בשבת

האם יש למשהו מידע האם הם הלכו בשבת כי ברש"י כתוב שהיה להם קפיצת הדרך וא"כ איך הם עברו על תחומין ואיך הם טלטלו את הפירות

מסתמא לא צדו שליו בשבת מאחר שאי אפשר לאכלו בשבת כי אסור לשחוט אותם בשבת. אך האם יש למישהו מראה מקום שמדבר על זה האם היה שליו בשבת או לא.

עי' בחזון איש (או"ח סי' קכ"ה אות ח') דהקשה להמבואר בגמ' בשבת (פ"ז ע"ב) דיום א' ניסן הראשון שחל במדבר היה ביום ראשון בשבת, ומבואר ברש"י (במדבר פ"ז פ"א) דבשביעי גילחו הלויים, נמצא דיום השביעי שבו גילחו הלויים חל ביום שבת, ואם כן איך גילחו הלווים בשבת, וכתב וז"ל: וצריך לומר דנדחה להם יום השבת...

איתא בגמ' במועד קטן (ט' ע"א) דקרבן יחיד של נשיאים היה דוחה את השבת יע"ש. וצ"ע הא קרבן יחיד אינו דוחה את השבת?

שמעתי באיזה שיעור, שהאיסור של המחמירים לפצח גרעינים בשבת הוא מהחשש שכשתקלף הקליפה יפול חתיכה מהגרעין, ואז תוציא הגרעין והרי זה בורר אוכל מתוך פסולת ואסור, והדרך להתיר לכו"ע לפצח גרעין הוא לפצח בתוך הפה. ונשאלת השאלה: וכי פה אין חשש שלאחר שתוציא הקליפה מהפה תשאר חתיכת גרעין, ויברור, וא"כ מדוע...

כידוע יש מחלוקת משולשת בפוסקים האם אחד שנמשך סעודה שלישית לתוך ראש חודש האם בברכת המזון להזכיר רק רצה או רק יעלה ויבוא או שתיהם וכדי להימנע ממחלוקת נהגו העולם להקדים ולא לאכול פת בלילה ממתי יש להיזהר לאכול פת מהשקיעה או מצאת הכוכבים הראשון 13 דקות אחרי השקיעה

כתב בתוס' במנחות (צ"ה ע"א ד"ה שמע מיניה) שלא הלכו בני ישראל במדבר ביום השבת כדי שלא לילך מחוץ לתחום, ומשום איסור הוצאה, וז"ל: ועל כרחיך בשבת לא היו נוסעין, דאפילו לא היו תחומין מדאורייתא, לא היו יכולין ליסע משום איסור הוצאה, ואיסור מחמר, ע"ש.

היכי תמצי שני אנשים עושים אותם פעולות בשבת, האחד שגג שגגת שבת וחייב חטאת, והשני שגג שגגת מלאכה ופטור.

שנינו כי המקושש והמקלל היו בפרק אחד כפי שפירש רש"י והנה המקושש היה כמובן בשבת נמצא דהמקלל אף הוא היה בשבת. והנה ברש"י מבור דהמקלל יצא מבית דינו של משה מחוייב לא יכל ליטע אוהלו אצל שבט דן ולכן עמד וגידף, וצ"ע הא אין דנים בשבת. וצ"ל שמשה דן את המקלל לפני כניסת שבת, וכשיצא מבית דינו כבר נכנסה שבת...

האם מלאכה בשבת שהתקיימה לזמן מועט חייב עליה מהתורה? והאם יש הבדל בין המלאכות? אשמח לקבל ראיות.

במהלך 'יום שכולו תורה' שנערך בעיר חולון השיב מרן עמוד ההוראה הגר"י זילברשטיין שליט"א במשך שעה ארוכה על שלל שאלות אקטואליות ומרתקות שהגיעו מהקהל הרחב | האם להיכנס למסגרת כשיתכן וירד ברוחניות? להסיע את אביו או את רבו? האש כבתה בשבת, האם מותר להעביר את החמין? – על כל זה ועוד בשו"ת המרתק שלפניכם...

ובקוצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצור ולקט קצירך לא תלקט, וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזוב אותם אני ה' אלוקיכם בגמ' ביצה ט. דנו האם אסור להפריש חלת חוץ לארץ ביו"ט, שהרי מותרת באכילה קודם ההפרשה. ומסקינן שכיון שההפרשה אסורה לזרים, אסור להפריש ביו"ט. ויש נידון האם כונת הגמ'...

מעשה אסור מדאורייתא בימות החול, ובשבת מותר

'בית חכם', הוא משהו שמוכר כבר כיום. מערכת שליטה ממוחשבת במערכות הבניין, כגון תאורה תריסים, מיזוג, השקיה, מערכות סאונד ועוד, בעזרת בקרים, מעבדים ומחשבים שבדרך כלל משולבים במערכת בקרת מבנה. באמצעות המערכת, ניתן למשל ניתן להגדיר כי בעת חזרה הביתה בשעות האור, המערכת תדע לפתוח את התריסים (ביום בהיר...

כתב השו"ע (יו"ד סי' רס"ו סעי' י"ד) וז"ל: יש ליזהר שלא ימולו שני מוהלים מילה אחת בשבת, שזה ימול וזה יפרע, אלא המל הוא עצמו יפרע. הגה: ולא מצאתי ראיה לדבריו, ואדרבה נראה לי דשרי דהא מילה דחיא שבת כמו עבודה במקדש שכמה כהנים היו עובדים ומחללים שבת, דמאחר דשבת ניתן לדחות הרי הוא כחול לכל דבר. וכן...

מה הדין במקום שאיכא מילה בצרעת ובשבת האם מילה דוחה דיון דאיכא לאו ועשה דשבת ובצרעת איכא עשה או לאו ועשה (הארכתי בזה באשכול נפרד) האם מילה דוחה כל איסורים הללו. והנה כתב בספר למודי ה' (להר"י נגאר הודפס בשנת תקמ"ו לימוד קל"ג) בשם הכנסת הגדולה (שו"ת בעי חיי ח"ב סי' ס"ו) דמילה בזמנה בצרעת דוחה...

מה המנהג של יהדות ספרד במנהג זה? וכן לדעת המסתפרים מה עושים בשנה זו שיום שישי ר"ח? שמעתי בשם הרב קארפ שמותר מחמישי (כן מובא לגבי מנהג אחר בכה"ח)

ויהי ביום השמיני שמיני למילואים שבו הוקם השכן שכל ז' ימים היה משה מקים את המשכן ומפרקו וביום זה הקימו ולא פרקו והקשה הערוך לנר (יבמות ו' א') איך בנו את המשכן בשבת הא אין בנין המשכן דוחה את השבת. ווכתב הערוך לנר ואף דעל פי האגדה הוקם המשכן מאליו, מכל מקום פרישת האהל על המשכן ודאי היה ע"י משה...

בפרשת השבוע אנו לומדים את דיני קרבן תודה כמו שנאמר (ויקרא ז, יב) אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ וגו'. בספר הלבוש (או"ח סי' נא) כותב שמקריבי קרבן תודה היו אומרים את פרק 'מזמור לתודה' להודות לה' כל חסדיו. פסח וערב פסח חכמינו תיקנו לומר בכל יום בתפילת שחרית את פרק 'מזמור לתודה', אולם כותב הרמ"א...

עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח (ב, יג). דרשו חז"ל (מנחות כא, א) 'תקריב' ואפילו בשבת. כתב בשו"ת עני בן פחמא (או"ח סי' טז) בזה הלשון: בעת שהיה אדמו"ר רבי דוב בעריש זצללה"ה מביאלע עם אדמו"ר מהר"מ מווארקא זצללה"ה בקאצק בשבת קודש, שלח הרה"ק מקאצק לקרוא את הרה"ק מביאלע לחדרו הק' בשבת קודש בבוקר...