בראשית בהדי כבשי דרחמנא במצות פריה ורביה (1 צופה)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי (ד כג)

פירש רש"י שהיו נשיו פורשות ממנו משקיימו פריה ורביה, לפי שנגזרה גזרה לכלות זרעו של קין לאחר שבעה דורות, אמרו מה אנו יולדות לבהלה, למחר המבול בא ושוטף את הכל וכו'. והנה מה שכתב רש"י שהיו פורשות ממנו רק לאחר שקיימו פריה ורביה, היינו משום שלכאורה קשה אם כן שלא רצו ללדת לבהלה, מדוע מתחילה ילדו לו בנים, על כן תירץ רש"י שזה היה בכדי לקיים פריה ורביה, ולאחר שקיימו מצות פריה ורביה פירשו ממנו. והקשה הרא"ם כיון שידעו בבירור שאין תועלת בפריה ורביה הזאת משום שסופן כלייה, אם כן אין כאן קיום מצות פריה ורביה כלל, ושוב קשה למה לא פירשו גם מקודם לכן.

וכתב שם ליישב שאף על פי כן חייבות הן לקיים את המצוה וה' יעשה את שלו, כההיא דחזקיהו המלך שלא עסק בפריה ורביה משום שראה ברוח הקודש שעתידים לצאת ממנו בנים דלא מעלי, ואמר לו הנביא שיענש על כך משום דבהדי כבשי דרחמנא למה לך, מאי דמפקדת איבעי לך למיעבד ומאי דניחא קמיה קוב"ה ליעביד (ברכות י.).

ולכאורה יש לחלק טובא, דהתם בכל גוונא איכא קיום מצות פריה ורביה, דגם במוליד בן רשע מתקיימת המצוה, וא"כ מה שעתיד לצאת ממנו בן רשע אינו פוטרו, ואף על פי שמקיום מצותו יתגלגל שיולד בן רשע שיעשה הרבה תועבות, אין לו להכנס לחשבונות ועליו לעשות את מצותו, וזהו הפירוש "בהדי כבשי דרחמנא למה לך". אבל כאן הרי כאשר יכלו הבנים במבול שוב לא נתקיימה המצוה, וכדאמרינן ביבמות סב. שאם היו לו בנים ומתו לא קיים מצות פריה ורביה, ואם כן אין בזה פריה ורביה כלל.

ונראה דהרא"ם מפרש באופן אחר את הענין של "בהדי כבשי דרחמנא למה לך", דהביאור הוא שאין לעשות ולנהוג על פי רוח הקודש וידיעת העתידות, ואף על פי שאה"נ אם יתקיים מה שהוא רואה ברוח הקודש אין כאן מצוה של פריה ורביה, אין לצפות ברוח הקודש ובנסתרות בכל הנוגע לקיום מצוה. וממילא זה שייך גם הכא שידעו שימחו במבול, אכן ידיעה זו היא על פי רוח הקודש וידיעת העתידות, ואין זה משפיע על קיום המצוה.
​

◆ ◆ ◆​

נתבאר בדברינו שענין "בהדי כבשי דרחמנא למה לך" יש לפרשו בב' אופנים, או דמצות פריה ורביה היא גם אם יוולדו בנים רשעים, ואף על פי שיודע בבירור שיהיו רשעים ויכול לסמוך על ידיעה זו, מכל מקום אין זה פוטרו מלהולידם. או דאין מתחשבים במצוות בידיעת עתידות על פי נבואה, ומצידו עליו להתנהג כמו שאינו יודע שיהיו רשעים.

