הלכות תערובת איסור והיתר ביסוד החוו'ד דקרקע בקרקע ל''ש ביטול (1 צופה)

[נהנה מקושיא טובה]

ידוע דברי החוו'ד בסימן ק''י סק''ו, דקרקרע בקרע ל''ש ביטול, ובזה מיישב שיטת הר''ש מקינון למה מותר לזרוע בקרקע בימינו וליכא חשש נחל איתן וכו'
והנה בתחילה הבנתי הכונה שקרקע בקרקע אין כאן תערובות ולכן ל''ש ביטול כי הקרקע לא מעורב עם הקרקע השני
אבל בסוף דברי החו''ד הבנתי שהכונה כיון שהקרקע הוא קבוע, ולכן הוי כמחצה על מחצה ול''ש ביטול
אבל לא הבנתי דא''כ הלא הוי קבוע שאינו ניכר שאינו רק מדרבנן, והלא החוו'ד שם מדבר לענין שדה שנאבד בו קבר למה מטמא מדאורייתא ולמה לא נימא שנתבטל ברובא, וע''ז כתב דליכא ביטול קרקע בקרקע כיון שהוא קבוע, וא''כ צ''ב הלא אינו קבוע הניכר וא''כ הוי רק מדרבנן, ומדאורייתא שפיר בטל וא''כ האיך מטמא מדאורייתא וצ''ב

 

[יהודי פשוט ממש]

ידוע דברי החוו'ד בסימן ק''י סק''ו, דקרקרע בקרע ל''ש ביטול, ובזה מיישב שיטת הר''ש מקינון למה מותר לזרוע בקרקע בימינו וליכא חשש נחל איתן וכו'
והנה בתחילה הבנתי הכונה שקרקע בקרקע אין כאן תערובות ולכן ל''ש ביטול כי הקרקע לא מעורב עם הקרקע השני
אבל בסוף דברי החו''ד הבנתי שהכונה כיון שהקרקע הוא קבוע, ולכן הוי כמחצה על מחצה ול''ש ביטול
אבל לא הבנתי דא''כ הלא הוי קבוע שאינו ניכר שאינו רק מדרבנן, והלא החוו'ד שם מדבר לענין שדה שנאבד בו קבר למה מטמא מדאורייתא ולמה לא נימא שנתבטל ברובא, וע''ז כתב דליכא ביטול קרקע בקרקע כיון שהוא קבוע, וא''כ צ''ב הלא אינו קבוע הניכר וא''כ הוי רק מדרבנן, ומדאורייתא שפיר בטל וא''כ האיך מטמא מדאורייתא וצ''ב

לחץ כדי לכווץ...

מנ''ל שקבוע זה הוא רק דרבנן?
דהנה התוס' בזבחים כתבו שיש ב' סוגי קביעות ניכר הוה ד''ת, ושאר דבה''ח הוה דרבנן, בריה וחתה''ל וכה''ג.
אולם נח' הראושנים בקבוע 'תערובות חנוית' קבוע שאינו ניכר שנתערב ולא ידוע איזה מהן המוכרת נבילה, [והאחרונים מסבירים מדוע לא בטיל, דכ''א עמוד בפני עצמו, וה''ה בקרקע], ובזה הוה מח' גדולה, לט''ז ב''ח ש''ך הוה קבוע דאו', אולם הפמ''ג מצדד שזה דרבנן במק''א, וכן עוד אחרונים יע''ש.
וממילא יתכן שהחו''ד סבר כמוהם.