בבא קמא בחילוק בין זורק חץ לזורק כלי עצמו (1 צופה)

[נר לרגלי]

תוספות (יז ע"ב ד"ה זרק) כתבו שיש חילוק פשוט בין זורק חץ שבו אין שייך לומר בתר מעיקרא, לבין זורק כלי שרבא הסתפק.
ויש לדון: מה הדין בשני כלים שעפים אחד לכיון השני והתנגשו אחד בשני והתנפצו מחמת המפגש, האם כל אחד מהם הוא כמו זורק חץ או כמו זורק כלי
ונפק"מ האם חייב בבהמתו חצי נזק או נזק שלם (אי בתר מעיקרא אזלינן) וכן לגבי בא אחר ושברו במקל .

 

[קרנש]

שאלה טובה
לכאורה אם בשעת זריקת הכלי הא' כבר קיימת זריקת הכלי הב', כך שהוא אמור להתנגש בכלי הא' במעופו, אם כן זה נתון שקיים כבר בשעת הכלי הא', וזה כזורק כלי שייפול על הקרקע ונחשב למנא תבירא.

 

[מתקרב]

שאלה טובה
לכאורה אם בשעת זריקת הכלי הא' כבר קיימת זריקת הכלי הב', כך שהוא אמור להתנגש בכלי הא' במעופו, אם כן זה נתון שקיים כבר בשעת הכלי הא', וזה כזורק כלי שייפול על הקרקע ונחשב למנא תבירא.

לחץ כדי לכווץ...

צודק. אבל השאלה תהיה אם זריקת הכלי הב לא תשבור שום כלי ורק זריקת כלי הא גורמת לשבירת שניהם. ואם די בכוח זריקת הא לשבור את שניהם, ברור שהכל תלוי בכלי הא.
רק השאלה אם בכל זריקה בפ"ע אין כדי שבירה, רק מכוח שני הזריקות יחד, ואז יש מקום לדון האם דנים רק את זריקת הכלי הא שנזרק אחרון, שע"י זריקתו נעשית זריקת כלי הב לזריקה ששוברת, או של"א לנו סו"ס שני הזריקות הם שוברות יחד. וכן ה"ה כששני הכלים נזרקו בב"א ג"כ יש להסתפק.
וכ"ז שייך לסוגיא של חמשה שישבו על הספסל ששם מבואר שהכל תלוי באחרון שע"י נעשית השבירה של כל הקודמים, אולם יש מקום לדון שלגבי דין זורק חץ על הכלי שונה מלגבי עצם דין מזיק, וכן תלוי בשני הזריקות ולא רק בזריקה האחרונה.

 

[מחכה]

הלקח טוב בכלל ו' מחדש שב'אישו משום חיצו' יש דין איסור בכל רגע מחדש (אמנם באיסור שבת יש איסור מלאכה רק באופן של קום ועשה ולא בשב ואל תעשה, משא''כ בנזיקין).
היינו שלא שמתחייב מהרגע הראשון על הנזק שיהיה, אלא שברגע הראשון כלול בו ויקרה לאחמ''כ.

דהנה יש ג' אופנים בביאור השייכות בין המעשה לרגע תחילת המעשה:
א. תחילת המעשה בזמן אחד וסוף מעשה בזמן אחר.
ב. תחילת המעשה כוללת בתוכה כבר ברגע הראשון את סוף המעשה.
ג. תחילת המעשה כוללת את סוף המעשה (וכבר מתחייב עליה, אלא שאם לא יהיה נזק מסיבה כלשהי, מתברר למפרע שלא הזיק) אלא שיקרה לאחר זמן.