סוכות, שמח"ת ושמ"ע - בטעם הפטור במצטער ונפק"מ | ענייני דיומא סוכות, שמח"ת ושמ"ע - בטעם הפטור במצטער ונפק"מ | ענייני דיומא

נדיב לב

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
1,651
תודות
5,605
נקודות
385
בדין מצטער פטור מן הסוכה שואלים כולם הא דלא מצינו בשאר המצוות שאדם המצטער מן המצוה יפטר ומדוע אם כך בסוכה חדשו דין מיוחד של מצטער שפטור מן הסוכה ולא בשאר המצוות. ואמנם חז"ל למדו מקרא "תשבו" כעין תדרו אבל מיה"ת שמצטער בדרך אקראי יפטר מזה. דסוף סוף הוא מחוייב לשבת בסוכה וכפשטיה דקרא 'תשבו'.

וחשבתי לבאר בכמה דרכים.
א. עיין בביאור הגר"א (סימן תרלט ס"ק כה) דכתב כשיורדים הגשמים אין שם סוכה עליו וביאורו דמצטער הוא פטור מעצם הסוכה ואם כן פסולו מטעם עצם חלות דין סוכה משא"כ בשאר מצוות. ואולם יש לדחות דפטורו מצד האדם היושב.

ב. הנה הריטב"א כח: (ד"ה רבא אמר) הביא בשם הרמב"ן דהא דמצטער פטור מן הסוכה, נפק"ל מדכתיב האזרח שלא מתחייב בסוכה אלא מי שהוא כאזרח רענן פרט להולכי דרכים ושומרי פירות ומצטער וכיוצא בהן. והוסיף הריטב"א מעצמו "דהא דדרשינן תשבו כעין תדורו, מהכא נפק"ל דהא קרא גלי לן דמאי דכתיב תשבו אינה ישיבה כל דהו אלא ישיבה כעין דירה כענין וישב יעקב בארץ מגורי אביו ואחרים בכתוב" ע"כ.

ולפי זה מבואר שפיר שיש לימוד מיוחד לפטור מצטער מה שאין בשאר המצוות.

ויש נפק"מ בין הטעמים בפטור מצטער.
ראה במרומי שדה (כו. ד"ה רבא אמר) שכתב לבאר המחלוקת אם פטור מצטער דווקא באופן שבביתו לא היה מצטער, דכל זה לטעם דתשבו כעין תדרו (ולכך פסקו כך הרמ"א והגר""א) אבל לטעם הרמב"ן דפטור מדרשא דהאזרח, לעולם פטור שאינו כאזרח והרי הוא כמו חולה עיין שם.

והסתפקתי בעוד כמה נפק"מ שאפשר למצוא בין השיטות ואקווה בס"ד שיגיעו לידי גמר.
כמו כן לפי דברי הרמב"ן אולי אפשר ליישב קצת מה דאמוראי בסוכה מז. דמאפר קאתי לא חשו לכך שבטלו מצוות סוכה וי"ל.
וראה כאן.
 
הן הן הדברים, ה"ט שה"סוכה" לא הויא במקום צער בשונה משאר חפצא דמצוות, ה"ט משום ד"תשבו כעין תדורו" אמר רחמנא, הראויה לדירה. [ובזה צאתי יד"ח המוטל עלי מכת"ר.]
 
הן הן הדברים, ה"ט שה"סוכה" לא הויא במקום צער בשונה משאר חפצא דמצוות, ה"ט משום ד"תשבו כעין תדורו" אמר רחמנא, הראויה לדירה. [ובזה צאתי יד"ח המוטל עלי מכת"ר.]
התייחסתי לזה. מדוע לא די בכך. ונדרש פסוק מיוחד ללמד גדרי הדבר כפי שכתב הרמב"ן והריטב"א, ומטעם זה יש נפקותא בדין לגבי מצטער באופן שבביתו גם היה מצטער.
ואמנם חז"ל למדו מקרא "תשבו" כעין תדרו אבל מיה"ת שמצטער בדרך אקראי יפטר מזה. דסוף סוף הוא מחוייב לשבת בסוכה וכפשטיה דקרא 'תשבו'.
 
ה"ט, משום דבעינן דאף מבחינת ומהסתכלות ה"גברא" יהיה זה בית דיורין, ולאו דווקא מצד עצם ה"חפצא" דה"בית דיורין" - ה"סוכה", וזהו דילפינן מקרא דאזרח שיהיה "אזרח רענן בגברא" ודו"ק בזה.
 
ה"ט, משום דבעינן דאף מבחינת ומהסתכלות ה"גברא" יהיה זה בית דיורין, ולאו דווקא מצד עצם ה"חפצא" דה"בית דיורין" - ה"סוכה", וזהו דילפינן מקרא דאזרח שיהיה "אזרח רענן בגברא" ודו"ק בזה.
אכן, בשביל זה נצרך קרא כפי שכתב הרמב"ן (אזרח) ופירשו הריטב"א דמגלה על קרא דתשבו. והן הן הדברים.
 
ראה במרומי שדה (כו. ד"ה רבא אמר) שכתב לבאר המחלוקת אם פטור מצטער דווקא באופן שבביתו לא היה מצטער, דכל זה לטעם דתשבו כעין תדרו (ולכך פסקו כך הרמ"א והגר""א) אבל לטעם הרמב"ן דפטור מדרשא דהאזרח, לעולם פטור שאינו כאזרח והרי הוא כמו חולה עיין שם.
יש לי ראי' לזה מרש"י בסוכה שכתב [כמדו' דכ"ז] בד"ה מצטער - מן הסוכה.
 
אדרבה כתוב אותה. (בעיקר זה מחלוקת היראים והראשונים האם מצטער פטור ככל ובביתו לא מסתלק הצער).
כבר כתבתי שרש"י כ' שמצטער הוא "מן הסוכה" דהיינו שאם אין הצער מגיע מהסוכה אלא ישנו גם בבית ליכא להאי פטורא.
 
יש לי ראי' לזה מרש"י בסוכה שכתב [כמדו' דכ"ז] בד"ה מצטער - מן הסוכה.
כבר כתבתי שרש"י כ' שמצטער הוא "מן הסוכה" דהיינו שאם אין הצער מגיע מהסוכה אלא ישנו גם בבית ליכא להאי פטורא.
אין רש"י כזה בדף כז יש בדף כח: לגבי שינון בסוכה. ועל זה כותב רש"י שפטור וז"ל: בר ממטללתא - אם ירצה, דמצטער הוא, ומצטער פטור מן הסוכה, והאויר יפה לו להרחיב דעתו.
כך שאין שום ראיה מדברי רש"י, שכותב במפורש דתנויי מחוץ לסוכה משום אוירא.

עכשיו אני רואה שרש"י כותב בדף כו. ש"הסוכה מצערתו". וכנראה כוונתך לדייק בדבריו אלו.
אמנם גם מדבריו הללו אין כל כך ראיה, א. שהרי בגמ' שם מדובר בהוראת רבא לפטור בגלל קרקעית הסוכה. והיה צד לומר דאין הקרקעית חלק מהסוכה וממילא ליתא פטור קמ"ל דקרקעית הסוכה היא בכלל הסוכה לענין מצטער דסו"ס זה גורם לו לצער בעצם הישיבה. (וידוע לך מה שדנו בגדר קרקע הסוכה ויש להביא ג' ראיות מהגמ' ואכמ"ל).
ב. כמו כן יש לחלק בין היכן שפטור מצטער מפקיע לגמרי בכל שבעת הימים משינה בסוכה, דבכה"ג יש מקום לומר דהיה לו לדאוג לזה מראש, וקמ"ל רבא דסוף סוף עכשיו הוא מצטער מהסוכה. וכן יש לחלק בין היכן שמפקיע כל ז' ימים לזמן אחד.
 

הודעות מומלצות

מכאן ואילך משתמשים שרוב ככל עיסוקם באתר הוא...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון