חושן משפט בהמה שאכלה כובע קש אי חשיב שן - דרכו של מרנא החזו"א זיע"א (1 צופה)

[התורה]

מידת אהבת ישראל של מרן החזון איש זצוק"ל היתה במידה גדושה מאוד, תמיד היה על לשונו מן המוכן מילה של עידוד לחזק איש ישראל. גם כשנצרך להעיר בדברי מוסר וביקורת היה אומר זאת מתוך קירוב, ובחיוך מאיר פנים, שיהיו הדברים ערבים ומתוקים לאוזן.
פעמים רבות היה מתבל את דבריו באמרה שנונה, או אפילו בדברי בדיחותא ובדרך צחות, כדי להמתיק הדברים. והיה רגיל לומר, שמילה טובה ליהודי נצרכת לפעמים לנפשו יותר מלחם וחלב.
פעם נכנס אל ביתו של החזון איש תייר יהודי שהגיע מארץ רחוקה, כשלראשו חבוש היה כדרכם של תיירים בכובע קש... – כנראה שבדרך טיולו הנעים ברחובותיה של בני ברק יצ"ו, הגיעה השמועה לאוזניו שביתו של הצדיק פתוח בפני כל יהודי, וכל הרוצה יבוא וייכנס לבקשת עצה וברכה. נכנס אפוא גם הוא והשתלב בתור הארוך, כדי לזכות לחזות בזיו פניו של אותו צדיק ולהתברך מפיו.
כשנכנס בקודש פנימה ועמד בפני הצדיק, הפריעו מלבושיו המודרניים למרן החזון איש, וביקש לעוררו על כך, הוא פתח עמו אפוא בדברי חידה משובבים:
הנה עתה – אמר החזון איש בחיוך רחב – התעוררה לי 'חקירה' בסוגיא של שן בפרק קמא דבבא קמא. הנה ידוע שהבהמה האוכלת כדרכה הרי זו תולדה דשן ומשלם נזק שלם, אבל באם אכלה שלא כדרכה הרי זה משונה, ואין משלם אלא חצי הנזק. ומעתה יש לדון, כיצד ישלם המזיק אם אכלה בהמתו את 'כובע קש' זה שלראשך, מצד אחד 'קש' הוא קש... וזה מאכלה של הבהמה תמיד... אך מצד שני הרי זה שלא כדרכה, שכן אין דרך בני תורה ללכת עם כובע שכזה, ואינה רגילה לראות אנשים המלובשים בכובע קש... ואם כן אין זה כדרכה, שמשונה היא אכילת כובע קש מראשו של בן אדם... ויש לדון בזה.
הלה הבין היטב את משמעות החקירה לגביו... ועל אתר הצהיר שיחליף בעזרת השם את כובעו תיכף, וזכה לקבל ברכה טובה מפי הצדיק.

(טיב הקהילה, גליון מחוברים)​

 

[תיבת גמא]

התעוררה לי 'חקירה' בסוגיא של שן בפרק קמא דבבא קמא. הנה ידוע שהבהמה האוכלת כדרכה הרי זו תולדה דשן ומשלם נזק שלם, אבל באם אכלה שלא כדרכה הרי זה משונה, ואין משלם אלא חצי הנזק. ומעתה יש לדון, כיצד ישלם המזיק אם אכלה בהמתו את 'כובע קש' זה שלראשך, מצד אחד 'קש' הוא קש... וזה מאכלה של הבהמה תמיד... אך מצד שני הרי זה שלא כדרכה, שכן אין דרך

לחץ כדי לכווץ...

מה באמת הדין אעיקר החקירה? וכמדומה שייך לדברי הגמרא בעז שראתה אוכל ע"ג חברתה וקפצה ואכלה..

 

[התורה]

לדברי הגמרא בעז שראתה אוכל ע"ג חברתה וקפצה ואכלה..

לחץ כדי לכווץ...

מה כוונתו דמר ?

 

[ארצישראל]

כונת הנ"ל שהבין שאיירי בכובע מקש אכיל והוי על ראשו של המטייל ואכל כשזה על ראשו ובזה דן בקפצה ואכל וכו' בכיצד הרגל אולם פשוט שזה קש שאינו אכיל והוי קרן גמור ואולי אם היה נראה לה שזה קש הוי דרכה ומה שהמשיכה לאכול הוי תחילתו שן ויש לדון אם מיד כבר הוי מכליא קרנא ודו"ק בזה ונ"מ לשן ברה"ר

 

[תיבת גמא]

מה כוונתו דמר ?

לחץ כדי לכווץ...

טעיתי כי כוונתי לקמא כ א, אבל באמת דומה לסיפור שלפניו יט ב- כ א, ההוא חמרא..כיון דאורחיה למיכל נהמא אורחיה נמי לפלוסי סלא וכן במעשה שלאחריו

 

[התורה]

טעיתי כי כוונתי לקמא כ א, אבל באמת גומה לסיפור שלפניו יט ב- כ א, ההוא חמרא..כיון דאורחיה למיכל נהמא אורחיה נמי לפלוסי סלאוכן במעשה אחריו

לחץ כדי לכווץ...

היא גופיה ספיקא דמרנא זיע"א.

 

[תיבת גמא]

היא גופיה ספיקא דמרנא זיע"א.

לחץ כדי לכווץ...

למה ? בגמ' זה נפשט שם

 

[התורה]

למה ? בגמ' זה נפשט שם

לחץ כדי לכווץ...

השאלה האם זה אורחיה מצד הקש, או שמא משונה בגלל שזה כובע על ראש אדם,
כנלענ"ד.