- הודעות
- 4,733
- תודות
- 17,262
- נקודות
- 895
וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וְאֵת אַבְנֵי הַמִּלֻּאִים (שמות לה, כז). כָּךְ אָמְרוּ נְשִׂיאִים יִתְנַדְּבוּ צִבּוּר מַה שֶׁמִתְנַדְבִין, וּמַה שֶׁמְּחַסְרִין אָנוּ מַשְׁלִימִין אותו. כֵּיוָן שֶׁהִשְׁלִימוּ צִבּוּר אֶת הַכֹּל וכו', אָמְרוּ נְשִׂיאִים מֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת, הֵבִיאוּ אֶת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וגו', וּלְפִי שֶׁנִתְעַצְּלוּ מִתְּחִלָה נֶחְסְרָה אוֹת מִשְּׁמָם, וְהַנְשִׂאִם כְּתִיב (רש"י).
בדברי רש"י אנו לומדים על חשיבות הזריזות לקיים מצוה בלי להתמהמה, וכמאמר הכתוב (תהלים קיט, ס) חַשְׁתִּי וְלֹא הִתְמַהְמָהְתִּי לִשְׁמֹר מִצְוֹתֶיךָ, וכן אמרו חז"ל (פסחים ד, א) 'זריזין – מקדימין למצוות'. יהודי המחבב את המצוות וחפץ לעשות נחת רוח ליוצרו, משתדל להיות ראש וראשון לכל דבר שבקדושה, ולהזדרז לקיים את המצוה בהזדמנות הראשונה ללא עיכובים.
כאשר הוליכו אל המוקד את גר הצדק הנודע אברהם בן אברהם הגרף פוטוצקי זצ"ל, הוא הלך ברחובות ווילנא בשירה ובריקוד על הזכות שנפלה בחלקו למסור נפשו לקדש שם שמים, ועד היום השתמר הניגון ששר על המילים 'אבל אנחנו עמך בני בריתך... המקדש שמו ברבים'.
באותה שעה התחבאו כל היהודים בבתיהם בפחדם מפני פרעות הנכרים המוסתים, אבל דווקא תריס חדרו של הגר"א מווילנא זי"ע שהיה מוגף כל ימות השנה, נפתח כאשר גר הצדק עבר שם. הגר"א הביט מבעד החלון וקרא לעברו: 'רבי אברהם! לך בזריזות!'
חכמי הדור הסבירו את אשר אירע שם. שעלה בלב גר הצדק ספק הלכתי, מצד אחד, עליו לרוץ לדבר מצוה ולהחיש פעמיו אל המוקד, אך מצד שני, אולי חייב הוא להאט את צעדיו, כדי לחיות עוד כמה רגעים ולהרוויח חיי שעה, שכידוע מחללים שבת אפילו עבור חיי שעה. על כך הכריע הגר"א את ספקו והורה לו 'לך בזריזות!', כי החשיבות להזדרז לקיום מצוה ולקדש שם שמים, חשובה יותר מכל!
תורה שבכתב
בדברי רש"י אנו לומדים על חשיבות הזריזות לקיים מצוה בלי להתמהמה, וכמאמר הכתוב (תהלים קיט, ס) חַשְׁתִּי וְלֹא הִתְמַהְמָהְתִּי לִשְׁמֹר מִצְוֹתֶיךָ, וכן אמרו חז"ל (פסחים ד, א) 'זריזין – מקדימין למצוות'. יהודי המחבב את המצוות וחפץ לעשות נחת רוח ליוצרו, משתדל להיות ראש וראשון לכל דבר שבקדושה, ולהזדרז לקיים את המצוה בהזדמנות הראשונה ללא עיכובים.
כאשר הוליכו אל המוקד את גר הצדק הנודע אברהם בן אברהם הגרף פוטוצקי זצ"ל, הוא הלך ברחובות ווילנא בשירה ובריקוד על הזכות שנפלה בחלקו למסור נפשו לקדש שם שמים, ועד היום השתמר הניגון ששר על המילים 'אבל אנחנו עמך בני בריתך... המקדש שמו ברבים'.
באותה שעה התחבאו כל היהודים בבתיהם בפחדם מפני פרעות הנכרים המוסתים, אבל דווקא תריס חדרו של הגר"א מווילנא זי"ע שהיה מוגף כל ימות השנה, נפתח כאשר גר הצדק עבר שם. הגר"א הביט מבעד החלון וקרא לעברו: 'רבי אברהם! לך בזריזות!'
חכמי הדור הסבירו את אשר אירע שם. שעלה בלב גר הצדק ספק הלכתי, מצד אחד, עליו לרוץ לדבר מצוה ולהחיש פעמיו אל המוקד, אך מצד שני, אולי חייב הוא להאט את צעדיו, כדי לחיות עוד כמה רגעים ולהרוויח חיי שעה, שכידוע מחללים שבת אפילו עבור חיי שעה. על כך הכריע הגר"א את ספקו והורה לו 'לך בזריזות!', כי החשיבות להזדרז לקיום מצוה ולקדש שם שמים, חשובה יותר מכל!
תורה שבכתב