סוכות, שמח"ת ושמ"ע בטעם הפטור במצטער ונפק"מ (1 צופה)

[נדיב לב]

בדין מצטער פטור מן הסוכה שואלים כולם הא דלא מצינו בשאר המצוות שאדם המצטער מן המצוה יפטר ומדוע אם כך בסוכה חדשו דין מיוחד של מצטער שפטור מן הסוכה ולא בשאר המצוות. ואמנם חז"ל למדו מקרא "תשבו" כעין תדרו אבל מיה"ת שמצטער בדרך אקראי יפטר מזה. דסוף סוף הוא מחוייב לשבת בסוכה וכפשטיה דקרא 'תשבו'.

וחשבתי לבאר בכמה דרכים.
א. עיין בביאור הגר"א (סימן תרלט ס"ק כה) דכתב כשיורדים הגשמים אין שם סוכה עליו וביאורו דמצטער הוא פטור מעצם הסוכה ואם כן פסולו מטעם עצם חלות דין סוכה משא"כ בשאר מצוות. ואולם יש לדחות דפטורו מצד האדם היושב.

ב. הנה הריטב"א כח: (ד"ה רבא אמר) הביא בשם הרמב"ן דהא דמצטער פטור מן הסוכה, נפק"ל מדכתיב האזרח שלא מתחייב בסוכה אלא מי שהוא כאזרח רענן פרט להולכי דרכים ושומרי פירות ומצטער וכיוצא בהן. והוסיף הריטב"א מעצמו "דהא דדרשינן תשבו כעין תדורו, מהכא נפק"ל דהא קרא גלי לן דמאי דכתיב תשבו אינה ישיבה כל דהו אלא ישיבה כעין דירה כענין וישב יעקב בארץ מגורי אביו ואחרים בכתוב" ע"כ.

ולפי זה מבואר שפיר שיש לימוד מיוחד לפטור מצטער מה שאין בשאר המצוות.

ויש נפק"מ בין הטעמים בפטור מצטער.
ראה במרומי שדה (כו. ד"ה רבא אמר) שכתב לבאר המחלוקת אם פטור מצטער דווקא באופן שבביתו לא היה מצטער, דכל זה לטעם דתשבו כעין תדרו (ולכך פסקו כך הרמ"א והגר""א) אבל לטעם הרמב"ן דפטור מדרשא דהאזרח, לעולם פטור שאינו כאזרח והרי הוא כמו חולה עיין שם.

והסתפקתי בעוד כמה נפק"מ שאפשר למצוא בין השיטות ואקווה בס"ד שיגיעו לידי גמר.
כמו כן לפי דברי הרמב"ן אולי אפשר ליישב קצת מה דאמוראי בסוכה מז. דמאפר קאתי לא חשו לכך שבטלו מצוות סוכה וי"ל. וראה כאן.