חנוכה ביאור בספק האחרונים האם יד"ח בשמן גזול (1 צופה)

[נדיב לב]

הסתפקו האחרונים האם בשמן גזול יוצאים יד"ח של נר חנוכה (עיין שו"ת שואל ומשיב סי' שמ"ט).
ונראה לבאר הספק משני פנים:
א. כיון דהוי מצוה מדרבנן האם נימא דמצוה הבאה בעבירה הוא דוקא במצוה דאו' וכמש"נ לגבי ד' מינים "אמר לכם משלכם" עיין סוכה מד. או דנימא דגם במצוה דרבנן אמרינן מהב"ע. ובקובץ הערות הביא מד' תוס' סוכה שסתרו דבריהם.

ב. אופן ב'. דהרי עיקר מצות נר חנוכה על עצם "מהות האור" האם בכה"ג אמרינן מהב"ע או לא דאי נימא דעיקר המצוה על עצם מהות האור הרי בכה"ג שמדליק את הנר כבר קנאה בשינוי דהשתא השלהבת עולה וכיון שקנאה הוי שלו וחייב לברך עליו ויוצא יד"ח כמש"כ המהרצ"ח סנהדרין ו: בדין גזל חטים טחנה ואפאה עיי"ש.

 

[בצלצלי שמע]

א. כיון דהוי מצוה מדרבנן האם נימא דמצוה הבאה בעבירה הוא דוקא במצוה דאו' וכמש"נ לגבי ד' מינים "אמר לכם משלכם" עיין סוכה מד. או דנימא דגם במצוה דרבנן אמרינן מהב"ע. ובקובץ הערות הביא מד' תוס' סוכה שסתרו דבריהם.

לחץ כדי לכווץ...

נחלקו בזה להלכה, דעת השו"ע [תרמט,ה] להכשיר, ודעת הרמ"א לפסול.

ב. אופן ב'. דהרי עיקר מצות נר חנוכה על עצם "מהות האור" האם בכה"ג אמרינן מהב"ע או לא דאי נימא דעיקר המצוה על עצם מהות האור הרי בכה"ג שמדליק את הנר כבר קנאה בשינוי דהשתא השלהבת עולה וכיון שקנאה הוי שלו וחייב לברך עליו ויוצא יד"ח כמש"כ המהרצ"ח סנהדרין ו: בדין גזל חטים טחנה ואפאה עיי"ש.

לחץ כדי לכווץ...

אין כאן שינוי בשמן ואינו קונהו וממילא גם לא קונה השלהבת.
אלא מקום הספק הוא כמש"כ השואל ומשיב עצמו עפי"ד התוס' שבת נח. [בסה"ע] דאיסור הנאה נחשב שינוי מעשה, עיי"ש.
וה"נ הואיל והשמן נאסר בהנאה נחשב שינוי וקונהו.

 

[נדיב לב]

אין כאן שינוי בשמן ואינו קונהו וממילא גם לא קונה השלהבת.

לחץ כדי לכווץ...

בתהליך הבעירה השמן מתחמצן, לכן ילה"ס.

 

[בצלצלי שמע]

בתהליך הבעירה השמן מתחמצן, לכן ילה"ס.

לחץ כדי לכווץ...

לא מצינו סברא כזאת בהלכה.
עכ"פ השואל ומשיב לא הסתפק משום זה.

 

[נדיב לב]

לא מצינו סברא כזאת בהלכה.

לחץ כדי לכווץ...

אם אתה אומר.

עכ"פ השואל ומשיב לא הסתפק משום זה.

לחץ כדי לכווץ...

לא כתבתי שהוא הסתפק בזה. אלא מה שנראה לענ"ד להסתפק בדין זה. שים לבך.

 

[תיבת גמא]

אופן ב'. דהרי עיקר מצות נר חנוכה על עצם "מהות האור" האם בכה"ג אמרינן מהב"ע או לא דאי נימא דעיקר המצוה על עצם מהות האור הרי בכה"ג שמדליק את הנר כבר קנאה בשינוי דהשתא השלהבת עולה וכיון שקנאה הוי שלו וחייב לברך עליו ויוצא יד"ח כמש"כ המהרצ"ח סנהדרין ו: בדין גזל חטים טחנה ואפאה עיי"ש

לחץ כדי לכווץ...

אלא מקום הספק הוא כמש"כ השואל ומשיב עצמו עפי"ד התוס' שבת נח. [בסה"ע] דאיסור הנאה נחשב שינוי מעשה, עיי"ש.
וה"נ הואיל והשמן נאסר בהנאה נחשב שינוי וקונה

לחץ כדי לכווץ...

על ב' הטעמים צל'ב, שהרי לא קנאו קודם הדלקה, והברכה הרי מברך קודם !?
ועל טעם שני עוד קשה לי שהרי אין אדם אוסר של חבירו ?

 

[נדיב לב]

על ב' הטעמים צל'ב, שהרי לא קנאו קודם הדלקה, והברכה הרי מברך קודם !?

לחץ כדי לכווץ...

לפו"ר י"ל שהלא מברך על מה שידליק. ובשעת ההדלקה, השמן שלו בבאין כאחת.
עוד י"ל מכיון ומצוות ההדלקה שיעמיד שמן דולק לחצי שעה (והדלקה עושה מצווה היינו כשדליק שמן הראוי לדלוק ח"ש) ממילא הברכה מתייחסת לכל אותו הזמן, ובאותה חצי שעה בוודאי השמן שלו. ויל"ד.

 

[בצלצלי שמע]

על ב' הטעמים צל'ב, שהרי לא קנאו קודם הדלקה, והברכה הרי מברך קודם !?
ועל טעם שני עוד קשה לי שהרי אין אדם אוסר של חבירו ?

לחץ כדי לכווץ...

לפו"ר י"ל שהלא מברך על מה שידליק. ובשעת ההדלקה, השמן שלו בבאין כאחת.

לחץ כדי לכווץ...

ועמד בזה השואל ומשיב :

וכן המקראי קודש [חנוכה,כא] :

ועל טעם שני עוד קשה לי שהרי אין אדם אוסר של חבירו ?

לחץ כדי לכווץ...

וכבר עמד בזה המקראי קודש :