כי תצא בן סורר ומורה (1 צופה)

[עתניאל]

יש לעיין מדוע נידון על שם סופו בעוד ישמעאל לא נידון על הנודות הנפוחים שעתידים בניו להביא לבנ"י אלא אמר הקב"ה 'באשר הוא שם'?

בחזקוני וברא"ם ביארו שבבן סורר כבר טמון בו ע"י מעשיו המידות של העבירות שיעבור בשונה מישמעאל שאף שהיה רשע אך במים לא היה רשע ולא הייתה טמונה בו עבירה זו במים.

ברמב"ן ביאר את עצם הסברא שנהרג שזה בשביל שישמעו וייראו בני ישראל ומדמה זאת לזקן ממרא ולעדים זוממין שאף שאין חומרת מעשיהם כה גדולה מ"מ נהרגין למען ישמעו וייראו, ולפי"ז ג"כ מובן שישמעאל לא נענש על העתיד כי אף בן סורר נענש רק למען ייראו, ומה שהגמ' אומרת על שם סופו כנראה שהכוונה היא שכשיודעים שנהרג כי עתיד לעבור על עבירות אלו ממילא ייראו לעבור עליהן עצמן.

בשפתי חכמים תירץ עוד שבי"ד של מעלה לא מענישים על העתיד להיעשות ובי"ד של מטה כן.

בחינוך כתב לבאר את האזהרה לבן סורר ומורה מ'לא תאכלו על הדם' שהכוונה היא לא תאכלו אכילה המביאה לידי שפיכות דמים, וממילא אפשר לומר שהוא נענש על עצם האכילה המביאתו לעשות שפיכות דם ונענש עליה עצמה ועל שם סופו אין הכוונה שכאילו כבר עבר עבירה זו אלא עבירתו היא שמביא עצמו לסופו, ודמי לאיסור לתת את בנך או בתך לגויי הארץ שמא יסיתום לעבוד עבודה זרה וא"כ מצינו איסור בתורה שסיבתו היא שלא תגיע לאיסור אחר.​