הסליחה מתבקשת מאחר שמגלגלים חובה ע"י חייב, והוא צריך לתקן את מה שהוא עצמו עיוות והזיק, ואין לזה שייכות לביטחון.
האם אתה מבקש סליחה על ה"מגלגלין"???
בקשת הסליחה היא על הרע שעשית.
אבל כיון שהיית רק שליח, ושמעון מחוייב להאמין שזה היה מגיע לו, וזה היה לטובתו בכלל,
על מה אתה מבקש סליחה? הרי בסופו של דבר עשית טוב...
 
נערך לאחרונה:
האם אתה מבקש סליחה על ה"מגלגלין"???
בקשת הסליחה היא על הרע שעשית.
אבל כיון שהיית רק שליח, ושמעון מחוייב להאמין שזה היה מגיע לו, וזה היה לטובתו בכלל,
על מה אתה מבקש סליחה? הרי בסופו של דבר עשית טוב...
הסליחה על מה שהרע נעשה על ידי, שאני גרמתי לרע לבא, ולכן אני צריך לתקן את מה שאני עשיתי, כי האדם מצווה להיות טוב ומטיב, והמבט לא צריך להיות על מה שהרע בא לשני, כי זה ענינו של השני, ואתה לא צריך ליתן לו את זה וזה יכול לבא מכל סיבה בעולם.
 
נערך לאחרונה:
בגמ' בחולין פ' כיסוי הדם מבואר שאדם צריך ללוות בשביל לקנות אוכל למשפחתו מה שהוא לא צריך לעשות בעבור עצמו,
מבואר שעניין ביטחון והשתדלות הוא כלפי עצמו אבל לאחריני אדם צריך לעשות מעבר לחובת ההשתדלות, ודו"ק
 
הסליחה על מה שהרע נעשה על ידי, שאני גרמתי לרע לבא, ולכן אני צריך לתקן את מה שאני עשיתי, כי האדם מצווה להיות טוב ומטיב,
ממש לא.
אם אתה מבקש סליחה ממי שפגעת בו רק על זה ש"אתה גרמת שזה יבוא על ידך" אתה צריך לבקש סליחה שוב...
אין שום עניין לבקש סליחה על מה שגרמת שיגלגלו את זה על ידך!
יתכן שזה אפי' משהו בינך לבין קונך, בלי קשר לבין אדם לחבירו.

הסליחה היא על עצם הרע שעשית לחברך.
והמבט לא צריך להיות על מה שהרע בא לשני, כי זה ענינו של השני, ואתה לא צריך ליתן לו את זה וזה יכול לבא מכל סיבה בעולם.
אז ענית את התשובה לשאלתך בפתיחת האשכול...
 
בגמ' בחולין פ' כיסוי הדם מבואר שאדם צריך ללוות בשביל לקנות אוכל למשפחתו מה שהוא לא צריך לעשות בעבור עצמו,
מבואר שעניין ביטחון והשתדלות הוא כלפי עצמו אבל לאחריני אדם צריך לעשות מעבר לחובת ההשתדלות, ודו"ק
ייש"כ, אולי שם זה חוב שהוא מחויב לדאוג למשפחתו.
 
ממש לא.
אם אתה מבקש סליחה ממי שפגעת בו רק על זה ש"אתה גרמת שזה יבוא על ידך" אתה צריך לבקש סליחה שוב...
אין שום עניין לבקש סליחה על מה שגרמת שיגלגלו את זה על ידך!
יתכן שזה אפי' משהו בינך לבין קונך, בלי קשר לבין אדם לחבירו.

הסליחה היא על עצם הרע שעשית לחברך.
כוונתי (וכנראה זו כוונת כבודו), שהסליחה באה על הרע שעשה לחברו, אע"פ שזה בודאי מגיע לו מן השמים, אך מכיון שאתה הוא שעשית את הרע, לכך אתה צריך לבקש סליחה.
משל, מי שראה את חבירו רוצח אסור לו להורגו, אע"פ שכלפי שמים ודאי ימות מחמת רציחתו, אם הורגו בודאי הוא מחמת רציחתו, מ"מ מכיון שההורג הרגו כשאינו מחויב להורגו יהרג כדין רוצח.
אז ענית את התשובה לשאלתך בפתיחת האשכול...
וכאן אני מפרט שוב כי השאלה היא (ואין זה שייך כלל לענין מזיק לחבירו), כשאדם משתדל לעזור לחבירו, עד כמה צריך להשתדל, האם צריך להשתדל באותה מידה שמשתדל לעצמו (כי לעצמו הוא בוטח בה' ומסתפק במעט השתדלות), או שכלפי חבירו צריך להשתדל יותר מזה ולא לסמוך על בטחונו בה' ומעט בהשתדלות.
 
נערך לאחרונה:
כוונתי (וכנראה זו כוונת כבודו), שהסליחה באה על הרע שעשה לחברו, אע"פ שזה בודאי מגיע לו מן השמים, אך מכיון שאתה הוא שעשית את הרע, לכך אתה צריך לבקש סליחה.
משל, מי שראה את חבירו רוצח אסור לו להורגו, אע"פ שכלפי שמים ודאי ימות מחמת רציחתו, אם הורגו בודאי הוא מחמת רציחתו, מ"מ מכיון שההורג הרגו כשאינו מחויב להורגו יהרג כדין רוצח.

וכאן אני מפרט שוב כי השאלה היא (ואין זה שייך כלל לענין מזיק לחבירו), כשאדם משתדל לעזור לחבירו, עד כמה צריך להשתדל, האם צריך להשתדל באותה מידה שמשתדל לעצמו (כי לעצמו הוא בוטח בה' ומסתפק במעט השתדלות), או שכלפי חבירו צריך להשתדל יותר מזה ולא לסמוך על בטחונו בה' ומעט בהשתדלות.
ושוב אני עונה...
בדיוק כמו שאתה מבין שלמרות שאם אצליח להרוג אדם, סימן שהבורא החליט שזה הכי טוב בשבילו כי אין רע יורד מלמעלה,
ובכל זאת אענש על כך כי עשיתי מעשה רע.
כך גם לגבי ביטחון והשתדלות - אינו דומה ההסתכלות על מעשה כלפי עצמי, להסתכלות כלפי חברי.
 
ודאי שצריך, מכיון שמגלגלין זכות ע"י זכאי וחובה ע"י חייב
ואין זה סותר לאמונה ובטחון
מה זה שייך לבקשת סליחה?
ובנוגע למעשה רע ועונש זה ודאי לא שייך, כי העונש הוא על עצם המעשה ולא על הגלגול, ועצם המעשה, כלפי הנפגע הוא טוב כי הרי אין רע יורד מלמעלה.
 
ושוב אני עונה...
בדיוק כמו שאתה מבין שלמרות שאם אצליח להרוג אדם, סימן שהבורא החליט שזה הכי טוב בשבילו כי אין רע יורד מלמעלה,
ובכל זאת אענש על כך כי עשיתי מעשה רע.
כך גם לגבי ביטחון והשתדלות - אינו דומה ההסתכלות על מעשה כלפי עצמי, להסתכלות כלפי חברי.
ולמה יש חילוק בין בטחון לעצמי לבטחון כלפי אחרים, אם בטחון אז עד הסוף.
 
ולמה יש חילוק בין בטחון לעצמי לבטחון כלפי אחרים, אם בטחון אז עד הסוף.
ושוב, שוב, ושוב...
אנחנו מאמינים בצורה מוחלטת שכל מה שד' עושה הכל לטובה, עם זאת אנחנו מאמינים בצורה מוחלטת שד' עושה הכל ואדם הוא רק שליח.
א"כ, מה ההבדל בין מעשה רע שאני בוחר לעשות שאני מחוייב להכיר בכך שעשיתי רע, לבין מעשה רע שמישהו עשה לי שאני מחויב להאמין שזה מהבורא ולטובתי?

כשתבין את זה, תבין את זה...
 
ושוב, שוב, ושוב...
אנחנו מאמינים בצורה מוחלטת שכל מה שד' עושה הכל לטובה, עם זאת אנחנו מאמינים בצורה מוחלטת שד' עושה הכל ואדם הוא רק שליח.
א"כ, מה ההבדל בין מעשה רע שאני בוחר לעשות שאני מחוייב להכיר בכך שעשיתי רע, לבין מעשה רע שמישהו עשה לי שאני מחויב להאמין שזה מהבורא ולטובתי?

כשתבין את זה, תבין את זה...
ראיתי שיש שכן התקשו בענין זה, וכך כתב במכתב מאליהו (ח"א עמ' 194) בשם הבעל שם טוב לביאר דמשום הכי יש בעולם חוסר בטחון, כדי שבזה ישתמש בנוגע לאחרים, אע"פ שלעצמו יבטח בהשי"ת וימעט בהשתדלות, ושמעתי שכתוב כן בשם הגר"א. אכן המכתב מאליהו מאן לבאר כן וע"ש מה שביאר בזה.
 
ראיתי שיש שהתקשו בענין זה, וכך כתב במכתב מאליהו (ח"א עמ' 194) בשם הבעל שם טוב לביאר דמשום הכי יש בעולם חוסר בטחון, כדי שבזה ישתמש בנוגע לאחרים, אע"פ שלעצמו יבטח בהשי"ת וימעט בהשתדלות, ושמעתי שכתוב כן בשם הגר"א.
שוב, תענה לעצמך, על זה, ולא תצטרך לתשובות מספרים אחרים...
 
ומאחר שכבר כתבו ופסקו בזה, אפשר ללמוד וללבן את דבריהם, ואין צורך להתמודד לבד.
יתכן.
אבל אתה לא פתחת את האשכול במאמר, למרות שציינת אליו, אלא פתחת בשאלה.
מן הסתם מטרתך הייתה לשמוע את דעות חו"ר הפורום בעניין.
אי לכך, לא כל פעם שמישהו עונה לך תשובה, אתה צריך להזכיר את התשובה המוכנה שלך...
בשביל זה יש מאמר, לא אשכול.
 
יתכן.
אבל אתה לא פתחת את האשכול במאמר, למרות שציינת אליו, אלא פתחת בשאלה.
מן הסתם מטרתך הייתה לשמוע את דעות חו"ר הפורום בעניין.
אי לכך, לא כל פעם שמישהו עונה לך תשובה, אתה צריך להזכיר את התשובה המוכנה שלך...
בשביל זה יש מאמר, לא אשכול.
צודק.
 
לשון הגמ' (חולין פד:)
לעולם יאכל אדם וישתה פחות ממה שיש לו וילבש ויתכסה במה שיש לו ויכבד אשתו ובניו יותר ממה שיש לו שהן תלויין בו והוא תלוי במי שאמר והיה העולם .
לשון רש"י - ויכבד את אשתו - יותר מכפי היכולת, מבואר להדיא דמחוייב לדאוג להם מעבר לרמת חובת ההשתדלות.
ויש לדקדק, לשון הגמ' "ויכבד" - כבר מוכיח דאיירי על יותר ממה שחייב להם.
טעם הגמ' שהם תלויים בו והוא תלוי במי שאמר והיה עולם, מבואר שהסיבה בגלל שאין להם את היכולת לפרנס את עצמם לכן ראוי לו לדאוג להם, ולא בגלל שהוא חייב.
עי' מהרש"א דהק' דבגמ' לעיל מבואר דלחמך קודם ללחם ביתך. ותי' דהיינו בדברים ההכרחיים, אבל בלכבד - כגו' בגדים נאים ויקרים צריך אף ללוות בשבילם.
ואינני חושב שמלבושים נאים הם חלק מחיובי הבעל עבור אשתו
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון