיבות זה שהוא בדרגה אחרת שם היצה"ר הוא אחר והוא פשוט לא רגיל למלחמה הזאת.
כמו שניקח חייל טוראי שהצליח בקרב בצורה יוצאת דופן וניתן לו פיקוד על כל הגדוד. המלחמה שם היא לא רק יותר גדולה אלא פשוט אחרת. בנקודה הזאת יש הרבה נפילות כי המושכל ראשון של האדם שאני לא בשלב הזה קפצתי יותר מידי הנה יש לי ניסיונות הרבה יותר גדולים קודם כל נתקן את זה לפני שנמשיך ליעד הבא.
עוד נקודה מבוארת בכתבי רבותינו, שכעס זה הנשק של היצה"ר הכי גדול בכל כיבוש יעד או השגה. והסיבה לכך ברורה המבואר בפסחים סו,ב שהכועס אם הוא חכם חכמתו מסתלקת ממנו ואם הוא נביא נבואתו מסתלקת ממנו ומביאים ראיה ממשה ואלישע. דהיינו, אף משה ואלישע לא ניצלו מזה אין לנו סיכוי להינצל מזה כל מי שכועס חכמתו מסתלקת ממנו דהיינו חכמת התורה כל מה שהוא משיג בכח התורה מסתלק ממנו. ואם הוא נביא נבואתו מסתלקת ממנו והמקביל של נבואה בזה"ז זה השגה בקב"ה ובמושכלות ג"ז מסתלק ממנו. לכך היצה"ר מגביר את כוחו להילחם דווקא בנקודה הזאת כדי להוריד לטמיון את כל העמל וההשגה עלי טמיון.
[המהרח"ו אמר בשם האר"י שכל עבירה פוגמת באבר אחד משא"כ הכעס זה פגם בנשמה עצמה עד שאמרו שכל הכועס כאילו עובד ע"ז, ומבואר בדבריו שהכועס הרי"ז ככלב השב על קיאו שכל השגה שהשיג נעלמת לה בכעס וצריך להתחיל הכול מהתחלה אכמ"ל בזה],
כשאדם משנה את אורח חייו עד ליסוד כאתו חוסר עקבי שלוחם בעצמו לעקביות בדבר מסוים. או אותו אדם שאינו מרוכז כלל וכלל ועובד ע"ע להתרכז בלימודו ובתפילתו ע"י מספר עצות ידועות. או אותו אדם אשר נטיית נפשו זה לדבר דיבורים רבים ונכשל רבות בלשה"ר וכעת משנה את אורח חייו לגמרי ונמנע מדיבור ושיחה ושוקל כל מיל בפלס כל הדברים האלה מלבד מה שהם לוקחים כוחות נפש אדירים משום שזה מלחמה מתישה נפשית כל שעות היממה ללא הפסקה כלל. היצה"ר נלחם בו בכל מגוון דרכיו מניסיונות שהוא לא ציפה להם בכלל. וכעת נוסף מלחמה על מלחמה גם הכעס נכנס לעניין משום הקושי הנפשי שלו.
משול הדבר לחייל אשר במקום ללחום באימונים במגרשו הפרטי במחנה שלו כמה שעות ביום נשלח לשדה הקרב לכל היום יעד שנראה באופק ולאחר זמן שכולו מותש מהמלחמה נוסף לו מלחמה חזית נוספת שגוררת חזית נוספת והוא וצא את עצמו לוחם במקביל כמה וכמה זירות לבדו עם מלך זקן עם צבא גדול של חילותיו.
הדבר נראה חסר סיכוי אבל צריך לזכור שאם אין הקב"ה עוזרו אין יכול לו. וזה חייב לבוא ע"י תפילה אמיתית פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם.
בדור שלנו אנחנו שומעים יותר ויותר על בעלי תשובה שחווים כולם כמעט אותו דבר אורות והשגות גבוהים בתחילת דרכם הם כמעט משתווים לאברהם אבינו שהציץ עליו בעל הבירה ברור להם האמונה בתכלית הפשיטות הם לא רואים צד אחר השמחה והדבקות שלהם בכל מצווה משתווית לזקני הדור אבל לאחר זמן מה מגיע המשבר הגדול ניסיונות קשים וחושך ואפילה גדולה מכסה את הארץ. שמעתי על כך כמה תירוצים וישובים, ואכמ"ל.
לענ"ד מה שקורה לבעל תשובה קורה אותו דבר רק בסגנון אחר לכל בן עלייה אשר לוחם וכובש יעד נוסף. תמיד צריך לזכור שהקב"ה איתנו ואברהם אבינו כבר סלל לנו את הדרך בעשרה ניסיונות שרבותינו ביארו לנו שזה עשרה סוגי ניסיונות המקיפים את כל אורח החיים כדי לסלול לנו דרך ולתת לנו תקווה וכוח לעבור את זה גם.
שנזכור, היצה"ר מוכן לתת לנו הכול העיקר שלא נתקדם ולא נכבוש עוד יעדים. ובעיקר שלא נקנה קנין נצחי במהותנו אנו, אם זה חיזוק עקבי בכל דבר שהוא ואם זה קנייה נצחית של אחד מהמ"ח דרכי קניני התורה וכדו'.
נערך לאחרונה: