בין החמור לכלב

[התורה]

וכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה (יג, יג) שסייעו את ישראל ביציאתן ממצרים, שאין לך אחד מישראל שלא נטל הרבה חמורים טעונים מכספם ומזהבם של מצרים (רש"י).

מה נשתנו החמורים שזכו לשכר כה גדול, שיש בהם קדושה ומקיימים בהם מצות פדיון פטר חמור, ואילו הכלבים שלא חרצו לשונם במכת בכורות, זכו רק לשכר לקבל בשר טריפה (רש"י שמות כב, ל) והרי שניהם סייעו לישראל ביציאת מצרים?!

פנינה נפלאה אמר הגה"צ רבי יוסף חיים זוננפלד זי"ע: נתבונן מה בין הכלב לחמור, כאשר שמע החמור שהיהודים יוצאים ממצרים, הוא נשא עמהם בעול, והטה את שכמו לשאת את חבילותיהם, כמי שאומר: 'אני אתכם, אתם יכולים להעמיס עלי כאוות נפשכם', ועל מעשה כזה אכן זוכים לשכר גדול, אבל הכלב אמר: אני רואה שיש כאן חילוקי דעות בין מצרים ובין ישראל, אני מעדיף לעמוד בצד ולא להתערב, לשתוק ולא לחרוץ לשוני... אמנם גם זה היה דבר חשוב, אבל על שתיקה בלי עשייה, מקבלים שכר רק בבשר טריפה...
תורה שבכתב​