- הודעות
- 2,140
- תודות
- 9,912
- נקודות
- 535
ויהי ביום השמיני שמיני למילואים שבו הוקם השכן שכל ז' ימים היה משה מקים את המשכן ומפרקו וביום זה הקימו ולא פרקו
והקשה הערוך לנר (יבמות ו' א') איך בנו את המשכן בשבת הא אין בנין המשכן דוחה את השבת.
ווכתב הערוך לנר ואף דעל פי האגדה הוקם המשכן מאליו, מכל מקום פרישת האהל על המשכן ודאי היה ע"י משה כדאמרינן בשבת (צ"ב ע"א).
אמת שהקרבן העדה בשיירי קרבן בירושלמי פ"ק דיומא פירש דבאמת לא הוקם המשכן בשבת אלא דוקא בשאר הימים
ותירץ הערוך לנר דהוה הוראת שעה, וכ"כ כתב בשו"ת בנין עולם (סי' י"א). שוב ראיתי דבאבן עזרא, חזקוני, ור' בחיי (במדבר פ"ז פמ"ח) כתבו נמי דהוה דוחה שבת מהוראה שעה.
והפנים יפות (ריש פרשת שמיני) כתב וז"ל: ואפשר שעשה ע"י אנשים הרבה ושנים שעשו פטורים ולא היה בו איסור דאורייתא אי נמי שעשה ע"י שינוי כדאיתא בשבת (מ"ג ע"ב).
אולם יעוי' דבמשך חכמה (ויקרא פכ"ו פ"ב) כתב שנתגלה לו בחלום במה שכתוב ומקדשי תראו ואת שבתותי תשמורו, דכתיב תשמורו גבי שבת לשון רבים לומר שלא יעשו שניים לכתחילה אף דבדיעבד שנים שעשו פטורים, ומשום הכי כתב כן גבי מקדש, דסלקא דעתך אמינא דבמלאכות גבוה בשבת יעשו שניים ולא יתחייבו, קמ"ל דשבת ישמרו אפילו מלעשות מלאכה ברבים, ומלאכה שהותרה במקדש לא שנא בין יחיד בין לשניים שעשו בבת אחת, וכן בכי תשא גבי מלאכת משכן דלא ידחה שבת כתב ושמרתם את השבת, ושמרו וכו', הכל לשון רבים להורות שרבים לא יבנו המקדש כאחד, ע"ש.
וי"ל דהנה כתב רש"י במנחות (צ"ט ע"א ד"ה ויקם) וז"ל: ויקם משה את המשכן וגו' – לישנא אחריני מעיקרא ויקם משה את המשכן (שמות מ) דהיינו יריעות שבתחילה פורס היריעות ולא הורידן בהקמת העמודים והאדנים אלא אחז היריעות בידו עד שהקים כולן, ע"כ. וכן כתב הספורנו (מ' י"ח - ועי' מה שכתב בויקרא ח' לה).
והנה מבואר בגמ' בביצה (ל"ב ע"ב) ובערובין (ק"א ע"א) דמלמעלה למטה הוה שלא כדרך בנין ומעתה נמצא דעשה שלא כדרך ואין בזה איסור דאורייתא וזה בין אי נימא דאיירי הכא בדין אהל או בנין מ"מ נראה דאין זה כדרך ופטור.
והקשה הערוך לנר (יבמות ו' א') איך בנו את המשכן בשבת הא אין בנין המשכן דוחה את השבת.
ווכתב הערוך לנר ואף דעל פי האגדה הוקם המשכן מאליו, מכל מקום פרישת האהל על המשכן ודאי היה ע"י משה כדאמרינן בשבת (צ"ב ע"א).
אמת שהקרבן העדה בשיירי קרבן בירושלמי פ"ק דיומא פירש דבאמת לא הוקם המשכן בשבת אלא דוקא בשאר הימים
ותירץ הערוך לנר דהוה הוראת שעה, וכ"כ כתב בשו"ת בנין עולם (סי' י"א). שוב ראיתי דבאבן עזרא, חזקוני, ור' בחיי (במדבר פ"ז פמ"ח) כתבו נמי דהוה דוחה שבת מהוראה שעה.
והפנים יפות (ריש פרשת שמיני) כתב וז"ל: ואפשר שעשה ע"י אנשים הרבה ושנים שעשו פטורים ולא היה בו איסור דאורייתא אי נמי שעשה ע"י שינוי כדאיתא בשבת (מ"ג ע"ב).
אולם יעוי' דבמשך חכמה (ויקרא פכ"ו פ"ב) כתב שנתגלה לו בחלום במה שכתוב ומקדשי תראו ואת שבתותי תשמורו, דכתיב תשמורו גבי שבת לשון רבים לומר שלא יעשו שניים לכתחילה אף דבדיעבד שנים שעשו פטורים, ומשום הכי כתב כן גבי מקדש, דסלקא דעתך אמינא דבמלאכות גבוה בשבת יעשו שניים ולא יתחייבו, קמ"ל דשבת ישמרו אפילו מלעשות מלאכה ברבים, ומלאכה שהותרה במקדש לא שנא בין יחיד בין לשניים שעשו בבת אחת, וכן בכי תשא גבי מלאכת משכן דלא ידחה שבת כתב ושמרתם את השבת, ושמרו וכו', הכל לשון רבים להורות שרבים לא יבנו המקדש כאחד, ע"ש.
וי"ל דהנה כתב רש"י במנחות (צ"ט ע"א ד"ה ויקם) וז"ל: ויקם משה את המשכן וגו' – לישנא אחריני מעיקרא ויקם משה את המשכן (שמות מ) דהיינו יריעות שבתחילה פורס היריעות ולא הורידן בהקמת העמודים והאדנים אלא אחז היריעות בידו עד שהקים כולן, ע"כ. וכן כתב הספורנו (מ' י"ח - ועי' מה שכתב בויקרא ח' לה).
והנה מבואר בגמ' בביצה (ל"ב ע"ב) ובערובין (ק"א ע"א) דמלמעלה למטה הוה שלא כדרך בנין ומעתה נמצא דעשה שלא כדרך ואין בזה איסור דאורייתא וזה בין אי נימא דאיירי הכא בדין אהל או בנין מ"מ נראה דאין זה כדרך ופטור.
נערך לאחרונה: