- הודעות
- 1,869
- תודות
- 6,561
- נקודות
- 503
ווארט נפלא שהתחדש לי בעניין עבודת פרך במצרים, אשמח לדעתכם...
שמות פ"ב פי"ד: "ויאמר מי שמך לאיש שר ושופט עלינו הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי ויירא משה ויאמר הכן נודע הדבר".
ופירש"י וז"ל, "ויירא משה, כפשוטו, ומדרשו, דאג לו על שראה בישראל רשעים דולטורין, אמר, מעתה שמא אינן ראויים להיגאל. אכן נודע הדבר, כמשמעו, ומדרשו, נודע לי הדבר שהייתי תמה עליו, מה חטאו ישראל מכל שבעים אומות להיות נרדים בעבודת פרך, אבל רואה אני שהם ראויים לכך".
"לא תרדה בו בפרך ויראת מאלוקיך" {ויקרא כ"ה מ"ג}.
ופירש"י "לא תרדה בו בפרך, מלאכה שלא לצורך כדי לענותו, אל תאמר לו החם לי את הכוס הזה והוא אינו צריך, עדור תחת הגפן עד שאבוא כו'", ע"כ.
חזי' מרש"י "דעבודת פרך" היינו מלאכה שלא לצורך, אלא עינוי בלבד.
"ומה יתרון לבעל הלשון"
ובתענית (ח. וכ"ה בערכין ט"ו:) איתא: "אמר ר"ל מאי דכתיב אם ישוך הנחש בלא לחש ואין יתרון לבעל הלשון לעתיד לבא מתקבצות ובאות כל החיות אצל הנחש ואומרים לו ארי דורס ואוכל זאב טורף ואוכל אתה מה הנאה יש לך אמר להם ואין יתרון לבעל הלשון", ע"כ.
ופירש"י שם וז"ל: "ולך מה הנאה יש לך - שאתה נושך בני אדם והורגן והוא אומר מה יתרון לבעל הלשון שמספר לשון הרע אע"פ שאין לו הנאה ולפיכך מביאו הקב"ה בדין אצל נחש כדי שיתבייש מפני שהשיא אדם הראשון ומתביישין עמו מספרי לשון הרע".
ומבואר, שהחטא של לשון הרע מוגדר כחטא שאין ממנו הנאה.
ולפי"ז מבואר היטב שהעונש של עבודת פרך הוא ממש מידה כנגד מידה על החטא של לשון הרע.
ומדוקדק היטב מה שכתב רש"י "מה חטאו ישראל מכל שבעים אומות להיות נרדים בעבודת פרך, אבל רואה אני שהם ראויים לכך".
שמות פ"ב פי"ד: "ויאמר מי שמך לאיש שר ושופט עלינו הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי ויירא משה ויאמר הכן נודע הדבר".
ופירש"י וז"ל, "ויירא משה, כפשוטו, ומדרשו, דאג לו על שראה בישראל רשעים דולטורין, אמר, מעתה שמא אינן ראויים להיגאל. אכן נודע הדבר, כמשמעו, ומדרשו, נודע לי הדבר שהייתי תמה עליו, מה חטאו ישראל מכל שבעים אומות להיות נרדים בעבודת פרך, אבל רואה אני שהם ראויים לכך".
"לא תרדה בו בפרך ויראת מאלוקיך" {ויקרא כ"ה מ"ג}.
ופירש"י "לא תרדה בו בפרך, מלאכה שלא לצורך כדי לענותו, אל תאמר לו החם לי את הכוס הזה והוא אינו צריך, עדור תחת הגפן עד שאבוא כו'", ע"כ.
חזי' מרש"י "דעבודת פרך" היינו מלאכה שלא לצורך, אלא עינוי בלבד.
"ומה יתרון לבעל הלשון"
ובתענית (ח. וכ"ה בערכין ט"ו:) איתא: "אמר ר"ל מאי דכתיב אם ישוך הנחש בלא לחש ואין יתרון לבעל הלשון לעתיד לבא מתקבצות ובאות כל החיות אצל הנחש ואומרים לו ארי דורס ואוכל זאב טורף ואוכל אתה מה הנאה יש לך אמר להם ואין יתרון לבעל הלשון", ע"כ.
ופירש"י שם וז"ל: "ולך מה הנאה יש לך - שאתה נושך בני אדם והורגן והוא אומר מה יתרון לבעל הלשון שמספר לשון הרע אע"פ שאין לו הנאה ולפיכך מביאו הקב"ה בדין אצל נחש כדי שיתבייש מפני שהשיא אדם הראשון ומתביישין עמו מספרי לשון הרע".
ומבואר, שהחטא של לשון הרע מוגדר כחטא שאין ממנו הנאה.
ולפי"ז מבואר היטב שהעונש של עבודת פרך הוא ממש מידה כנגד מידה על החטא של לשון הרע.
ומדוקדק היטב מה שכתב רש"י "מה חטאו ישראל מכל שבעים אומות להיות נרדים בעבודת פרך, אבל רואה אני שהם ראויים לכך".