חוקת בעניין משא בפרה אדומה (1 צופה)

[גרינפלד]

כתב המשנה ברורה (סי' שיב ס"ק כג), שהבולע מרגלית או זהב - מותר לו לצאת בה בשבת לרשות הרבים.
ויל"ע אם לגבי אדומה גם כן, דהיינו שפרה בלעה מרגלית, האם חשיב שלא עשתה מלאכה, או שפרה אדומה שונה משבת.

ויש להוכיח ממה שפירשו הר"ש והרא"ש (פ"ב מ"א) שפרה מעוברת פסולה לפרה אדומה למ"ד עובר לאו ירך אמו, כיון שנחשב שעשתה מלאכה;
ולכאורה גם כאן זה בלוע בגופה, וע"כ שפרה אדומה חלוק משבת.

אלא שהעירוני שא"כ כל פרה שבלעה משהו - תיפסל;
אכן זה אינו כי רק מה שניחא לבעלים זה פוסל, ואוכל רגיל אמנם ניחא לבעלים, אבל זה כנראה יותר נטפל לגוף כיון שהוא עשוי להיות חלק מהגוף.
ואשמח אם יעמידוני על האמת אם טעיתי במשהו.

 

[גרינפלד]

ואוכל רגיל אמנם ניחא לבעלים,

לחץ כדי לכווץ...

ע"ז י"ל בפשיטות כתוס' (פסחים סו, ב ד"ה והא) ממשנה בפרה (פ"ב מ"ג) שכל מה שהוא לצורכה - לא נחשב מלאכה,
ואחרי שנעשה פרש - י"ל שאין בזה ניחותא לבעלים, או שטפי נטפל לגוף כי נוצר ממנה ואין לזה חשיבות עצמית.

ולכאורה גם כאן זה בלוע בגופה, וע"כ שפרה אדומה חלוק משבת.

לחץ כדי לכווץ...

ועי' טעם ודעת (הל' פרה אדומה פ"א ה"ז סוף ביאורי הלכה ד"ה ואין צריך לומר) על קושיית הקבא דקשייתא איך מותר לאשה מעוברת לצאת לרה"ר בשבת, והרי עוברת על הוצאה, [ותירץ] שחשיבות מלאכה זה לא נחשב, כיון שמחובר לה והוא חלק ממנה, עכ"ד;
ולכאורה להנ"ל אפי' אם אי"ז מחובר - כל בלוע אי"ז מלאכה.