בהעלותך בעניין הנוני"ם ההפוכים (1 צופה)

[גרינפלד]

שבת (קטו, ב - קטז, א) לרשב"ג פרשה זו אין מקומה כאן, ונכתבה כדי להפסיק בין פורענות לפורענות [וכתב המהר"ם שיף שהנוני"ם הם כעין סוגריים];
ולרבי לא מן השם הוא זה, אלא שהוא ספר בפני עצמו ויש שבעה ספרים בתורה.

והרמב"ן מפרש דברי רשב"ג שקודם ה"ויהי בנסוע" - יש פורענות שנסעו מהר ה' כתינוק הבורח, ולאחמ"כ שתי פורעניות, האחת המתאוננים, והשנייה קברות התאוה,
וכדי שלא יהיו מוחזקים בפורעניות - הכניסה התורה באמצע לרשב"ג הפסק פרשה שאין זה מקומה.

וכתב החת"ס (מובא במהדורה החדשה על שבת) שרשב"ג לשיטתו שחזקה זה בשלש וממילא יכול לפרש כן;
אבל רבי לשיטתו שחזקה זה בשנים, וממילא עדיין יש חזקה, וע"כ שזה ספר בפני עצמו.

ואפשר לפרש [אינני יודע אם כבר כתב כן החת"ס] שזוהי הדגשת רבי "ללא מן השם הוא זה", כלומר שלא שייך לפרש כן.

 

[אוהב ספר]

וכדי שלא יהיו מוחזקים בפורעניות - הכניסה התורה באמצע לרשב"ג הפסק פרשה שאין זה מקומה.

לחץ כדי לכווץ...

וקצ''ע דהלא באמת היו מוחזקים, דהיו להם ג' פורעניות ברציפות

 

[גרינפלד]

ואפשר לפרש [אינני יודע אם כבר כתב כן החת"ס] שזוהי הדגשת רבי "ללא מן השם הוא זה", כלומר שלא שייך לפרש כן.

לחץ כדי לכווץ...

וצריך חיפוש בכל מקום שכתוב לשון זה, אם אומר דרשני.

 

[גרינפלד]

וקצ''ע דהלא באמת היו מוחזקים, דהיו להם ג' פורעניות ברציפות

לחץ כדי לכווץ...

זו אכן הערה חזקה, אבל באמת זו קושיא כבר על הגמ' מה המשמעות של הפסק בסיפור בין זה לזה,
וחזינן שיש השפעה גם לסדר הכתיבה בתורה.

 

[אוהב ספר]

זו אכן הערה חזקה, אבל באמת זו קושיא כבר על הגמ' מה המשמעות של הפסק בסיפור בין זה לזה,
וחזינן שיש השפעה גם לסדר הכתיבה בתורה.

לחץ כדי לכווץ...

בפשטות בגמ' הכוונה שלא לכתוב ברצף כמה פורעניות, אבל לא שלא להחזיק היהודים עצמם בפורענות

 

[גרינפלד]

וכתב החת"ס (מובא במהדורה החדשה על שבת) שרשב"ג לשיטתו שחזקה זה בשלש וממילא יכול לפרש כן;
אבל רבי לשיטתו שחזקה זה בשנים, וממילא עדיין יש חזקה, וע"כ שזה ספר בפני עצמו.

לחץ כדי לכווץ...

חתם סופר גיטין דף ס עמוד א ד"ה לפי:

ושם אמרתי הא דפליגי רשב"ג ס"ל ה' ס"ת, ורבי ס"ל ז' ס"ת היינו משום דרשב"ג אמר להפסיק בין פורענות לפורענות, וכתב רמב"ן בפי' התורה שלא יהי' ג' פורענות זא"ז ויהי' מוחזקין בפורענות ח"ו ע"כ הפסיק בויהי בנסוע בין פורענות דויסעו מהר ה' לשתי פורענות תבערה ומתאוננים וא"כ לרשב"ג דס"ל בעלמא ג' פעמים הוה חזקה אבל רבי הא ס"ל תרי זמני הוה חזקה א"כ אכתי איכא תרי פורענות סמוכים תבערה ומתאוננים אע"כ לאו מהאי טעמא הפסיק בויהי בנסוע אלא דהוה ז' ס"ת.​

 

[גרינפלד]

חתם סופר גיטין דף ס עמוד א ד"ה לפי:

לחץ כדי לכווץ...

לשתי פורענות תבערה ומתאוננים

לחץ כדי לכווץ...

ולכאורה הלשון צריך ביאור, שהרי התבערה היה עונש על המתאוננים, והרמב"ן מזכיר שתי פורעניות המתאוננים וקברות התאוה.

 

[אחד יחיד]

ועוד יש לפרש את העניין כך:

הנה איתא במדרש (בר''ר צז ג) שטבע הדגים שכאשר יורד הגשם מן השמים הם פותחים את פיהם לשתות מי גשמים למרות שהם גדלים בתוך המים כי הם מתאווים למים עליונים.

והנה נון תרגומו הוא דג ובהיות שברחו בני ישראל מהר ה' כמו שכתוב ויסעו מהר ה' וזה להפך מטבע הדגים לכן נתן להם הקב''ה סימן של דג הפוך. (חת''ס)