אם היא טוענת ברי שלא נבעלה לפסול היא כשרה לכהונה אפילו במקום שאנו יודעים בודאות שהיא נבעלה. ראה בשו"ע סימן ו'.
ובצירוף זה שכיום בארץ כל מקום נחשב שיש תרי רובי (ראה ש"ש ש"ו פכ"ג שהיום כמעט בכ"מ שיש רוב יש גם תרי רובי, וכן בחזו"א אבה"ע סי' ז' ס"ק ו').
וגם לשיטת הרמב"ם שתרי רובי הכוונה רק במקרה שהיא נבעלה מחוץ לעיר. אבל בעיר לא מועיל. כבר כתב החזו"א שם שלדינא לא צריך לחשוש לדעת הרמב"ם. בפרט במקרה שאין אנו ידועים שהיא נבעלה, רק עפ"י הרוב שאינם דתיות ונבעלות גם ללא נישואין. ועכ"פ יש לה מיגו שיכלה לומר שלא נבעלה מעולם. וגם אם אין לה מיגו, מאחר שמעיקר הדין ודאי יש לכל אחת חזקה שהיא כשרה לכהונה, ולכן מדאורייתא ודאי שהיא כשרה. אלא שחז"ל עשו מעלת יוחסין. ואפשר שמעלה זו עשו רק במקרה שראינו אותה שנסתרה כפי שהובא בסוגיא בכתובות יג. עיין שם.
ח''ו להוציא לע''ז על עם ישראל להגיד שרוב הבנות זינו עם נכרי רח''ל. ותעיין היטב בשו''ת של הגר''ש ואזנר זצ''ל והגר''ע יוסף זצ''ל והגר''מ פיינשטיין זצ''ל איך שבכל הפסקים ביורה דעה בענין זה נוקטים בדיוק להיפך
אני מקווה שזה לא רציני מה שכתבת כאן, הרי פשוט שהדין של ''שבויה'' שאסורה לכהן זו אחת שהיתה שבויה באופן פיזי, גם אם מבחינה רוחנית היא נחשבת כשבויה מה זה שייך להיאסר לכהונה?
להזכירך,
גם ביחס לדין של 'תינוק שנשבה' היה פשוט שהכוונה על מי שהיה שבוי באופן פיזי,
ובכל אופן חכמי הדור הרחיבו אותו גם למי ששבוי בדיעותיו וחונך שלא כראוי.
להזכירך,
גם ביחס לדין של 'תינוק שנשבה' היה פשוט שהכוונה על מי שהיה שבוי באופן פיזי,
ובכל אופן חכמי הדור הרחיבו אותו גם למי ששבוי בדיעותיו וחונך שלא כראוי.
אבל לא שייך כיום להגיע ולומר שמכיון שמי שגדל במקומות עוינים לתורה ולמצוות נחשב תינוק שנשבה אז לכן גם אחת שגדלה בשבי של הדעת נחשבת כשבויה לכהונה, בשביל להגיד כזה חידוש צריך להיות אדם בר סמכא, ללמוד זאת מזה שלגבי שבת מי ששבוי בדעתו יש לו דינים אחרים יש מרחק גדול בין שני הדינים.
למה לא שייך?
כי זה 'לא נראה לך'...
כי לא חשבת כך לפני שקראת את זה?
יש לך הגדרה מחלקת?
בשביל להגיד - יכול כל אחד. ובוודאי שאני יכול.
בשביל להחליט כך הלכה למעשה - צריך בר סמכא.
אני מסכים שתחשוב שאני לא כזה.
איזה דינים אחרים?
מה המרחק הגדול בין השנים?
ההתרסה מיותרת, אני חושב שלהשוות בין שני הדינים מראה על חוסר הבנה בסיסי, הדין של תינוק שנשבה לעניין שבת הוא לעניין חיוב חטאת כשבעצם הנידון הוא מצד השגגה שלו ומה לי נשבה לבין הגויים או נשבה בין יהודים כופרים, אבל בעניין שבויה אנו חוששים שמא נבעלה וזה שייך יותר כשהיא שבויה באופן פיזי כמו החטופים בעזה ל''ע, משא''כ אם גדלה בין החילונים עד כמה שהם פרוצים אבל זה לא דומה למצב שהיא ברשותו של שבאי.