חידה בהלכה בהמה שחצי' כשרה וחצי' טרפה (1 צופה)

[הצעיר באלפי ישראל]

מפורש בא' האחרונים

 

[אחד יחיד]

בבית הלל יו"ד סימן קי סק א הובא בפתחי תשובה יו"ד סימן קי סק"ד וב'שב שמעתתא' שמעתא ד פרק ד ג הביא מעשה שהיה בווילנא קצב אחד שחט שבעה בהמות בביתו והיו כולם בחזקת כשרות והוציא מביתו לאיטליז שתי בהמות ועוד הוציא מהבהמה השלישית חצי בהמה לאיטליז וחצי בהמה שקורין פירט"ל רבע השאיר בביתו עם הארבעה בהמות ונתערבו הבני מעיים של כל השבעה בהמות ונמצא מחט בבית הכוסות שהיא טריפה על פי הדין בלי פקפוק ואינו יודע באיזה בהמה היה הטריפות והנה על פי הדין הארבעה אשר בביתו הם טריפה וודאי והשנים אשר פרשו דהיינו שהוציאו מן הבית לאיטליז הם כשרות ודאי משום שכל שפרש מרובא פרש אך הספק הוא על הבהמה שהיא חציה באיטליז והחלק השני הוא בבית אם מצטרפים יחד לקולא לומר מאחר שחלק זו שבחוץ הוא כשר משום שפרש מרוב אם כן גם החלק השני שהוא בביתו יהא נמשך לחוץ ויהיה גם כן כשר או להיפך שהחלק שבביתו הוא ודאי טריפה ויהא נמשך זה שבחוץ לחלק שבביתו והוא גם כן טריפה ובעל החלקת מחוקק פסק להתיר והסכים עמו הרב הגאון מוהר''ר העשיל ז"ל מקראקא אבל בעל ברכת הזבח וגם אנכי פסקנו לחומרא ואמר בעל חלקת מחוקק אף שהדין נראה עמי להתיר אע"פ כן אני מסכים לדעתכם מאחר שאתם מטריפים וכן פסק למעשה שגם חלק בשר שבחוץ הוא ג"כ טריפה ונמשך אחר חלק שבפנים ובפר"ח קו"א סק"א חלק על דבריהם וכתב שכל דבריהם הם על פי הט"ז סק ה שכבש אחד אינו בדין שיהיה מקצתו מותר ומקצתו אסור ולפיכך אלו חכמים מקצתם אוסרים את הכל ומקצתם מתירים את הכל וכבר כתבתי בפנים ס"ק כג שלא כהט''ז וכן המנהג פשוט אף בכבש אחד להתיר מה שנמכר כבר ופירש ולאסור מה שנשאר בחנות שעדיין לא פירש וכל שיעורי חכמים כך הוא ומי שאינו מורה כן לא ידע באיסור והיתר בין ימינו לשמאלו עכ"ל ובבכור שור חולין צה ד"ה תשע כתב שאף שמעיקר הדין כן הוא אין לפסוק דבר התמוה לרבים ואין לך דבר התמוה לרבים יותר מזה שחצי בהמה תהיה כשרה וחצי טריפה וכי אפשר שחצי בהמה תחיה וחציה תמות ופשוט שזה כחוכא ויעוין מה שכתב בפלתי שם ס"ק יג. (חשוקי חמד)

 

[אחד יחיד]

עוד אופן:
בשר שנתערב בדבר קבוע שאינו בטל כי כל קבוע כמחצה על מחצה וחצי מהבשר פירש והוא כשר שאמרינן כל דפריש מרובא פריש נמצא שבהמה אחת חציה כשירה וחציה טריפה. (חשוקי חמד)

 

[נסכא דר' אבא]

בהמה המקשה לילד והוציא העובר את ידו והחזירה מותר באכילה אמר רב יהודה אמר רב ואבר עצמו אסור מאי טעמא דאמר קרא ובשר בשדה טרפה לא תאכלו כיון שיצא בשר חוץ למחיצתו נאסר (חולין דס"ח).