ויש להוכיח בדעת המרדכי כהביאור השני הנ"ל דהנה בבבא בתרא ס: "תניא אמר רבי ישמעאל בן אלישע מיום שפשטה מלכות הרשעה שגוזרת עלינו גזירות רעות וקשות ומבטלת ממנו תורה ומצות ואין מנחת אותנו ליכנס לשבוע הבן וכו', דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ולהוליד בנים ונמצא זרעו של אברהם אבינו כלה מאליו, אלא הנח להם לישראל מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין", ובתוס' שם הקשו איך ס"ד שנגזור שלא לישא נשים הא כתיב פרו ורבו, ותירצו דהיינו לאחר שהוליד כבר בן ובת וקיים מצות פריה ורביה שלא להוליד עוד בנים. אמנם המרדכי ביבמות פ' הבא על יבמתו סי' נ' כתב שגם במי שאין לו בנים כלל דין הוא שנגזור וכו', דכיון שהבנים הנולדים לא יקיימו מצוות, נדחית מצות פריה ורביה. וקשה מדברי הגמ' בברכות הנ"ל "בהדי כבשי דרחמנא למה לך", וכן הקשה בהערות רבי שאול הכהן קצלינזון בסו"ס פני שלמה על ב"ב שם.

וצריך לומר בדעת המרדכי, דבאמת אם בדרך הטבע הבנים יחטאו, מותר להמנע מלהולידם כדי שלא יחטאו, ודבר זה דוחה את מצות פריה ורביה, והא דאמר הנביא לחזקיהו בהדי כבשי דרחמנא למה לך, היינו משום שעשה על סמך ידיעת העתידות, וזהו כמו שביארנו בדעת הרא"ם, דהענין של בהדי כבשי הוא אע"פ שאילו היה כן במציאות שודאי שימותו הבנים אין בזה קיום פריה ורביה מ"מ אין לעשות כן על סמך רוח הקודש, והכי נמי ס"ל להמרדכי, דאע"פ ששיטתו היא שאם ודאי בדרך הטבע שיחטאו מותר להמנע מפריה ורביה, מ"מ אין לעשות כן ע"פ רוח הקודש.
​

◆ ◆ ◆​

בגמ' בסוטה דף יב. איתא שעמרם פירש מיוכבד אשתו ופירשו כל ישראל עמו, משום שגזר פרעה הרשע כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, אמרו לשוא אנו עמלים. והקשו המפרשים, הרי בהדי כבשי דרחמנא למה לך.

ונראה ליישב ממה נפשך דלפי הדרך הראשונה שהענין של בהדי כבשי דרחמנא היינו משום דקיום פריה ורביה הוא גם כשהבנים רשעים לא קשה, דהכא אין קיום פריה ורביה כלל לאחר שישליכו את הבנים ליאור, ואין זה ביטול מצוה כי בלא"ה לא יתקיים.

וגם לפי הדרך השניה שאין עושים על פי רוח הקודש לא קשה, דעמרם לא עשה כן על פי ידיעת עתידות, אלא שהגזירה של פרעה כבר היתה במציאות שכל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, ואם כן בדרך הטבע אין בהולדת בנים ענין פריה ורביה.​

 

[גרינפלד]

[]וגם לפי הדרך השניה שאין עושים על פי רוח הקודש לא קשה, דעמרם לא עשה כן על פי ידיעת עתידות, אלא שהגזירה של פרעה כבר היתה במציאות שכל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, ואם כן בדרך הטבע אין בהולדת בנים ענין פריה ורביה.[/]​

לחץ כדי לכווץ...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:
ובלא"ה לא קשה מעמרם, שהרי כבר קיים פריה ורביה, וכל הנידון היה רק מצד "ולערב אל תנח ידך", ובזה י"ל דכיון שאין זה חיוב לא אמרינן בזה בהדי כבשי דרחמנא למה לך. אמנם הכא פירש רש"י לקמן שבאו נשי למך לאדה"ר ואמר להם לקיים מצותן והקב"ה יעשה את שלו, וביאר הרא"ם דנשי למך סברו שלאחר שקיימו פריה ורביה ואיכא רק משום "ולערב אל תנח" דאין זה חיוב אין בזה הסברא דבהדי כבשי דרחמנא, ואדה"ר אמר להם דגם בזה אמרינן בהדי כבשי דרחמנא וכו', א"כ להמסקנא כאן אמרינן בהדי כבשי גם על יותר מהחיוב, ושוב קשה מעמרם. וצ"ל כאידך תירוצים שכתבנו בפנים.​

פריה ורביה בבנים שיחיו לשעה ואחר כך ימותו

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il