בשבת

האם בשבת יש דין הדלקה עושה מצווה, כמו שיש בחנוכה, והוכחה מלשון הברכה להדליק נר של שבת? נפק''מ לנר שהיה דלוק מהבוקר, ועוד

האם יש פוסקים רציניים וחשובים שמתירים שימוש בשבת במגבונים? לקטנים? ולמבוגרים? והאם בשימוש גורף ורגיל? האם מגבונים בהשגחה, הם מותרים לכל? והאם צורת השימוש שלהם מוגבלת?

יש בתיק העגלה וכן בעגלה עצמה כל מיני תוספות שלא נצרכות ליציאה בשבת, האם צריך להוציא אותם? דבר נוסף האם מחוייבים להוציא את המגבונים מתיק העגלה, לאלו הסוברים שאסור להשתמש בהם ועכ''פ לא משמתמשים בהם בשבת?

יש כדורי גרניט בעולם השוקלים כמה טונות וכל נגיעה הכי קלה מוזיזה אותם (עקב זרימה של מים בבסיסם) מותר לגעת בהם בשבת ? https://en.wikipedia.org/wiki/Kugel_fountain

האם כשאדם עובד ע''ז צריך להתרות בו שאסור לעבוד ע''ז או שמא מספיק לומר לו שזה אסור? האם בשבת הדין שונה? האם צריך להתרות על תולדה בשמה?

? מחד הוי כעין רפואה מאידך אין זה פעולת רפואה להמיס את השעווה וצ"ע למעשה. לא מצאתי בפוסקים בזה.

אין טומנים בגפת וכדו' והטעם כיוון שמוסיף הבל וכו' ויש לחקור האם מוסיף הבל פירושו מחמם את התבשיל לטמפרטורה גבוהה יותר או שומר על המצב וע"י זה התבשיל מתבשל יותר? משמע מרש"י מ"ז: שמחמם יותר וכן משמע ברמב"ם פ"ד ה"א{ולכאו' סותר עצמו בהלכה ב'} וברע"ב ועוד ראשונים השאלה האם אכן זאת המציאות? אשמח לשמוע...

אייך יתכן שאומרים צדקתך במנחה של שבת חו"מ או בשבת שהיא גם יו"ט.

נסתפקתי האם דברי החזו"א שחידש שאסור להדליק אור בשבת מהתורה כיוון שיש בזה גם בונה. האם חידוש דבריו הם בחשמל היינו שחידש שנוצר מעגל חשמלי וע"כ ממילא זה בונה. או נראה יותר לומר שחידש גדר בהלכות בונה והוא, שבונה יסודו להעמיד דבר על מתכונתו וזהו גופא הדלקת אור בשבת. וע"כ הוי בונה וזה עיקר חידושו...

הנה, גזרו חז"ל דאין ליטול ד' מינים בשבת, מלבד ביו"ט ראשון במקדש. והנה נודע בשער בת רבים לדברי הגרעק"א (דרוש מקור) גבי מצוות שופר, דאע"פ דגזרו חז"ל דאין לתקוע בשופר בר"ה שחל בשבת, מ"מ אם שמע קיים המצווה. ועתה יל"ד, גבי מצוות ד' מינים, אי דמי לדברי הגרעק"א גבי שופר, ודוגמא לדבר הוא ב'אנוס' כגון...

במשנה שבת דף נד: איתא: דפרתו של ר"א בן עזריה היתה יוצאה ברצועה שבין קרניה שלא ברצון חכמים, ונתבאר בגמ' דלא שלו הייתה אלא של שכינתו ומתוך שלא מיחה בה נקראת על שמו, וכן ממשיכה שם הגמ' ומביאה דוגמאות בנ"ל וכגון היכול למחות באנשי ביתו ולא מוחה דנתפס בעוונם. ובפשטות הוא מדין ערבות וכמבואר בגמ'...

מעשה שארע באחד מבתי הכנסיות שערכו הכנסת ספר תורה בליל שבת האם מותר לרקוד ולטפוח משום כבוד תורה או דאסור. תשובה פסק השו"ע בסימן של"ט וז"ל אין מטפחין להכות כף אל כף, ולא מספקין להכות כף על ירך, ולא מרקדין, גזירה שמא יתקן כלי שיר. ואפי' להכות באצבע על הקרקע, או על הלוח, או אחת כנגד אחת כדרך...

כתב השו"ע (סי' תצ"ה ס"ד) מוקצה אף על פי שמותר בשבת החמירו בו ביום טוב ואסרוהו. וביאר המשנ"ב (ס"ק ט"ו) שכוונת השו"ע כמו מוקצה מחמת שעומד לסחורה, או בשהכניסו לאוצר ואין דעתו להסתפק ממנו עד אחר זמן, או מוקצה מחמת מיאוס וכדו'. [והרמ"א פסק להתיר, וכתב המשנ"ב (ס"ק י"ז) שכיון שהרמ"א הביא שיטה שבנולד...

הכיצד?

בגמ' סוכה (מג.) מבואר הטעם שלא נוטלים את הלולב ביו"ט שחל בשבת, מחשש שמא יעבירו ד"א ברה"ר וכידוע, וע"ז אומרת הגמ' "והיינו טעמא דשופר והיינו טעמא דמגילה". וידועה בזה פלוגתת האחרונים גבי תקיעת שופר בר"ה שחל בשבת, אם חכמים עקרו את עצם מציאות המצווה (עיי' קבא דקשייתא צ"ט) או דלמא רק אמרו שלא לתקוע...

ולא במסכת סוכה. ..

כתב בספר לקט יושר (מתלמיד התרומת הדשן) בהלכות שופר, וז"ל "טוב ללמוד הלכות שופר כשחל בשבת וכו' וכשרוצה לדרוש בר"ה אחר מנחה ידרוש בהלכות שופר, כיון שהוא יומו. וכן מצינו במגילה כשחל פורים בשבת שדורשים בהלכות מגילה, משום דהזכירה עולה במקום קריאה, וכן גבי שופר מה לי קול שופר מה לי קול קריאה, אבל גבי...

האם מותר לתת לקרוב משפחה בשבת תמונות של הילדים, או שיש בכך משום איסור נתינת מתנה בשבת? האם יש הבדל בין תמונות כאלה לבין כלי או חפץ חדש שניתן לשימוש, ואם כן, מהו החילוק? ומה הדין ביום טוב? אשמח למקורות זו שאלה שנוגעת לי למעשה.

יל"ע אם הוי ברכתו לבטלה או דילמא לא גרע מעשה סוכה ולולב דמעיקר הדין מברך כבר בשעת עשיייה. אולם יש לצדד שכה"ג אין זה לא שעת עשיה ולא שעת מצווה וצ"ע.

נסתפקתי. בדין "דיחוי" במצוות שלב הסוגיא בפרק לולוב הגזול בעניני ד' מינים. ומבואר ש"חלות, שם דיחוי בהגיע יום המצווה. האם השנה . שחל יו"ט א' בש"ק- מי נימא שחלות שם דיחוי נמדד לפי מוצ"ש או לא. וקצת קשור לנידון אם חז"ל הפקיעו המצווה לגמרי וצ,ת לע,ע.