• פורום בנתיבות הישיבה: מה מתאים לדיון? סוגיות חינוכיות בישיבה. השקפה ומוסר בעולם הישיבות. טיפים וקשיים בלימוד. נושאים חברתיים בישיבה. מטרה: דיון תורני וחינוכי מועיל ורלוונטי לעולם הישיבות, תוך שמירה על כבוד הדדי.

אחד יחיד

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
9,579
תודות
17,454
נקודות
1,280
בשעתו נכנסו מרן ראש הישיבה הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך זצ"ל והגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל אל מרן הסטייפלער זצ"ל ודנו עמו על 'בין הזמנים'. "הכיצד יתכן" – הם תמהו – "להוציא את הבחורים היקרים, המסולאים בפז, אל הרחוב הנורא דוקא בימי הקיץ הלוהטים, כשהשטן מרקד ברחובות, והעולם נראה בחוץ כמו ג'ונגל?"

הסטייפלער ענה להם כך: "אצלי ה'בין הזמנים' הוא כאילו נטלו את הלב של הזמן. הרי בלי ה'בין הזמנים' היו לומדים ברציפות מאחרי פסח עד יום הכיפורים, במהלך אחד, והנה השלוש שבועות של בין המזנים עוקרים את הלב של הזמן".

וכאן סיפר להם הסטייפלער ידיעה מרעישה: "כל הבין הזמנים הזה התחיל שלא לשם שמים. הכל התחיל כי באלול הבחורים החסידים היו נוסעים, כל אחד לאדמו"ר שלו, והישיבות התחילו להתרוקן מבחורים. המצב הכספי של הישיבות היה קשה מאוד, למנהלי הישיבות היה קשה לספק אוכל לבחורים, והחליטו שבלאו הכי הישובות ריקות בתקופה זו, אז יקבעו את הימים הללו של אלול לבין הזמנים, כך ירוויחו גם שהישיבה תחסוך מעט כסף, כי המטבח יהיה סגור. וגם שהר"מים ינוחו מעט.

"אחרי זמן חככו רבני הישיבות בדעתם, וכי איך אפשר לקבוע את ימי אלול לימי בין הזמנים? וכי זו ההכנה הראויה לראש השנה?! כך אמור להיראות אלול בישיבות?! לא יתכן כדבר הזה! והחליטו להחזיר לימי האלול את הלימוד בישיבות. אלא שאז התעוררה בעיה, מה יהיה עם המטבח? איך מנהלי הישיבות יפרנסו את הימים שהם כבר חסכו בימי בין הזמנים? וכדי לפתור בעיה זו החליטו להחליף את הימים, ובמקום ימי האלול, קבעו את ימי הקיץ לבין הזמנים…" (רבי דן סגל)
 
אני שמעתי שבגלל שהימים האלו מאוד חמים
והיה קשה ללמוד לכן יצאו למקום המכונה קאנטרי
אמנם היום לכאו' ראוי לבטלם כיון שיש מזגנים
ולקובעם בחודש חשוון כדי שיוכלו ג"כ לטייל...
 
עדותו של ר' דן סגל איך התחיל בין הזמנים, ויחס הגדולים לגביו (מתוך קונטרס שיחות אלול) בזה"ל-

"ונטיב לדעת על הסיבות שבגינם התחילו להנהיג בישיבות "בין" לזמנים ממעשה ששמעתי מפי המשגיח רבי דן סגל שליט"א, ולקחו, שלא די שקביעת בין הזמנים, לא התקבלה בעצת הגדולים ושלא על דעתם כי אם כורח הנסיבות של אותה תקופה קשה היא הגורמת ל"בין" הזמנים..ולאחר שעברו הימים חשבו הגדולים לבטלה אלא שלא הסתייעה הדבר. מעשה זה לקוח משיחה של המשגיח ר' דן סגל שליט"א והרי היא לפניכם בלשונו כמעט מילה במילה..
"אני אגיד לכם לפני שנים נכנסתי לסטייפלער -שאלתי אותו בכתב שלא יהיה ביטול תורה- איך זה שמוציאים את הבני תורה בזמן כזה, בקיץ לוהט שהרחוב כמו ג'ונגל, כמו גן חיות, שמתהלכים כמו חיות היער ה' ירחם, וזורקים אותם לרחובה של עיר, שברגע אפשר לאבד את הנשמה לגמרי.
אז אמר לי הסטייפלער, אתה צודק והוא הוסיף, -אומר לכם (לשון הגרד"ס) כמעט מילה במילה מה שהוא אמר-, 'אצלי זה כמו שמוציאים את הלב של הזמן'. 'לומדים מאייר עד ר"ה ומוציאים את השלושה שבועות האלו' והוסיף הסטייפלער שבימים עברו זה לא היה נהוג.
ושמעתי מהרב'ה של מנצ'סטר שיאריך ימים, שהסטיפלער אמר לו שהכוונה של זה -בין הזמנים- היתה שלא לשם שמים רק שפעם המצב היה קשה –שלא כהיום שב"ה אכשר דרא כמה שפע יש- ולמדו בתנאים מאד קשים, ובמסירות נפש, וכיון שהבחורים החסידים היו נוסעים לחצרות רבותיהם באלול, לכן החליטו שיסגרו את הישיבות באלול וכך גם יחסכו את הוצאות המטבח והוסיף בתור סניף וגם ראשי הישיבות ינוחו קצת. הבחורים היו נוסעים בזמן הזה והישיבות היו מדלדלות. ואחר כך תפסו את עצמם איך מבטלים את אלול את ההכנה לר"ה ויוה"כ. אבל מה עושים עם המטבח לכן הלכו ודחו את בין הזמנים של אלול ללפני זה, לאב, שלושת השבועות. ועל מה בין הזמנים?, שלמדו מאייר בקושי ג' חודשים, בשלמא בין הזמנים פסח אחרי זמן חורף ובפרט מתי שהשנה מעוברת!. כך אמר הסטייפלער.
ואמר לי הסטיפלער –למשגיח שלי'- אני לא יכול לעשות את זה –לבטל את בין הזמנים- בלי 'הראש ישיבה' הרב שך זצ"ל, תלך לראש הישיבה ותשאל אותו בנוגע לזה. הלכתי (ר' דן סגל) לרב שך ואמר לי 'אתה צודק אבל אני לא יכול לבטל', רק בפוניבז'. תלך לרב אברמסקי –הגאון בעל חזון יחזקאל- ותגיד לו שיכנס את ועד הישיבות. הלכתי אליו הוא כבר היה חולה ואמר לי אתה צודק אבל אין לי כח אפילו לדבר מילה תבקש מהסטייפלער שיתפלל עלי. ולאחר כמה זמן הוא נפטר.
וסיים ר' דן סגל שלי' 'מי שצריך לתבוע על ביטול בין הזמנים, זה אתם הבחורים!, אתם הנושאים בעול, זהו זמן שצריך להוסיף ולהרבות בלימוד התורה הקדושה'. עד כן תוכן השיחה ששמעתי מפי המשגיח רבי דן סגל שליט"א."


ע"כ מועתק מהקונטרס הנ"ל.
 
גירסא אחרת מהסטייפלער שמובאת ספר תולדות יעקב עמ' ק"ד-
וכל המושג של בין הזמנים הי' רבנו אומר הוא דבר חדש שהושפע מהמתחדשים. לפנים הי' בישראל שכמה בחורים בודדים תלמידים חלשים בגופם היו נוסעים מפעם בפעם להבראה למרחצאות ולהרים לשאוף אויר צח ולאגור כח להמשיך ביגיעה בתורה אבל גם במקום הבראתם היו עוסקים כל היום בתורה
 
לעניין להביא כאן מה שראיתי בהקדמת ה'באר שבע' [לפני 400 שנה] בעניין שמספר עצמו על יומי דפגרא שלהם דמתקרי 'בין הזמנים'

 
במיוחד בדורינו, שבין הזמנים לבחורים מסויימים הפך ל'לב הזמן' ועיקור מימוש מהות הישיבה עבורם, והם אף משפיעים זאת לזמנים נוספים שהם קוראים להם 'סוף זמן' וכיו"ב.
 
במיוחד בדורינו, שבין הזמנים לבחורים מסויימים הפך ל'לב הזמן' ועיקור מימוש מהות הישיבה עבורם, והם אף משפיעים זאת לזמנים נוספים שהם קוראים להם 'סוף זמן' וכיו"ב.
אין ספק שצריך תיקון, וצריך חיזוק רב, ותגבור של ישיבות בין הזמנים עם מודעות לערך ולחובה שבעסק התורה - כמו שבוודאי התכוון הרב @ישעיהו מנחלת דן

אך אין בחלק מתיקון זה, לכפות על הבחורים לשנות את אשר הורגלו, ולבטל מהם את מעט ימי המנוחה הבודדים שלהם בשנה.
[אני לא יודע בהקשר למה התבטא מרינו המשגיח שליט"א, אולי בכדי לתת מעט פורפורציות, - אך בוודאי לא בא לבטל את בין הזמנים [יש ביאור ל'אין לי כוח']
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון