חידה פרשת שבוע בן חמש למקרא (6 צופים)

[אחד יחיד]

"בן חמש למקרא"
היכן נרמז בפרשתינו?

 

[ממגד שמים]

ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו.

 

[אחד יחיד]

ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו.

יפה מאד!
ייש"כ!
אשמח אם תביא גם את המקור לכך (וזה יסומן כפיתרון הטוב ביותר).

 

[ממגד שמים]

רוקח?
ניחוש..

 

[אחד יחיד]

רוקח?
ניחוש..

לא.

 

[אוצר הידיעות]

יפה מאד!
ייש"כ!
אשמח אם תביא גם את המקור לכך (וזה יסומן כפיתרון הטוב ביותר).

תנחומא קדושים (יד)
ונטעתם וערלתם. הכתוב מדבר בתינוק. שלש שנים יהיה לכם ערלים, שאינו יכל לא להשיח ולא לדבר. ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש, שאביו מקדישו לתורה

יש שסמכו מכאן ג"כ על המנהג שלא להלביש ציצית בפחות מגיל 3 (יעוי' ערוה"ש)

 

[אחד יחיד]

תנחומא קדושים (יד)
ונטעתם וערלתם. הכתוב מדבר בתינוק. שלש שנים יהיה לכם ערלים, שאינו יכל לא להשיח ולא לדבר. ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש, שאביו מקדישו לתורה

ייש"כ.

 

[הצעיר שבחבורה]

תנחומא קדושים (יד)
ונטעתם וערלתם. הכתוב מדבר בתינוק. שלש שנים יהיה לכם ערלים, שאינו יכל לא להשיח ולא לדבר. ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש, שאביו מקדישו לתורה

היכן מוזכר שם "בן חמש למקרא"?

יש שסמכו מכאן ג"כ על המנהג שלא להלביש ציצית בפחות מגיל 3 (יעוי' ערוה"ש)

איני מכיר מנהג זה, כמדומה שמובא בביאור הגר"א על לימוד הבן

 

[אוצר הידיעות]

היכן מוזכר שם "בן חמש למקרא"?

איני מכיר מנהג זה, כמדומה שמובא בביאור הגר"א על לימוד הבן

ערוך השלחן יז ה
כתב הרמב"ם שם מדברי סופרים שכל קטן היודע להתעטף חייב בציצת כדי לחנכו במצות כלומר שאביו מחויב ליקח לו טלית [ב"ח ומג"א] וכן הוא במרדכי ע"פ הירושלמי שם והדבר תמוה הא גם הוא בעצמו אינו חייב ליקח טלית ואיך נחמיר על חינוך בנו יותר ממנו ואני לא מצאתי זה בירושלמי שם כלל אלא כלשון הש"ס שלנו חייב בציצת כלומר אם לובש בגד בת ד' כנפות וצ"ע וכתב רבינו הרמ"א דדוקא כשיודע לעטוף שני ציצת לפניו ושני ציצת לאחריו ויודע לאחוז הציצת בידו בשעת ק"ש עכ"ל ומנהגינו כשהתנוק בן ג' שנים לובשים אותו בציצת וסימנך שלש שנים יהיה לכם ערלים והאדם הוא עץ השדה ומרגילים אותו באותיות התורה כן כתבו ספרי היראים [ש"ת סק"ד]:

 

[הצעיר שבחבורה]

ומנהגינו כשהתנוק בן ג' שנים לובשים אותו בציצת וסימנך שלש שנים יהיה לכם ערלים והאדם הוא עץ השדה ומרגילים אותו באותיות התורה כן כתבו ספרי היראים [ש"ת סק"ד]:

לא הכחשתי את דברי הערוך השלחן, אלא ציינתי שהמנהג שאני מכיר כיום אינו כן.
והראתי מקור קדום הנלמד מדברי התנחומא הנ"ל מדברי רבינו הגר"א
על המובא ברמ"א (רמה ח) ומכל מקום מיד שיהיה בן ג' שנים שלמות מלמדין אתו אותיות התורה, כדי שירגיל עצמו לקרות בתורה. (הרב אברבנאל בפרוש לאבות).
וע"ז כתב הגר"א
ומ״מ כו׳ – תנחומא פ׳ קדושים וערלתם ערלתו וגו׳ הכתוב מדבר בתינוק שלש שנים יהיה לכם ערלים שא״י לא להשיח ולא לדבר ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש שאביו מקדשו לתורה הלולים לה׳ שמהלל להקב״ה ובשנה החמישית כו׳ והעיקר כמ״ש בגמ׳ משעה שמתחיל לדבר כו׳ (ע״כ

 

[אחד יחיד]

היכן מוזכר שם "בן חמש למקרא"?

אכן, שם לא כתוב מפורש. אבל האור החיים כן אומר כך מפורש, וז"ל:
"ואמר ג' שנים יהיה לכם ערלים, פירוש אטומים שלא יצא מהם צפצוף תורה שהוא פרי מאכל (תנחומא קדושים יד) שעד שלש שנים אין התינוק יכול לדבר, ובשנה הרביעית שהתחיל לדבר ילמדו לומר תורה צוה לנו, שמע ישראל, וזה יקרא קודש הילולים, ובשנה החמישית תאכלו את פריו כמאמרם ז"ל (אבות פ"ה) בן ה' שנים למקרא, ויתחיל להיות עץ מאכל".

 

[אוצר הידיעות]

אכן, שם לא כתוב מפורש. אבל האור החיים כן אומר כך מפורש, וז"ל:
"ואמר ג' שנים יהיה לכם ערלים, פירוש אטומים שלא יצא מהם צפצוף תורה שהוא פרי מאכל (תנחומא קדושים יד) שעד שלש שנים אין התינוק יכול לדבר, ובשנה הרביעית שהתחיל לדבר ילמדו לומר תורה צוה לנו, שמע ישראל, וזה יקרא קודש הילולים, ובשנה החמישית תאכלו את פריו כמאמרם ז"ל (אבות פ"ה) בן ה' שנים למקרא, ויתחיל להיות עץ מאכל".

וכן הרע"ב הביא זה בפירוש המשנה שלו

 

[הצעיר שבחבורה]

אכן, שם לא כתוב מפורש. אבל האור החיים כן אומר כך מפורש, וז"ל:
"ואמר ג' שנים יהיה לכם ערלים, פירוש אטומים שלא יצא מהם צפצוף תורה שהוא פרי מאכל (תנחומא קדושים יד) שעד שלש שנים אין התינוק יכול לדבר, ובשנה הרביעית שהתחיל לדבר ילמדו לומר תורה צוה לנו, שמע ישראל, וזה יקרא קודש הילולים, ובשנה החמישית תאכלו את פריו כמאמרם ז"ל (אבות פ"ה) בן ה' שנים למקרא, ויתחיל להיות עץ מאכל".

וכן הרע"ב הביא זה בפירוש המשנה שלו

עכ"פ המקור הוא לא מדברי המדרש. ייש"כ.

 

[געגועים]

תנחומא קדושים (יד)
ונטעתם וערלתם. הכתוב מדבר בתינוק. שלש שנים יהיה לכם ערלים, שאינו יכל לא להשיח ולא לדבר. ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש, שאביו מקדישו לתורה

היכן מוזכר שם "בן חמש למקרא"?

אכן, שם לא כתוב מפורש. אבל האור החיים כן אומר כך מפורש

וכן הרע"ב הביא זה בפירוש המשנה שלו

עכ"פ המקור הוא לא מדברי המדרש

מוזכר שם מפורש במדרש תנחומא:

וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ, מִשָּׁעָה שֶׁהוּא מִתְחַיֵּב לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה. מִכָּאן וָאֵילָךְ, לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ. מִכָּאן שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא, בֶּן עֶשֶׂר שָׁנִים לַמִּשְׁנָה.

ובדעת זקנים מבעלי התוס':

וערלתם, הפסוק הזה על תינוק אומר, שלש שנים יהיה לכם ערלים שאינו יודע לדבר, ובשנה הרביעית תאכלו את פריו שאז מתחילו לקרוא בתורה, ומשם ואילך להוסיף לכם תבואתה, כמו שאחז"ל מכאן ואילך תקבל ליה כתורא, מכאן אמרו חכמים בן חמש שנים למקרא בן עשר למשנה.​

 

[געגועים]

ובדעת זקנים מבעלי התוס'​

וכן ברש"י על אבות

כמו שאחז"ל מכאן ואילך תקבל ליה כתורא​

בב"ב (כא.) אמר ליה רב לרב שמואל בר שילת עד שית לא תקביל, מכאן ואילך קביל ואספי ליה כתורא
ובכתובות (נ.) אמר ליה רב לרב שמואל בר שילת בציר מבר שית לא תקביל, בר שית קביל וספי ליה כתורא